מנחות - דף י"ט | הרב אורי בריליאנט | בית המדרש

משנה וגמרא
מנחות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

3 דק' קריאה • 26 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

(יח: 3 שורות מלמטה - כ. רבע עליון)
חלק א - יציקה ע"י זר
אתמול - משנתנו - כשירה, ר"ש - פסולה.
א. מקור המחלוקת
A. הפסוק (ויקרא ב, א-ב): " ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'... ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה.
והביאה אל בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלוא קומצו... והקטיר הכהן את אזכרתה...".
B. המחלוקת
רבנן - מקמיצה ואילך מצוות כהונה.
ר"ש - לומד שהכהנים מתייחסים גם לפסוק א -
1. מקרא נדרש לפניו ואחריו .
דחייה - (ימין) " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו , ונתן על קרנות מזבח העולה". אצבע=ימין.
רבנן - לפניו ואחריו (לקיחה ונתינה), ר"ש - רק לאחריו (הנתינה).
2. ו הביאה - ו"ו מוסיף על עניין ראשון.
קשה - ( זר בזבחים. ויקרא א) - " וסמך ידו על ראש העולה... ושחט את בן הבקר לפני ה', והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם, וזרקו את הדם על המזבח סביב" - מקבלה ואילך צריך כהן. למה כאן לא אומרים ו"ו מוסיף? תשובה - נלמד היקש לסמיכה (שזה בבעלים).
[קושיא על ההיקש לסמיכה - אולי נצריך שחיטה בבעלים דווקא ? תשובות: 1. קו"ח מזריקה (שמכפרת ולא צריכה בעלים). דחייה - זה "אפשר משאי אפשר". 2. בפר של כה"ג ביו"כ הבעלים שוחט - "ושחט את פר החטאת אשר לו" - מכאן שבשאר הבעלים לא צריכים].

(א, אמצע)
חלק ב - עיכוב במנחות
א. רב - "תורה" ו"חוקה" באים לעכב
שלושה שלבים בהבנת רב -
A. צריך את שניהם (כמו בפרה אדומה - "זאת חוקת התורה")
a. קושיות ותירוצים - רק תורה מעכבת:
1. בנזיר - (תנופה בשלמי נזיר). תשובה - "כן יעשה".
2. תודה - (4 מיני לחמים). תשובה - הוקשה לנזיר (לגבי כמות הסולת ושמן בלחמי התודה ולחמי הנזיר).
3. מצורע - (4 מיני המצורע מעכבין (שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת, אזוב)). תשובה - "זאת תהיה תורת המצורע".
b. קושיא - רק חוקה מעכבת - ביום כיפור (שני השעירים מעכבים). אין תשובה .
B. או תורה או חוקה.
קשה - בכל הקרבנות כתוב " תורה " ("זאת התורה לעולה, למנחה ולחטאת ולאשם וכו'"), ולא הכל מעכב (כמו במשנתנו, שהבלילה לא מעכבת).
C. תורה - לא מעכבת, חוקה - מעכבת.
קשה - במנחה כתוב "חוקה", ולא הכל מעכב (רב - רק איפה שיש כפל ציווי - מעכב ).
תשובות:
1. "חוקה" כתובה שם ביחס לאכילה. דחייה - בלחם הפנים נאמר על האכילה, וכן מעכב. 2.
2. במנחת העומר כתוב - "והיקטיר הכהן את אזכרתה (של מנחת העומר) וגירשה ומשמנה ". - שם יש לימוד שמעכב (לגבי הכמות), משמע שבשאר לא מעכב .

(עמוד ב, 1+)
ב. גופא - עיכוב במנחות
מחלוקת רב ושמואל -
שמואל - אין שום עיכוב (מלבד "מגרשה ומשמנה"). רב - כשיש כפלות - יש עיכוב.
A. דעת שמואל -
הבנה א - אין שום עיכוב (מלבד לגבי הצורך בסולת ושמן - יש לימוד שמעכב לפי כולם ("מסלתה ומשמנה", "מגרשה ומשמנה")).
הבנה ב - לפי שניהם מעכב, אלא - נחלקו על כפלות של שעה+דורות -
האם קמיצה ללא כלי מעכבת? יש שני לימודים - 1. "והרים ממנו בקומצו " (ולא "מלוא קומצו"). 2. מנחת אהרן בחנוכת המשכן - "וימלא כפו ממנה".
רב - נחשב כפול ומעכב, שמואל - לא כפול ( לא לומדים דורות משעה (חנוכת המשכן)).
[קשה - הרי את הדין שכלי לאיחסון לח מקדש יבש - למד בקרבנות הנשיאים. תשובה - שם אוזכר 12 פעם].
(ב מתחת לאמצע)
B. דעת רב - כפלות מעכבת
קושיות:
1. רב כהנא ורב אסי - הגשת המנחה למזבח לא מעכבת (משנתנו) , למרות שיש כפלות
והרי שם יש כפלות: "(ויקרא ב,ח) - "והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח" + (ויקרא ו, ז) - "הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח".
דחייה - הפסוק השני בא ללמד את מיקום ההגשה (רבנן - פינה דרומית מערבית, ר"א - קיר דרומי, משוך לצד מערב).
2. רב הונא - והרי מלח על הקומץ מעכב , למרות שאין כפילות (ב, 2 שורות מלמטה)
[מניין שמעכב, דתניא - נאמר בסוף פרשיית מתנות כהונה (במדבר יח) - "ברית מלח עולם היא".
ר"י - בא ללמד על המלח שחייב להיות לעולם על הקרבן/מנחה. ר"ש - בפשטות הפסוק על מתנות כהונה, לכן לומד מגז"ש לכהונת פנחס - "ברית כהונת עולם".
a. תשובות:
1. רב יוסף - רב כמשנתנו (שם מפורש שהמליחה לא מעכבת ).
דחיית אביי- (כמו שראינו בדף יח) - אפשר לפרש שכוונת המשנה לא לומר שלא מעכב אלא שמותר בזר (כמו שאמרנו לגבי יציקה ).
דחיית רב יוסף לאביי - לא יתכן שהכוונה להתיר לזר למלוח, הרי לזר אסור לעלות למזבח!
2. אב"א - אכן מעכב , ונלמד מ" ברית ".
b. שלילת עצם השאלה - הרי כן שנה פעמיים -
"ברית מלח כהונת עולם" (במדבר יח),"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
דחייה - הפסוק ההוא תפוס.
למה הוא תפוס? נראה מחר...

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מנחות