ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אונאה ומקח טעות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לאחר כשנה מקנית הרכב התברר במהלך הטסט השנתי שמנוע הרכב מזויף. האם יש מקום לטענת מקח טעות בבית דין רבני ולקבל בחזרה את כסף הרכישה וכסף שהושקע ברכב במהלך השנה הנ"ל?
תשובה:
יש כאן מקח טעות והקונה יכול לבטל את המקח ולקבל את סכום הקניה, וכן את ההוצאות שהוציא על השבחת הרכב (כדין יורד לשדה חברו ברשות 1 ). אך יש לקזז מהסכום הנ"ל את ההנאה שנהנה הקונה מהשימוש ברכב בתקופה שהרכב היה אצלו, וכן את הבלאי של הרכב בתקופה הזו. את ההנאה של הקונה מהשימוש ברכב יש לאמוד כך, כמה הקונה היה מוכן לשלם לשכור רכב כזה בדיוק למשך התקופה הזו במקום לקנות רכב אחר (שהרי יש יתרונות לשכירות רכב כגון שאין צריך לשלם לבעלים את ערך ירידת שנתון הרכב). האמת היא שקשה לאמוד את ההנאה ללא ידיעת הפרטים כגון מצב הרכב המדויק, ומצבו האישי של הקונה, ולכן כדאי שתגיעו לפשרה לגבי תימחור ההנאה של הקונה מהשימוש ברכב, אם לא תגיעו לפשרה מוסכמת פנו לבית הדין שיכריע בעניין.
לסיכום: המקח בטל, ועל המוכר לשלם לקונה לפי החישוב הבא: מחיר הקניה + ההוצאות שהוציא להשבחת הרכב, ולקזז מזה את: בלאי רכב + ההנאה שנהנה הקונה מנסיעה ברכב בתקופה הזו.
מקורות וביאורים:
א. דיני אונאה וביטל מקח במומים מבוארים בשו"ע חושן המשפט סימן רל"ב. מנוע מזויף הוא בוודאי נחשב מום כיוון שאין הוכחה על כשירותו וגם אינו מאושר על ידי משרד התחבורה, ובעל הרכב לא יעבור טסט עם מנוע כזה (עיין שם סעיף ו' שהגדרת דבר כמום תלוי בהסכמת בני המדינה). ההלכה היא שאם מיד כשגילה הקונה את המום פנה למוכר כדי לבטל את המקח, המקח בטל (שם סעיף ג'). כמו כן, המוכר אינו רשאי לומר לקונה שישאיר אצלו את החפץ וישלם לו כפיצוי את ההפרש שנגרם מהמום אלא חייב להשיב לו את כל כספו (שם סעיף ד').
ב. ההוצאות שהוציא הקונה להשבחת הרכב מגיעות לו בחזרה שהרי דינו כיורד לשדה חברו ברשות, ואם השבח שהשביח את הרכב גבוה מן ההוצאות נוטל את גובה השבח. וכך נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שע"ה סעיף ד': "היורד לשדה חבירו ברשות, אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על העליונה, שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח נוטל ההוצאה, ואם השבח יתירה על ההוצאה, נוטל השבח".
ג. ברם, ברור שהקונה צריך לשלם על מה שנהנה מן הרכב, כמבוא בסימן רל"ב סעיף ט"ו: "המוכר קרקע לחבירו ואכל פירותיה, ולאחר זמן נראה לו בה מום, אם רצה להחזיר הקרקע לבעלים מחזיר כל הפירות שאכל. ואם היה חצר ודר בו, צריך להעלות לו שכר ".
ד. את ירידת ערך השנתון אין צריך הקונה לשלם משום שהמוכר ידע מהמנוע הבעייתי, ועל ידי המכירה הזיק את עצמו. כך עולה מעיון בנתיבות המשפט שם (סוף ס"ק ה') שכתב "אפילו בגברא דלא עביד למיגר רק שהחצר קיימא לאגרא [עיין סימן שס"ג סעיף ו'], אף שהמוכר הזיק את עצמו דאם היה מודיעו היה יכול להשכירו, מכל מקום כיון שדר בו בלא בדיקה אחר המום חייב הלוקח לשלם דחשיב כאילו הוא המזיק מדעת". כלומר היכן שהלוקח לא פשע בכך שלא בדק את המום, כגון בנידון שלנו שלא בדק אם המנוע מזויף והמוכר לא הודיעו, הרי שהמוכר הזיק את עצמו ועליו לשאת בנזקים כגון ירידת ערך שנתון הרכב.
^ 1.עיין לעיל שאלה י"ג "את מי צריך לתבוע" בהרחבה בעניין האם יש דין יורד ברשות במקח טעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
