ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - יציקה ע"י זר
אתמול - משנתנו - כשירה, ר"ש - פסולה.
א. מקור המחלוקת
A. הפסוק (ויקרא ב, א-ב): " ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'... ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה.
והביאה אל בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלוא קומצו... והקטיר הכהן את אזכרתה...".
B. המחלוקת
רבנן - מקמיצה ואילך מצוות כהונה.
ר"ש - לומד שהכהנים מתייחסים גם לפסוק א -
1. מקרא נדרש לפניו ואחריו .
דחייה - (ימין) " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו , ונתן על קרנות מזבח העולה". אצבע=ימין.
רבנן - לפניו ואחריו (לקיחה ונתינה), ר"ש - רק לאחריו (הנתינה).
2. ו הביאה - ו"ו מוסיף על עניין ראשון.
קשה - ( זר בזבחים. ויקרא א) - " וסמך ידו על ראש העולה... ושחט את בן הבקר לפני ה', והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם, וזרקו את הדם על המזבח סביב" - מקבלה ואילך צריך כהן. למה כאן לא אומרים ו"ו מוסיף? תשובה - נלמד היקש לסמיכה (שזה בבעלים).
[קושיא על ההיקש לסמיכה - אולי נצריך שחיטה בבעלים דווקא ? תשובות: 1. קו"ח מזריקה (שמכפרת ולא צריכה בעלים). דחייה - זה "אפשר משאי אפשר". 2. בפר של כה"ג ביו"כ הבעלים שוחט - "ושחט את פר החטאת אשר לו" - מכאן שבשאר הבעלים לא צריכים].
(א, אמצע)
חלק ב - עיכוב במנחות
א. רב - "תורה" ו"חוקה" באים לעכב
שלושה שלבים בהבנת רב -
A. צריך את שניהם (כמו בפרה אדומה - "זאת חוקת התורה")
a. קושיות ותירוצים - רק תורה מעכבת:
1. בנזיר - (תנופה בשלמי נזיר). תשובה - "כן יעשה".
2. תודה - (4 מיני לחמים). תשובה - הוקשה לנזיר (לגבי כמות הסולת ושמן בלחמי התודה ולחמי הנזיר).
3. מצורע - (4 מיני המצורע מעכבין (שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת, אזוב)). תשובה - "זאת תהיה תורת המצורע".
b. קושיא - רק חוקה מעכבת - ביום כיפור (שני השעירים מעכבים). אין תשובה .
B. או תורה או חוקה.
קשה - בכל הקרבנות כתוב " תורה " ("זאת התורה לעולה, למנחה ולחטאת ולאשם וכו'"), ולא הכל מעכב (כמו במשנתנו, שהבלילה לא מעכבת).
C. תורה - לא מעכבת, חוקה - מעכבת.
קשה - במנחה כתוב "חוקה", ולא הכל מעכב (רב - רק איפה שיש כפל ציווי - מעכב ).
תשובות:
1. "חוקה" כתובה שם ביחס לאכילה. דחייה - בלחם הפנים נאמר על האכילה, וכן מעכב. 2.
2. במנחת העומר כתוב - "והיקטיר הכהן את אזכרתה (של מנחת העומר) וגירשה ומשמנה ". - שם יש לימוד שמעכב (לגבי הכמות), משמע שבשאר לא מעכב .
(עמוד ב, 1+)
ב. גופא - עיכוב במנחות
מחלוקת רב ושמואל -
שמואל - אין שום עיכוב (מלבד "מגרשה ומשמנה"). רב - כשיש כפלות - יש עיכוב.
A. דעת שמואל -
הבנה א - אין שום עיכוב (מלבד לגבי הצורך בסולת ושמן - יש לימוד שמעכב לפי כולם ("מסלתה ומשמנה", "מגרשה ומשמנה")).
הבנה ב - לפי שניהם מעכב, אלא - נחלקו על כפלות של שעה+דורות -
האם קמיצה ללא כלי מעכבת? יש שני לימודים - 1. "והרים ממנו בקומצו " (ולא "מלוא קומצו"). 2. מנחת אהרן בחנוכת המשכן - "וימלא כפו ממנה".
רב - נחשב כפול ומעכב, שמואל - לא כפול ( לא לומדים דורות משעה (חנוכת המשכן)).
[קשה - הרי את הדין שכלי לאיחסון לח מקדש יבש - למד בקרבנות הנשיאים. תשובה - שם אוזכר 12 פעם].
(ב מתחת לאמצע)
B. דעת רב - כפלות מעכבת
קושיות:
1. רב כהנא ורב אסי - הגשת המנחה למזבח לא מעכבת (משנתנו) , למרות שיש כפלות
והרי שם יש כפלות: "(ויקרא ב,ח) - "והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח" + (ויקרא ו, ז) - "הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח".
דחייה - הפסוק השני בא ללמד את מיקום ההגשה (רבנן - פינה דרומית מערבית, ר"א - קיר דרומי, משוך לצד מערב).
2. רב הונא - והרי מלח על הקומץ מעכב , למרות שאין כפילות (ב, 2 שורות מלמטה)
[מניין שמעכב, דתניא - נאמר בסוף פרשיית מתנות כהונה (במדבר יח) - "ברית מלח עולם היא".
ר"י - בא ללמד על המלח שחייב להיות לעולם על הקרבן/מנחה. ר"ש - בפשטות הפסוק על מתנות כהונה, לכן לומד מגז"ש לכהונת פנחס - "ברית כהונת עולם".
a. תשובות:
1. רב יוסף - רב כמשנתנו (שם מפורש שהמליחה לא מעכבת ).
דחיית אביי- (כמו שראינו בדף יח) - אפשר לפרש שכוונת המשנה לא לומר שלא מעכב אלא שמותר בזר (כמו שאמרנו לגבי יציקה ).
דחיית רב יוסף לאביי - לא יתכן שהכוונה להתיר לזר למלוח, הרי לזר אסור לעלות למזבח!
2. אב"א - אכן מעכב , ונלמד מ" ברית ".
b. שלילת עצם השאלה - הרי כן שנה פעמיים -
"ברית מלח כהונת עולם" (במדבר יח),"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
דחייה - הפסוק ההוא תפוס.
למה הוא תפוס? נראה מחר...
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











