ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרגשתי שלא היה לי ברכה בכסף אז אני מחפש איפה אולי חטאתי. יש לי שלוש שאלות שכבוד הרב יגיד האם נהגתי כשורה או שעלי לתקן, ואם כן כיצד.
1. עבדתי בחברת שמירה. כאשר באתי לקבל את שכרי קיבלתי 1100 שקל במקום חישוב שלי שהיה סביב ה-800 שקל, כלומר, כ-300 ש"ח יותר (אך צריך לציין שלא ספרתי בדיוק את השעות אלה בערך יצא לי שאני צריך לקבל 800 שקל, גם מה שאני לא יודע בדיוק כמה כסף אני מקבל לשעה). הייתי מופתע אז ביקשתי פירוט. הם הביאו לי משהו לא ברור שרק בסוף רשום את הסכום (כנראה שהיה אצלם בלבול). יש לציין שאם הם שלמו לי כנראה שקיבלו עלי כסף ממי ששכר אותם. האם צריך להחזיר?
2. עבדתי בעבודה אחרת. הבוס (שיש מעליו עוד אחרים) סיכם איתי על 25 שקל לשעה והוא אמר לי שבתלוש יופיע 23 שקל והוא יוסיף לי שעות. היה נשמע לי חשוד אז שאלתי אם זה מאושר מההנהלה והוא אמר שכן. האם אני צריך להחזיר?
3. עבדתי בעבודה שהרגשתי שאני מקבל פחות מהשכר שמגיע לי אז לכן עבדתי יותר לאט (חשוב לציין שנצפיתי כל משך עבודתי על ידי מצלמות ולא אמרו לי כלום על העבודה האיטית או על ההפסקות) ולקחתי הרבה הפסקות קפה. האם צריך להחזיר כסף, אם כן כמה?
תשובה:
ראשית, ישר כוחך על הדקדוק במעשיך והרצון להיות נקי וזהיר בענייני ממונות, ועל זה נאמר בחז"ל שהרוצה להיות חסיד יעסוק בדיני ממונות (בבא קמא ל' ע"א).
כעת ניגש לשאלותיך:
1. אין להניח שהיה בלבול מצד המעסיק, משום שבדרך כלל ישנם אנשי מקצוע היושבים על ענייני החשבונות של החברה וכל תפקידם לייעל ולחסוך ולבדוק כיצד ניתן להוזיל עלויות. לכן, הסיכוי שישלמו לך יותר מכפי המגיע לך הוא קטן. ויותר מכך, אתה בעצמך כותב שלא ספרת בדיוק את השעות שעבדת, ואינך יודע כמה אתה מקבל לשעה, וקרוב לוודאי שהם חישבו את המספר המדויק של השעות לפי התעריף הנכון ויצא להם הסכום בסך 1100. יתכן גם שהכניסו לתלוש סעיפים שונים של הוצאות ביגוד וכד', אשר עזרו להגיע לסך הנ"ל כמקובל במקומות רבים.
בכל אופן ההגדרה ההלכתית של מצבך הוא 'איני יודע אם נתחייבתי, וללא תובעים', והדין הוא שפטור אפילו בדיני שמים (שו"ע חו"מ סימן ע"ה, י').
2. אינך צריך להחזיר. הסבר: הבוס שלך קיבל מן ההנהלה סמכות להפעיל שיקול דעת, ולנהל את נושא השעות והמחירים כהבנתו. לכן, הוא רשאי לדווח על יותר שעות ולדווח בגוף התלוש תעריף נמוך יותר.
3. הכלל הוא שהתשלום נקבע לפי קצב העבודה של אדם סביר. כלומר, יתכן וישנו עובד המסוגל לעבוד בקצב מהיר מכפי הרגיל ואם יאט את קצב עבודתו יושווה הקצב לממוצע, וזה בסדר. עליך לאמוד האם קצב העבודה שלך היה בשיעור הסביר וכן האם מספר הפסקות הקפה היו בגדר הסביר (העובדה שהיו שם מצלמות אינה מעלה או מורידה, ואין בה כדי להכשיר קצב עבודה לא סביר). אם התשובה היא שלילית, כלומר אתה בטוח שעבדת מתחת לקצב הסביר, עליך לאמוד באופן יחסי בכמה עבדת פחות מהסביר ולהחזיר זאת באותו יחס למשכורת שקבלת.
מקור לדבר מובא בשו"ע חו"מ בהלכות שכירות פועלים (סימן של"ז סעיף כ'):
"מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן', לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאד מאד'".

למה ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

פריחת הגאולה!

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך מותר להכין קפה בשבת?

שבועות מעין עולם הבא!

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שיא השיאים בפסח!

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















