ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני עבדתי בעמותה במשך 10 שנים, רוב השנים הכספים שולמו לי כמלגה, ורק במהלך השנתיים האחרונות שולם לי כמשכורת. פוטרתי באוגוסט 2009 ועד היום למרות טלפונים טרם שולמו לי פיצויי פיטורין וכן הבראה ופדיון ימי חופשה. לפני כשבוע שלחתי מכתב ובו דרישותי וכן דרישה לתשלום הלנת פיצויי פיטורין, כשהתקבל המכתב, נענו כל דרישותי, כמובן שלגבי הלנת פיצויי פיטורין הם לא כל כך מוכנים לשלם זאת.
שאלותי:
א. האם מותר לקבל על פי ההלכה פיצויי הלנת פיטורין.
ב. האם מותר לי לתבוע פיצויים על תקופת עבודתי שעבדתי וקיבלתי את משכורתי כמלגה.
תשובה:
א. התשובה לשאלה זו, תלויה באופן חישוב הקנס על הלנת הפיטורין. שכן אם הקנס על האיחור הוא קנס שנעשה באופן חד פעמי אזי אין בעיה של ריבית, אך אם הקנס גדל מדי חודש או מדי תקופה קבועה ישנה בעיה של ריבית ואסור לך לתבוע ולקבל את תוספת פיצויי הלנת הפיטורין.
ב. אם זכאותך לפיצויים נאמרה לך מראש במפורש או שהדבר היה ברור כאשר הוסכם על המילגה אזי הדין הוא לפי המוסכם. אך אם לא היה סיכום מפורש הדין תלוי במנהג המקום. כלומר, אם הם נוהגים לתת פיצויים לכולם ובכללם למי שקיבל מילגה, והסיבה שנתנו מילגה הייתה רק כדי לחסוך להם מס מעסיק וכו', את יכולה לתבוע פיצויים. אולם אם לא נתנו אף פעם באותו מקום פיצויים למי שקיבל מילגה וכך מקובל שם, אז אינך יכולה לתבוע. אולם, כאשר המציאות אינה ברורה לכאן או לכאן, ידך על התחתונה ואינך יכולה לתבוע, שכן מכיוון שאת באה להוציא מהם מוטלת עלייך חובת ההוכחה.
תוספת עיון:
1. ישנו הבדל בין קנס חד פעמי לקנס ההולך וגדל עם הזמן. קנס רב פעמי נקבע ככזה בתור פיצוי על המתנת המעות, ונחשב כריבית. אולם קנס חד פעמי יש לתלות שכוונתו שישלם בזמן שהרי בין אם ישלם מיד לאחר שעבר הזמן ובין אם ישלם לאחר זמן רב, ישלם אותו הסכום. כמו כן, כיון שמיד לאחר עבור הזמן מתחייב בקנס אין כאן "שכר המתנה" שהרי לא היה צריך להמתין כלל עבור התוספת. החילוק הזה מובא בשו"ת מהרלנ"ח (סימן ק"ד), וזו לשונו "וחילוק גדול יש בין נידון דידן לההיא מתניתין, דהתם אינו מתרבה משום אגר נטר כלל, שאילו פרעו בזמנו אינו מרבה לו כלום, וכשלא פרעו מיד בתשלום הזמן ממש, חייב ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. אבל בנידון דידן אף על גב דבזמן הראשון ליכא אגר נטר אם יפרע לו בזמנו, על שאר הזמן איכא אגר נטר שכבר קצץ על כל שבוע כך וכך".
קנס רב פעמי, אם נעשה בדרך הלוואה נחלקו הפוסקים האם זוהי ריבית גמורה מהתורה (שו"ת רשב"א ב', ב'), או שזו ריבית האסורה רק מדרבנן (גידולי תרומה שער מ"ו, ד', ל"ב) שהרי אם פורע בזמן אינו מוסיף לו כלום וכשעובר הזמן מיד צריך להוסיף לו, הרי שאין כאן שכר המתנה אלא רק קנס. במח' זו פסק בספר "מלוה ה'" כרשב"א, וכן הראש"ל הגר"ע יוסף (יבי"א ח"א יו"ד סי' יג) פסק שכן נראית דעת השו"ע. אולם אם מדובר בקנס חד פעמי על האיחור בתשלום ההלוואה, האיסור אינו אלא מדרבנן.
כאשר אנו באים לדון על קנס שאינו בא מטעם הלוואה אלא בדרך מקח וממכר, הדין קל יותר בדרגה אחת (ב"י בשם תשובת ריב"ש סימן של"ה), ולכן קנס רב פעמי אסור מדרבנן, וקנס חד פעמי מותר לגמרי. כספי הפיטורין אינם בגדר הלוואה אלא בגדר מו"מ, ולכן קנס חד פעמי מותר.
2. בענייני עובד ומעביד הכל הולך אחר המנהג אלא אם כן התנו במפורש באופן אחר. מקור הדין הוא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימנים של"א ושל"ב.
מקורות נוספים לעיון: ספר מלוה ה' לרב משה לוי ח"א פ"ג סע' כ'-כ"ד. ספר ריבית לאור ההלכה פ"ו.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
קילוף פירות וירקות בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
