ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ר' יוסי: המשנה שבעל קרי שטבל ולא הטיל מים יטמא לכשיטיל (שמא נשארו טיפות זרע בפי אמתו שיצאו לאחר הטבילה) היינו בחולה וזקן אבל בילד והיינו שיכול לעמוד על רגלו אחת ולחלוץ מנעלו ועל ר' חנינא אמרו שיכל לעשות כן גם בגיל 80 בגלל שאמו סכה אותו בשמן ומים חמים בילדותו.
ת"ר א. משנתמלא זקנו ראוי: 1.להיעשות ש"ץ (לתקוע בשופר, להלקות, לנדות, ולהתמנות פרנס על הציבור) 2. לירד לפני התיבה. 3.לישא כפיו.
ב. משיביא ב' שערות ולרבי מגיל 20 ראוי לעבוד בבית המקדש שנא' "איש לא יקרב" ורב חסדא הסביר שטעמו של רבי מהפס' "ויעמידו את הלויים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה'" ואף שהפס' מדבר בלויים א"ר יהושע בן לוי שב-24 מקומות נקראו הכהנים לויים ולת"ק אין ללמוד מפס' זה כי שם מדובר במלאכות הצריכות ניצוח (התחזקות). י"א שהברייתא שאין איסור לאדם פחות מבן 20 לעבוד אבל הכהנים לא הניחו לו היא רבי ואם עבד כשר וי"א שהיא כרבנן אבל לרבי יש איסור.
משנה
א. כל הכלים מיטמאין מגבן משא"כ בכלי חרס. [בגמ'. לא אומרים שכלי חרס יטמא מגבו בק"ו מכל הכלים- כי התורה אמרה שכלי חרס לא נטמא בצמיד פתיל למרות שכשהטומאה בפתחו היא ממהרת לבוא.
ב. כלי חרס מיטמא מאוירו [אע"פ שלא נגע שנא' "תוכו"] משא"כ כל הכלים. [בגמ'. לא אומרים שכל הכלים יטמאו מאוירן בק"ו מכלי חרס שהרי התורה אמרה "תוכו" שרק תוכו של חרס מטמא.
גמרא . ר' יונתן בן אבטולמוס.כשם שכלי חרס מטמא מאוירו כך הוא עצמו נטמא אף שלא נגע וא"ר יונתן שהתורה אמרה שמה שבתוכו של כלי חרס נטמא אפילו כשהוא מלא גרגירי חרדל שלא נוגעים בכלי.
דף כה.
ממה שכתוב פעמיים "תוכו"במקום "תוך" דורשים:
1. חד לגופו.
2. חד לגז"ש שכשם שמטמא אוכלין כך נטמא מאוירו.
3.רק תוכו של כלי חרס מיטמא .
4. שתוך תוכו לא מטמא ( שאם היה כלי מונח בתוך כלי חרס ופתחו של הכלי הפנימי גבוה מפתחו של החיצון ויש בפנימי מאכלים ואילו בחללו של החיצון יש טומאה שאין המאכלים נטמאין ואפילו שהכלי הפנימי אינו חרס ומקבל טומאה מגבו- מועיל לחצוץ שהרי כלי מקבל טומאה רק מאב הטומאה .
משנה [ע"פ הברייתא והגמ']. כלים יקבלו טומאה כש:
א. כלי עץ: כשלא נגמרה מלאכת נויו [בגמ'. לא אומרים שכלי חרס יטמא מגבו בק"ו מכל הכלים] אבל כשאין לו בית קיבול טהור [בגמ'. החידוש אפילו כשהתכוין לחקוק בו קב וחקק 3/4 קב].
ב. כלי מתכות: כשאין לו בית קיבול- טמאים <נלמד מכלי מדין ולא מההיקש לכלי שק> אבל כשלא נגמרה מלאכת נויו שעתיד: לשפשפו,להחליקו,לחקוק,לחרוט בו- טהור [ גם כשעתיד לשבץ בו זהב או ליישרו בקורנס והטעם שלא מקבל טומאה: לר' יוחנן: משום שאין דרך להשתמש בו ללא נוי, ולרב נחמן: שאין דרך למכרם ביוקר ללא נוי והנ"מ ביניהם בכלי עצם שלר"נ דינם ככלי מתכות].
גמרא.
תוספתא. קבלת טומאה בכלי עץ ובכלי מתכות:
א. כשלא נגמרה מלאכתן: כלי עץ- מקבלים טומאה, כלי מתכת- לא מקבלים טומאה.
ב. פשוטיהן (שאין להם בית קיבול, אפילו נגמרה מלאכתן): כלי עץ-לא מקבלים, כלי מתכת- מקבלים.
דף כה:
ר' ישמעאל בנו של ריב"ב: הריבוי מהפס' (למרות שכבר נאמר בתחילת הפס' שכלי עור מקבלים טומאה):
1. "וכל מעשה"- שגם כלי העשוי מעצמותיהן של שאר בהמה חוץ מעיזים מקבלים טומאה.
"עיזים"- שכלי העשוי מעצמותיהן של עופות לא מקבל טומאה.
"תתחטאו"- תטהרו.
2. "וכל מעשה עיזים"- שגם כלי העשוי מקרניים או טלפיים של עיזים מקבל טומאה.
משנה [ע"פ הברייתא]. חיוב שקדים במעשר:
