ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אורע דסברג ז"ל
באחד מסלוני ליל השבת התנהל ויכוח על זכות הציבור לדעת, ומימושה בידי כלי התקשורת. "חשוב לדעת כל פרט שקורה בארץ ובעולם", רעם קולו של אחד הגברים, "אין דמוקרטיה ללא ידע". "רגע אחד" - עיני הכל הופנו אל גברת אחת. "לפעמים הכמיהה לידע היא מיותרת ואף מסוכנת. אספר לכם מה שקראתי בספר 'אלי כהן - האיש שלנו בדמשק':
חשדותיהם של צמרת השלטון הסורי, שיש בקרבם חפרפרת, החלו להתעורר כאשר שליט סוריה אמין אל-חאפז שב מניתוח בהול בכליותיו שבוצע בפריס. ב"קול ישראל" ידעו לספר על נסיעה זו בפרוטרוט.
כדי לאתר את המדליף, כינס חאפז בדחיפות את ראשי השלטון לישיבה סודית. בישיבה זו השתתפו רק כ-30 איש, וחאפז נדהם לשמוע את פרטי הישיבה בשידורי "קול ישראל" בערבית, כמה שעות לאחר קיומה. לא ארך הזמן, ואלי כהן הי"ד נתפס כשהוא על יד המשדר באמצע שידור לתל-אביב.". עד כאן סיפורה של האשה.
דיווח של מרגלים לא נועד לאוזני הרבים, ולא כל מה שמועבר על ידם צריך להיות מועבר מיד לידיעת הכל. אלי כהן הי"ד בוודאי העביר את דיווחיו למוסדות הנמצאים בחדרי חדרים, אולם מישהו החליט שסיפוריו יפים, כמרגלי המדבר בשעתם, לא רק לאוזני משה ואהרן, אלא "אל כל עדת בני ישראל".
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
1 - העם והארץ
2 - זכות הציבור לדעת
3 - דיני השבוע ומנהגיו- פרשות שלח קרח
טען עוד
הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ (יד,מ). לכאורה, יוזמה יפה וממש חזרה בתשובה. אם כך, מדוע אומר להם משה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח? זהו בדיוק הענין, שבאמירה זו לא חזרו בתשובה. "אמר ה' כי חטאנו" - הוא אומר שחטאנו, ומשום כך: הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי (ירמיהו ב,לה). הבעש"ט
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן... שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ (הפטרת שלח, יהושע ב,א). "מהו חרשׁ? מלמד שעשו עצמן קַדָּרִין, והיו צווחין: הרי קדרות - מי שירצה יבא ויקנה. כל כך למה? שלא ירגיש בהן אדם. קרי ביה חרשׂ (=חרס), כדי שלא יאמרו בני אדם שהן מרגלים" (במדב"ר). ולמה דווקא קדרים, ולא בעלי מקצוע אחר? אלא שהקדרה מיוחדת היא, שהיא מפשרת ומגשרת בין האש שמתחתה לבין המים שבתוכה. וזהו ההבדל בין מרגלי משה לבין מרגלי יהושע, שמרגלי משה כלל לא דיברו עם יושבי הארץ, וכל ההתרשמות שלהם היתה "ונהי בעינינו... וכן היינו בעיניהם" - התרשמות אישית בלבד. ואילו מרגלי יהושע גישרו בין האש והמים, בני ישראל ועמי כנען, והתעניינו מה שמעו ומה ידעו עמי כנען, כדברי רחב: "ידעתי כי נתן ה'... שמענו את אשר הוביש ה'... ונשמע וימס לבבנו". ולכן היתה להם גם הסמכות להבטיח לרחב להחיות את משפחתה.
אני ה' אלקיכם (טו,מא). חידה שתוכלו לשאול על יד השולחן: היכן יש פסוק שמסיים באותם מילים שבהם הוא מתחיל? ואם לא ידעו הנוכחים לפתור, רימזו להם: בפרשתנו. ואם גם אז לא ידעו, רימזו להם: במקום שמשה לא אמר אמת. והפתרון המלא: זהו הפסוק שבראש קטע זה, שאנחנו מוסיפים לו בקריאת שמע את המלה "אמת", אך מלה זו אינה מופיעה כאן בתורה.
הרב אורי דסברג ז"ל, שהסתלק מעימנו בחטף, הספיק לכתוב ולערוך עמוד זה, טרם פטירתו. יהיו הדברים לעילוי נשמתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
