ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דיני ממונות עם גויים

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה גזל ונזיקין Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"א

דיני ממונות עם גויים


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
מרים בת בת-חן

א. בעודי חילוני, קיבלתי מסאז' בהודו על ידי גוי לפני כ-20 שנה ולא שילמתי בידיעה שאני אמור לשלם.
ב. גרתי עם גויה בגרמניה והיא הלוותה לי סכום כסף להשקעה בעסק. אמא שלה, לאחר זמן מה, טענה שהיא התכוונה להשתמש בכסף של הבת לצביעת הבית ומכיוון שהבת הלוותה לי את הכסף היא תצטרך ללוות מהבנק ולכן היא חייבה אותי לשלם לה את סכום הריבית. האם זה גזל, וכן האם אני יכול לדרוש את הכסף חזרה, וכן האם יש התיישנות מבחינת זמן המקרה? וכן במידה ואני יכול לדרוש כסף חזרה, האם זה מלווה בריבית וכמה? המקרה היה לפני 17 שנה.
תשובה:
א. התשלום על המסאז' הוא עליך בגדר חוב, ודינו כהלוואה. הדין הוא שהפקעת הגוי מותרת, כלומר: ישראל שלווה מגוי, אם הגוי שכח מן החוב אז אין הישראל צריך להשיב לו, אולם אם הגוי יודע מן החוב ויגרם מכך חילול ה' אז צריך להחזיר ההלוואה. המקור לדברים הינו בשולחן ערוך, חושן משפט הלכות גניבה סימן שמ"ח (סעיף ב'): "טעות עובד כוכבים, כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלוואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו, דליכא חילול השם".
ב. לא מובן, מה העסק של האם בכך שהבת שלה הילוותה לך מכספה הפרטי, זכותה של הבת להחליט לעשות בכספה כרצונה ולהלוות לך. לכן, כוונת האם להשתמש בכסף אינה עניינך ועליה להפנות את טענותיה ודרישותיה לבתה בלבד, ומובן מכאן שדרישתה שאתה תישא בהוצאות ריבית ההלוואה אינה מוצדקת.
כל זה מה שהיה ראוי להיות מן הדין, אולם מאחר והסכמת לשלם את הריבית של ההלוואה אין בכך גזל מצידה. איסור ריבית קיים רק בין יהודי ליהודי, אולם בין גוי ליהודי אין איסור, ולכן אם הסכמת לשלם ריבית לגוי לא עברת על איסור, עיין בשו"ע יורה דעה סימן קנ"ט סעיפים א'-ב', ובנו"כ.
לפי תורתנו אין מושג של התיישנות ואין יאוש בחוב אפילו לאחר שנים רבות (אלא אם כן ישנו יאוש ברור 1 ). גם לא ברור מדוע אתה חושב שאתה יכול לתבוע אותה על פי דין תורה מאחר והיא גויה ומן הסתם לא תתרצה לתת לך מה שמגיע לך לפי תורתנו. עליך לברר את החוק הנהוג שם, ואם מבחינה משפטית אתה יכול לחייבה ואין התיישנות, אתה רשאי לתובעה בערכאות שם.



^ 1.עיין שו"ע חו"מ סימן קס"ג סעיף א', קצות החושן ונתיבות המשפט שם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il