ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במחילה מהרב אשמח מאוד אם אוכל לקבל תשובה מהירה מכיוון שהצד התובע דורש ממני לשלם עד העשירי לחודש. ברור לי שלא מדובר בדיון כהלכתו ולא ניתן לפסוק דין תורה ללא שני הצדדים אך ברצוני לדעת מה דעת ההלכה במקרה והנתונים שהצגתי נכונים. לפני שרשמנו את בתנו לגן קיימה בעלת הגן מפגש התעניינות ובו החתימה את ההורים על מסמך שלא מחייב הרשמה על מנת לשריין מקום בגן, אציין שאשתי שהשתתפה במפגש לא הבינה את מהות ההתחייבות וחתמה על המסמך מבלי שקראה אותו ומבלי שקיבלה העתק. לפני ההרשמה קיבלנו מבעלת הגן הבטחות רבות לגבי כמות המטפלות, האוכל, צורת פעילות הגן (חלוקה לקבוצות), חוגים ובטיחות, ועל סמך אותן ההבטחות ביצענו את ההרשמה וכן על סמך בירורים שביצענו לגבי הגננת שיועדה לבתנו.
בעלת הגן לא עמדה כמעט באף אחת מהבטחותיה :
1. לא הוקמה קבוצה ייעודית לגיל של בתנו.
2. הובטח שבקבוצה תהיה גננת + סייעת, ובקבוצה הייתה גננת בלבד.
3. הובטחו לנו חוגים שבועיים שלא התקיימו.
4. הובטח לנו שיתוקנו מחדלי בטיחות שלא תוקנו.
5. תפריט המזון היה שונה ממה שהובטח.
6. הגננת של בתנו פוטרה ובמקומה בקבוצה הייתה סייעת בלבד.
על סמך כל האמור החלטנו להוציא את בתנו מהגן. לאחר שהודענו לגננת בצורה טלפונית כשבוע לפני חודש מרץ למניינם, הציגה בפנינו בעלת הגן את המסמך עליו חתמנו ובו נכתב:
"בכל מקרה של עזיבת ילד יש להודיע חודש מראש בכתב במידה וההורים יוציאו את הילד לאחר ה 1.3 מתחייבים ההורים בתשלום חודשי מלא עד סוף שנת הלימודים".
בעלת הגן מבקשת לקבל את התשלום לחודש מרץ לטענתה לפי משורת הדין מכיוון שלדעתה לפי הדין היינו צריכים לשלם על כל השנה. אציין שלא שילמנו עדיין את הכסף לגבי החודשים הבאים מכיוון ששילמנו כל חודש בנפרד. אנו לעומת זאת חשים מרומים ובמקח טעות. אשמח לדעת מה עלי לעשות.
תשובה:
לפי מה שאתה מתאר נראה, שכיון שבעלת הגן לא עמדה בהתחייבויותיה, להסכם ההתקשרות ביניכם אין תוקף. ולכן, אינכם מחויבים לסעיפים המוזכרים בו ובכללם להודיע חודש מראש, ואתם פטורים מלשלם על חודש מרץ למניינם. יש לדון בנפרד על ההוצאות אם לטענתה נגרם לה הפסד ישיר כתוצאה מן הביטול. לכן מומלץ על מינוי בורר מוסכם על שני הצדדים.
הרחבה:
א. החותם על שטר למרות שלא קרא את תוכנו מתחייב בכל הכתוב בו. וכך כתב הרשב"א (תשובות המיוחסות לרמב"ן סימן ע"ז) בעניין לווה שחתם על שטר הלוואה למרות שלא קרא את תוכנו:
"ועוד אני אומר לפי עיקר השאלה:שאפילו כשהמלוה מודה לו שאינו יודע לקרות, אי נמי שיש עדים שחתם עד שלא קראו, מכל מקום מתחייב הוא עתה בכל מה שכתוב בו. כיון שלא חשש לקרותו, וסמך על הסופר. שכל הסומך על נאמנות של אחרים, הלא הוא גומר בדעתו להתחייב בכל מה שיאמר מי שהאמין על עצמו . והיינו טעמא דשליש. וגדולה מזו אמרו: בעל אומר לפקדון, ושליש אומר לגירושין, נאמן. וטעמא: דכיון שהוא יודע בשעה שהשליש הגט, שהשליש יכול ליתנו לאשה, אף הוא גמר בדעתו, וכתבו לשמה. ונותנו לגירושין, אם יאמר הנפקד: לגירושין הוא. וכל שכן הכא, שסומך על אחרים. אע"פ שאינו יודע מה שכתבו עליו. ולא חשש לקרותו, וחתם בחותם ידו. שהוא גומר בדעתו להתחייב בכל מה שכתוב בו. והרי הוא חייב בכל אותו חיוב, אע"פ שלא לוה , מדרבי יוחנן. דאמר (כתובות ק"א:): חייב אני לך מנה, חייב. כלומר: אע"פ שלא היה חייב לו. וקיימא לן כר' יוחנן".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע חושן משפט (הלכות הלואה סימן מ"ה סעיף ג'):
"הודאה בחתם ידו, והשטר בגופן של עובדי כוכבים, והדבר ברור שאינו יודע לקרות, ויש עדים שחתם עד שלא קראו, מ"מ מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו".
ב. הספק שיש מקום לדון בו הוא האם יש להצמיד את התנאים למעשה הרישום לגן ולומר שגמירות הדעת במעשה הרישום הוא רק על דעת שהתנאים שנאמרו בעל פה יתקיימו, או לומר להפך שכיון שהתנאים נאמרו בעל פה ובזמן הרישום לא הוזכרו בכתב או בעל פה אזי חל הכלל "דברים שבלב אינם דברים" ואין לקשור ביניהם כך שגמירות הדעת הייתה אף ללא קיום התנאים.
לאחר העיון נראה שבמקרה הזה יש תלות בין קיום התנאים לגמירות הדעת במעשה הרישום, משום המבואר בשו"ע חו"מ סימן ר"ז שאם יש אומדנא דמוכח אין צריך כלל להזכרת התנאי ואם יש גילוי דעת גם אין צריך להזכרת התנאי בשעת הקניין. במקרה שלנו ישנה אומדנא ברורה שהרישום לגן נעשה על סמך ההבטחות של בעלת הגן. כמו כן, במקרה שלנו נאמרו התנאים סמוך לקניין ונחשב כשעת הקניין עצמו, ובנוסף לכך התנאים הם מגוף הקניין עצמו ולא תנאים חיצוניים, ואינו דומה לנידון בגמ' בקידושין מ"ט ע"א ולכן לא אמרינן דברים שבלב אינם דברים 1 .
^ 1.עוד בעניין 'דברים שבלב אינם דברים' עיין תשובות כ"ט-ל'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











