ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- קידושין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מהו מעמדו של יהודי שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל והתגרש? בארץ אינו רשום אלא כרווק.
תשובה:
אם הנישואין האזרחיים היו עם גויה (לחומרת האישות עם גויה עיין תש' הרב אברהם זרביב באתר ישיבה), אין חשש של חלות קידושין והמעמד שלו הוא כרווק. אולם, אם מדובר בנישואין אזרחיים עם יהודיה והגירושין היו ללא גט שניתן ע"י ב"ד מוכר, ישנה בעיה ועליך לפנות לבה"ד האזורי על מנת שיסדיר מתן גט לחומרא.
מקורות וביאורים:
נישואין שנעשו על פי תוקף הדין האזרחי באותה מדינה ולא נעשו כדין תורתנו באופן של חופה וקידושין, בהשקפה ראשונה היה נראה לומר שאין בנישואין אלו ממש, ואף גט אינם צריכים. אולם העלו הפוסקים כמה נקודות שאולי יש לחוש להם, ונזכיר כאן את הנקודות העיקריות 1 :
א. אשה המיוחדת לאדם מסוים ועומדת תחתיו ללא כתובה חופה וקידושין מוגדרת כפילגש, וישנם פוסקים המצריכים גט לפילגש (שו"ת ריב"ש שצ"ח בשם רבו ר' חסדאי, צמח צדק אהע"ז קל"ח). את מעמד האשה שנישאה בנישואים אזרחיים ומיוחדת רק לבעלה יש להשוות לפילגש ואם כן לדעת פוסקים אלו צריכה גט.
ב. כשם שבבן נח ישנה אישות ללא חופה וקידושין מדין "ודבק באשתו ולא באשת חברו", כך גם בישראל. לכן, אף אם אין בנישואין אזרחיים גדר איסור של אשת איש, יש בה גדר קניין כמו באישות של בן נח, ועל כן צריכה גט (ולשון הגט יכלול רק שמסולקת ממנו, אך אין צריך שיכלול שמותרת לכל אדם) (ר"י רוזין שו"ת צפנת פענח א', כ"ו-כ"ז).
ג. גם אם לא היו קידושין בטבעת יש לחוש שמא קידשה בבעילה, שהרי חזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ובעל לשם קידושין.
ד. אין צריך כוונה לקדש בביאה ע"פ מצות התורה, אלא כיון שידוע שהוא לנישואין מאחר שנשאה בערכאות ממילא הוא כנתכוון לקניין אישות על כל הביאות שעשה (הרב יוסף אליהו הענקין, פירושי איברא).
אולם למעשה דחו הפוסקים את החששות הללו:
א. הדעה המצריכה גט לפילגש היא דחויה מן ההלכה (ריב"ש שם ובסימן ו').
ב. החידוש של הרוגצ'ובר לא נתקבל משום שאם אכן ישנן שני קניינים בקידושי אשה לא יתכן שלא יהיה איזכור לכך בגמ' ובראשונים (דבר אברהם ג', כ"ט). וכמו כן היקשה הגרא"י קוק (עזרת כהן ל"ח) מדברי הרמב"ם (מלכים ט', ח') לגבי בני נח "ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה, או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה, שאין להם גירושין בכתב, ואין הדבר תלוי בו לבד, אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין". אפילו אם נניח שדין נישואין אזרחיים כדין נישואי בן נח הרי צורת הפירוד היא ללא גט.
ג. מי שנישא בנישואין אזרחיים לא מחמת אילוץ אלא מרצונו ו"מתוך ההפקרות ובעיטה בדת ישראל חיים כבר, עליהם לא שייך לומר כלל החזקה של אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ואין לחוש לקידושין אצלם" (שו"ת ריב"ש סי' ו', עזרת כהן שם). בדורות האחרונים אין מי שיודע את ההלכה של קידושין בביאה, וממילא אין חשש שיתכוונו לקדש בביאה (שרידי אש ג', כ"ב 2 ). ישנה גם בעיית העדים, שהרי המקדש בביאה צריך לעדי ייחוד ואם אין עדים אין חלות קידושין (ריב"ש שם ולא כדעת הרא"ה שיש אנן סהדי).
ד. יש טעם גדול לומר שלא ירצו להתקדש לפי דין התורה כדי לפטור עצמם מהדינים החמורים של אשת איש ומהצורך בגט, ומחרם דר' גרשום, וכן בפרוצים לזנות אין לחוש לקידושין, וכן משמע בשו"ע וברמ"א סי' קמ"ט (אגרות משה אה"ע א', ע"ד, וכן הגרש"ז אוירעבך במנח"ש תנינא סי' קכ"ז).
הלכה למעשה: למעשה המנהג היום בבתי הדין לחוש לדעת המחמירים להצריך לכתחילה גט למי שנישאו בערכאות, אלא אם יש חשש עיגון כגון שלא ניתן למצוא את הבעל, או במקרה ובאה לפנינו ורוצה להינשא לכהן, או שכבר נישאה בשנית ויש חשש ממזרות, במקרים אלו לא מצריכים גט ומתייחסים לנישואים האזרחיים כמעשה לא תקיף מבחינה הלכתית.
^ 1.להרחבה נוספת עיין אוצר הפוסקים כרך י' סימן כ"ו סק"ו, וכן כרך י"א עמ' 396, תחומין ב' עמ' 252, תחומין ג' עמ' 159.
^ 2.עיין עוד שו"ת שמע שלמה לראשל"צ הרה"ג שלמה עמאר שליט"א (חלק ה' אבן העזר סימן י"ט) שהעלה להתיר במקום הצורך להינשא ללא גט אף למי שנישאה נישואין ע"י רבנים רפורמיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













