ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
נתתי עבודת הדפסה למישהו. אותו אדם העביר את החומר לקלדנית, כשהיה ברור לי ולו שהעבודה לא תעלה מעל 100 ש"ח. בסופו של דבר, הקלדנית דורשת 500 ש"ח, כי היא עבדה (באמת) הרבה מעל מה שאותו אדם צפה. האם אני חייב לשלם את הסכום? בכל מקרה, אני אשלם, אבל אני שואל מה ההלכה במקרה כזה, לפי דעתי האדם היה צריך לברר ולהודיע לי מה העלות, לא?
תשובה:
א. אם הקלדנית דורשת סכום המקובל כסביר עבור עבודה שכזו, הרי שעליך לשלם סכום זה, משום שעליך לשלם על ההנאה שקבלת.
ב. אם 500 ש"ח הוא סכום גבוה מעל הממוצע אך לא מופקע וישנן עוד קלדניות הדורשות מחיר גבוה כזה, הדין הוא שאם הקלדנית ידעה שהוא רק שליח ואתה הוא בעצם הלקוח שלה, המקח בטל לגמרי, ועליך לתת לה לפי מה שנהנית, כלומר את המחיר המקובל הממוצע בשוק. אך אם השליח לא הודיע לה שהוא רק שליח וחשבה שעובדת עבורו, הדין הוא שהשליחות בטלה אך המקח קיים בינה לשליח, ועליך לשלם לה את המחיר הרגיל והמקובל לעבודה כזו, והשליח ישלם מכיסו את ההפרש.
ג. אם 500 ש"ח הוא מחיר מופקע לכל הדעות ועולה על שישית מן השכר המקובל לדרוש, יש כאן מקח טעות אפילו אם השליח לא הודיע לה שהוא רק שליח. במקרה זה עליך לשלם לה לפי מה שנהנית, כלומר את המחיר המקובל הממוצע בשוק.
מקורות וביאורים:
1. אם השליח שכר פועל ביוקר השליחות מתבטלת שהרי אומר לו המשלח 'לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' (לתקן שלחתיך ולא לקלקל). המקור לדברים הוא השו"ע חושן משפט הלכות שלוחין סימן קפ"ב סעיף ג': "טעה וקנה ביוקר, אפילו בכל שהוא, המקח בטל, בין בקרקע בין במטלטלין, שיאמר לו: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי".
2. אמנם גם אם השליחות בין המשלח והשליח מתבטלת עדיין יתכן שהמקח קיים בין השליח לפועל, ועיין בנתיבות המשפט ביאורים ס"ק ה' שכתב כך: "המקח בטל. היינו דוקא בהודיעו, כדמוכח בהר"ן [קדושין י"ז ע"א מדפי הרי"ף] דמוקי להא דקדושין [שם מ"ב ע"ב] דמיירי בטעות בהודיעו דוקא, אבל אם לא הודיע שהוא שליח המקח קיים כשאין בו שיעור אונאה או אחר כדי שיראה". לכן, כתבנו בגוף התשובה שבעניין זה תלוי אם הקלדנית ידעה שמי שמסר לה את העבודה הוא רק שליח.
3. אמנם בפועלים שכירי יום יש מחלוקת האם יש בהם אונאה, אך אצלנו מדובר בקלדנית המוגדרת 'קבלן', ולגבי קבלן פסק השולחן ערוך (חו"מ רכ"ז, ל"ו) כך: "הקבלן יש לו אונאה. כיצד, כגון שקבל עליו לארוג בגד זה בעשרה זוזים, או לתפור חלוק זה בשני זוזים, הרי יש לו אונאה וכל אחד משניהם, בין קבלן בין בעל הבגד, חוזר לעולם".
4. אם המקח בטל, יש לדון כמה צריך לשלם המשלח לקלדנית. לכאורה הדין תלוי בסתירה שישנה בשו"ע לגבי אופן החישוב של שכר הפועלים במקרה והשליח שכר ביוקר: בסימן של"ב סעיף א' פסק השו"ע שמשלם את המחיר הכי נמוך בשוק, וז"ל: "אמר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים בשלשה, והלך ושכרן בארבעה... אם אמר להם: שכרכם על בעל הבית, נותן להם בעל הבית כמנהג המדינה. היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, אינו נותן להם אלא שלשה". לעומת זאת, בסימן של"א סעיף ג' פסק השו"ע שנותן את השכר הממוצע בשוק, וז"ל: "השוכר את הפועל, ואמרו לו: כאחד וכשנים מבני העיר, מחשבין היתר שבשכירות והפחות שבשכירות, ומה שביניהם נותן החצי, כגון אם היתר בשש והפחות בארבע, נותן להם חמש". את הסתירה מיישב קצות החושן (שם ס"ק ג') וכותב: "ונראה דודאי כששוכר פועל בסתם ואינו מזכיר כלל לומר לפי דמים ששוכרין בעיר אם כן אין לו אלא כפחות ואפילו כמיעוט דזיילי וכמו שכתב ריטב"א, אבל באומר כאחד וכשנים מבני העיר דנחית לשומא של בני העיר דעתו אשומא דבני העיר והוי ליה כאומר כדשיימי לכן דעתו אמיצוע".
אולם למעשה כל זה לא שייך לעניין שלנו כלל, משום שהשו"ע וקצוה"ח עוסקים במקרה ואין ביטול מקח שאז יש לדון בכוונת המשלח ולדייק בלשונו, אך בנידון שלנו השליחות בטלה ובטל המקח בין המשלח לקלדנית, ואם כן עליו לשלם לה כפי מה שנהנה, וההנאה היא כפי המחיר הממוצע בשוק ולא כפי המחיר הזול ביותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













