ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
במקרה הזה מדובר ביהודי חרדי, שהיה גם מלמד בתלמוד תורה במשך כמה שנים. זה אומר שאפילו בתוך הציבור של שומרי התורה והמצוות נכנסה רוח שטות שאין הבחנה, אין גדול ואין קטן. על זה הזהירו אותנו חז"ל שלא חרבה ירושלים אלא מפני שביזו בה תלמידי חכמים. ברגע שמזלזלים בתלמידי חכמים, לא מגיעה לציבור הזכות של ת"ח שתגן עליהם. המעשה עצמו נורא ואיום, וגם הסכנה הנשקפת ממנו לכל הדור, אם יכולים לפגוע בת"ח.
זה נכון שהרב אבוחצירא היה תלמיד חכם בעל סגנון מיוחד ולא מאלה שעוסקים בהרבצת תורה, אלא בקירוב של אנשים וברכות לציבור ויחס קרוב לכל המון העם. ידוע כבר מהאדמו"רים, מהבעל שם טוב והאחרים שהיו גדולי תורה, שגם מסרו את עצמם לקשר עם כלל ישראל. זה לא דבר שלילי, אלא להיפך חייבים הכרת טובה מצד זה שאנשים עם כל מיני צרות פרטיות יש להם כתובת! כי יש הרבה תלמידי חכמים שאי אפשר לגשת אליהם, אי אפשר לבקש מהם שום עזרה. הם לא שייכים לזה. ויש מיוחדים שהקדישו את הזמן שלהם לברכות ולתפילות, וזוהי דרך של תלמידי חכמים שהם בעלי מידה טובה של אהרון הכהן, שיש להם קשר לכל יהודי ויהודי שמבקש את הקשר. ההתעסקות בברכות איננה ח"ו פגם, ולא נותנת שום היתר ושום קלות למעשה שנעשה. ויכול להיות שבדור שלנו, בגלל הפילוג הגדול שקיים בין כל מיני קבוצות דתיות ובתוך המחנות כולם, יש נטייה שכל אחד מעריך את הרב שלו, וכל רב ששייך לציבור אחר הוא ח"ו לא שווה כלום, עד שאנו שומעים אמירות מזעזעות: "זה לא מהחוג שלנו אז הוא הבל הבלים". כמובן שאין להעלות על הדעת שום היתר להתנהג בזלזול כזה. כל תלמיד חכם הוא גדול בישראל, הוא עובד ד' והוא מלאך של הקב"ה לבנות את כלל ישראל, ואין שום היתר לזלזל ולבטל תלמידי חכמים. הנטייה הזאת פסולה, והיא מחייבת את כולנו לחשבון נפש. צריך לדעת שאנחנו לא יכולים לקבל מעשים כאלה ואפילו קרוב לזה, אפילו של דיבור נגד תלמידי חכמים.
אם אותם תלמידי חכמים לא היו, איך היה נראה עם ישראל? כמה עמ"י זוכה שיש ריבוי עצום של חזרה בתשובה ושל אנשים שמטפלים ועוזרים בריבוי של מעשי חסד. לדוגמא חסידות סאטמער שנחשבת קיצונית, יש להם הרבה מפעלים של עזר למרפא, עזרה לקרובים בבתי חולים וכל מיני צורות של גמילויות חסד שהרבה יהודים שהיו בשעת צרה נהנו מהם והרוויחו מהם. הרבה מאלה שנחשבים קיצונים יש להם הרבה מעלות בנושאים של גמילות חסדים בין אדם לחברו, בנושאים של צניעות, שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם. ודאי שלא יעלה על הדעת להקל בהם. יכול להיות שהאווירה הכללית הזו בארץ היא שהביאה בהתחלה למעצר של הרב דב ליאור שליט"א ואח"כ של הרב יעקב יוסף שליט"א, כשיודעים שאפשר לעצור תלמידי חכמים ולהתנהג איתם כמו פושעים. ועוד לפני זה בזמן שיצחק רבין נהרג והאשימו את הרבנים בהסתה וחקרו אותם, לצערנו הציבור לא הגיב ולציבור לא מפריע שמבזים תלמדי חכמים. והיום זה הגיע לשיא גדול וקשה מאוד. גם אם זה לא נעשה ע"י מישהו מהציבור שלנו - בכל מה שנוגע לתורה אנחנו אחים ואנחנו שותפים. ואפילו אם הם לא יכירו בנו כשותפים וכאחים, זה לא משנה! אנחנו יודעים שמצד האמת כל מי ששומר תורה ומצוות הוא שייך אלינו, שייך לעבודת ד', הוא עמית שלנו גם אם לפעמים אנחנו נתקלים בדעות חלוקות. במקרה הזה, אצל משפחת הרבנים לבית אבוחצירא, הם בכלל לא שייכים לזה, לא שייכים לקיצוניות ולא לבדלנות. הם שייכים לעבודת ד' והם שייכים להערכה רבה ושותפות, עד כמה שאנחנו יכולים, עד כמה שמקבלים אותנו. אנחנו מצדנו רואים שכל מי ששומר תורה הוא שייך לעבודת ד', ואנחנו צריכים להרגיש אליו בכל דבר כמו אח שראוי לעזרה וראוי לתמיכה.
המילה פשע היא מילה קטנה למעשה נורא זה. זוהי פגיעה בכלל עם ישראל, בכלל התורה של עם ישראל. אנחנו צריכים לקבל על עצמנו הרבה תשובה והרבה תיקון על הקלקול הזה, שלא ייצא מאתנו איזה אחוז קטן של שותפות ושל שייכות. כמה צריך להיזהר שלא תהיה לנו שום שותפות אפילו בעקיפין, לא רק בגלל דאגה לעצמנו שלא יהיה לנו איזה עונש בעולם האמת, אלא בגלל שאנחנו כל השנה לומדים ומשתדלים להועיל לכלל ישראל.
שהקב"ה ישמור אותנו ואת כל ישראל, שהמכה הזאת תהיה אחרונה ושחלילה לא תחזור, ושד' יכפר לכולם. ינחם את כל האבלים ואת כל עמ"י וגם אותנו ירפא מההווא אמינא הזאת שאפשר להרים יד על תלמידי חכמים. "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו" אמן כן יהי רצון!
הדברים שוכתבו מתוך שיחה שנתן הרב הכהן בישיבה הגבוהה בבת ים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