א. כשהם קטנים- .1כשהם מרים- חייבים, ולר' ישמעאל בר' יוסי משום אביו וכן הורה ר' חנינא בציפורי- פטורים (שאינם פרי גמור). 2. כשהם מתוקים- פטורים.
ב. כשהם גדולים- 1. כשהם מרים- פטורין, ולי"א בדעת ר' ישמעאל בר' יוסי משום אביו- חייבים והסביר ר' יוחנן הואיל ויכול למתקן ע"י האור. 2.כשהם מתוקים- חייבים (שגידולן נגמר).
משנה .
א. התמד (מים ששרו בהם חרצני ענבים):
1. לפני שהחמיץ (שדינו כמים): לא נקנה בכסף מעשר שני, נפלו ממנו ג' לוגין למקוה- פסלוהו.
2. משהחמיץ (הרי הוא כיין): נקנה בכסף מעשר שני, נפלו ממנו ג' לוגין למקוה- לא פסלוהו.
ב. האחין השותפים (בירושה):
1. כשחייבים בקלבון (תוספת לשקל שנותנים ביחד למחצית השקל)(כשחלקו בירושה וחזרו ונשתתפו)- פטורים ממעשר בהמה
2. כשחייבים במעשר בהמה (כשעדיין לא חילקו את הירושה)- פטורים מן הקלבון.
גמרא .
העמדת המח' במשנה מעשרות ה' ו': שרה שמרי יין במידה ע"מ לעשות יין ומצא כדי מידתו שלרבנן פטור (ממעשר שהרי לא נוסף בתמד יין מהשמרים) ולר' יהודה חייב [דוקא מתוכו שלא יבוא להפריש מהחייב על הפטור ולהיפך]:
- אליבא דר' אלעזר: בשלא החמיץ.
- אליבא דר"נ אמר רבה בר אבוה: בשהחמיץ [ורבה העמיד דבריו בששייר ממנו כוס ולא החמיץ].
רבה בר אבוה: קנה תמד בכסף מעשר שני והחמיץ- תפס שהרי התברר למפרע כשהחמיץ שאכן היה יין בחרצנים והיה נחשב פרי.
תנן (מקואות ז' ה') ג' לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין/חלב ומראיהן כמראה יין/מים ושוב נפלו למקוה חסר:
- ת"ק: לא פסלוהו.
- ר' יוחנן בן נורי: הכל הולך אחר המראה.
דף כו:
משנה . א. כל שיש לאב זכות למכור את בתו לאמה עבריה (כשהיא קטנה)- אין לו זכות לקבל את קנסה אם נאנסה או נתפתתה לפי שאין קטנה זכאית לקנס. [בגמ'. א"ר יהודה א"ר זו כדברי ר"מ אבל לדעת חכמים יש לקטנה קנס גם כשיכול למכרה].
ב. כל מקום שיש קנס (כשהיא נערה)- אין רשאי למכרה.
גמרא
תניא. קטנה זוכה בקנס:
- לר"מ: מבת יום אחד עד שתהא בוגרת (אין קנס במקום מכר).
- לחכמים: מבת ג' שנים עד שתהא בוגרת (יש קנס במקום מכר).
משנה . א.[רב.זו דברי ר"מ שקטנה יכולה למאן (ולצאת מבעלה בלי גט) עד שתביא ב' שערות] כל מקום שיכולה למאן לא חולצת [בגמ'. אבל לחכמים שיכולה למאן עד שירבה השחור על הלבן יש מיאון אף במקום שיכולה לחלוץ].
ב.כל מקום שיש חליצה (שהגיעה לנערות)- אינה יכולה למאן.
משנה . א. כל מקום שתוקעים להבטיל העם ממלאכה- כשחל יו"ט בערב שבת תוקעים [בגמ'.לר' יהודה: תוקע ומריע ותוקע מתוך תקיעה ולר' אסי תוקע ומריע בנשימה אחת ושניהם מסבירים שהברייתא תוקעים ולא מריעין פירושה לא שלא מריעים כלל אלא כ"א לשיטתו] ולא מבדילים (בתפילה כי השבת הנכנסת חמורה מיו"ט היוצא).
ב. כל מקום שיש הבדלה- כשחל יו"ט במוצ"ש מבדילין (כי השבת חמורה יותר)[בגמ'. לרב יהודה ולר"נ מבדילין בחתימתה ולרב ששת שאין הלכה כמותו אף בפתיחה] ולא תוקעים (שהעם כבר מובדל ממלאכה). ונוסח ההבדלה: לת"ק- המבדיל בין קודש לחול, ולר' דוסא שאין הלכה כמותו- המבדיל בין קודש חמור לקודש הקל.
גמרא.
נוסח ההבדלה ביו"ט שחל באמצע השבוע: המבדיל בין קודש/ אור/ ישראל/ יום השביעי לחול/ חושך/ לעמים/ לששת ימי המעשה (והזכיר ההבדלה בין יום השביעי לימי המעשה אף שאינה שייכת להבדלה בין יו"ט לחול משום שמונה את סדר ההבדלות שבתורה.

איך מותר להכין קפה בשבת?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אנחנו בצד של החזקים!

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

איך ללמוד אמונה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















