ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אונאה ומקח טעות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- ירושות וצוואות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
היורשים הפוטנציאיליים הינם שני אחים ו-3 אחיות, ובנוסף ילדי האחות הבכורה. בנוסף ישנה אחות רק מאבא.
לי הדבר מאוד חורה וברצוני להביע את המחאה על כך שלא עושים זאת לפי ההלכה (חצי לכל בן).
והשאלה מהי הדרך הנכונה להביע את המחאה:
א. להודיע בכתב שאין לנו חלק בירושה לפי ההלכה ולפיכך אנו מחוץ לדיון.
ב. לקבל את החלק והעביר אותו מיידית לאחים (חצי לכל אחד) ההתלבטות היא אולי יש כאן השבת אבידה? או שזה נקרא אבידה מדעת ?
יש לציין שהאח הגדול ויתר על חלקו לטובת יתומי אחותו. האם ראוי שגם אנחנו נעשה כך ? או שזה נחשב כאילו קבלנו דבר שלא מגיע לנו וממילא נצטרך בעתיד להחזיר אותו?
תשובה:
המשנה במס' בבא בתרא (קט"ו ע"א) אומרת: "סדר נחלות כך הוא: (במדבר כ"ז) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו - בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע חו"מ הלכות נחלות סימן רע"ו סעיף א':
"סדר נחלות כך: מי שמת, בנו יורשו. לא נמצא (לו) בן, רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, עומד במקומו ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו".
נמצא אם כן, שלפי דין תורה אם ישנו בן אין הבת יורשת כלום. אמנם לפי דיני המדינה בנים ובנות יורשים בשווה, אולם אין אנו אומרים דינא דמלכותא דינא אלא בדבר הנוגע למלכות וכיוצא בזה אבל מה שנוגע לדיני ישראל לא, דאם לאו כן בטלו כל דיני ישראל (עיין ח"מ סי' שס"ט ובהג' רמ"א ס"ח שם, וברמ"א סי' שנ"ז ס"ז דמכח דינא דמלכותא נהיגי להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות. ותמה עליו הש"ך סק"י דלא אמרינן דינא דמלכותא כל שהוא נגד התורה ועיין ב"י ח"מ סי' כ"ו בשם הרשב"א דאין דינא דמלכותא נאמרה היכא שהוא נגד תורתנו, ובשו"ת מהרי"ק שורש קפ"ז דדינא דמלכותא לא נאמרה אלא לענין ארנוניות ומנהגים של משפטי המלכים אבל בדין שבין אדם לחבירו פשיטא ופשיטא דלא, והש"ך ח"מ סי' ע"ג סקל"ט האריך הרבה דאפילו מה שהוא לתקנת המדינה ובני המדינה כל שהוא נגד תורתנו הקדושה חלילה לדון בדינא דמלכותא).
כל זה היכא שבאופן ישיר הבן יורש, אך אם קבלת הירושה תלויה בפעולות נוספות, כמו בימינו, משתנה הדין. וכך כתב שו"ת משנה הלכות (חלק ט' סימן שכ"ו): "האמנם היכא דצריכין היורשים לחתום לפני שופט המדינה כגון להכניסו בערכאות או לחתום לעו"ד המשפטי שיסכים להעביר הירושה כידוע שמיד שמי שמת בלי יורשים נכנס המלכות וממשלה ולוקחים מסים וכדומה ואחר כך נותנים למי שראוי לירש השאר וצריכים כולם לחתום על זה, בהא כבר נחלקו הפוסקים אם הבת מחוייבת לחתום על השטרות שיקבל הבן...".
בעניין האם מחייבים את הבת לחתום על ויתור זכות הירושה המגיעה לה על פי הערכאות, ישנן ג' גישות 1 :
א. אינה חייבת לחתום כלל 2 ואין לחייבה משום השבת אבידה.
ב. חייבת לחתום בחינם משום השבת אבידה 3 (ויש מי שהוסיף 4 : אלא אם כן יש לה נימוק).
ג. יש לפשר עמה לפי ראות עיני הדיין 5 . ויש שכתבו 6 לתת לבת החותמת עשרה אחוז מן הירושה.
כלומר, היכן שעל פי חוק המלכות הנכסים לא יגיעו לרשות הבן ללא חתימת הבת על ויתור, ישנה מח' הפוסקים האם הבת רשאית להימנע מחתימה ועל ידי כן לזכות בחלק מן הירושה, ויכולה היא לומר קים לי כפוסקים הללו המתירים שלא לחתום 7 .
יש להעיר הערה נוספת, שכאשר מדובר בבת שעדיין לא נישאה הרי שמגיע לה מזונות מכספי הירושה עד שתינשא, וכן נדוניא לפי אומדן דעת האב כמה היה רוצה לתת לה, ונקבע בחז"ל שיעור של עשירית מן הנכסים לצורך הנדוניא.
אמנם כל זה לא שייך לנידון שלנו בו מדובר רק בבנות שכבר נשואות.
כל האמור עד עתה הוא אם אין הסכמה בין האחים והאחיות כיצד לנהוג, אולם אם ישנה הסכמה בין האחים הם רשאים לחלק הירושה כרצונם, ואף הבכור רשאי לוותר על חלקו הכפול ולהתחלק עם יתר האחים. התורה איננה מתנגדת לחלוקה בין כל האחים אלא רק קובעת את ההלכה ומכריעה מה לעשות במקרה שאין הסכמה בעניין. אדרבא מדברי הפוסקים נראה שלמרות שאין חיוב מן התורה ראוי לתת גם לבנות חלק בירושה כדי להשריר שלום ואחוה בין האחים, לכן, במקרה הזה האח הבכור נהג בצורה טובה ונכונה, והאמת והשלום אהבו.
^ 1.עיין פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין חלק י' פס"ד בעמוד שמ"ו, וכן בחלק ז' עמוד ש"נ.
^ 2.שו"ת פני משה מהדו"ת סי' א', וכן מנחת יצחק ח"ב סי' צ"ה, וח"ו סי' ק"ע שהבת יכולה לטעון קים לי כדעה שאינה חייבת לחתום.
^ 3.בדברי גאונים כלל ע' סי' י' הביא בשם בית שלמה חו"מ סי' ק"ח שהוא בכלל כופין על מדת סדום ומחוייבת הבת מדינא לחתום עצמה על שטר סילוק מירושתה. וכן כתב נחלת צבי סי' רע"ו סעי' א', ושו"ת מהריא"ז ענזיל סי' כ"ח, ומשנת אליעזר סי' מ"ה, ומשפט שלום סי' קפ"ד אות א' ושו"ת מהרש"ם ח"ב סי' טו דמה שנטלה הוי גזל ממש ומחוייבת לתקן המעוות ולהשיב את הגזילה שגרמה במעשיה.
^ 4.עיונים במשפט" (שאנן) חו"מ סי' כ"ג אות ב'.
^ 5.ובשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ג' כתב שנוהגין כו"ע שמפשרין בזה והוא כהיתר בעיני העולם בעד שכר אמירה וחתימה.
^ 6.חוקות החיים למהר"ח פאלאג'י סי' ע"ג, ושכן נהגו בקושטא דור אחר דור.
^ 7.עיין יביע אומר (ט',חו"מ ח') שהעלה שיכולות הבנות לומר קים לי, ועל הבנים לתת פיצוי כספי כדי שיסכימו לחתום על ויתור חלקן בירושה עד לעשרה אחוז מהחלק שהיה מגיע להן לפי חוק המדינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
