ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
פעם אחת, אמר המלך לעצמו – רבי יהונתן מנצח אותי תמיד. עלי למצוא דרך לגבור עליו לפחות פעם אחת. והנה, הבריק רעיון במוחו. הוא קרא לרבי יהונתן ואמר לו: חייב אני לצאת מהעיר. אמור לי בבקשה – באיזה משני השערים הקבועים בחומת העיר אכנס בעת שאחזור מנסיעתי?
חייך רבי יהונתן ואמר – את תשובתי אכתוב כעת בפתק, אותו נמסור לידי שליש נאמן, שיפתח את הפתק בפני שנינו בעת שישוב המלך לעיר. הסכים המלך ונסע מהעיר.
לאחר זמן, שב המלך לעיר, כשראשו מלא במחשבות – איזה משני השערים בחר רבי יהונתן? לבסוף, עלה פתרון מדהים במוחו. הוא ביקש מעבדיו הנאמנים לפרוץ קטע מחומת העיר, ונסע במרכבתו דרך הפירצה.
בטוח בניצחונו, קרא לרבי יהונתן ולשליש המחזיק בפתק. פתח השליש את הפתק, והנה נמצא כתוב – "מלך פורץ גדר לעשות לו דרך".
לעיתים האדם בטוח שאפשרויות רבות בפניו, אך בסופו של מהלך הוא מגלה שהדרך הובילה למטרה אחת קבועה מראש. בשבוע שעבר קראנו בפרשת 'כי תבוא' על שתי האפשרויות הפתוחות בפנינו – ברכה וקללה. ברכה גדולה כשנלך בדרך ה', וחלילה, להיפך אם נעבור על מצוותיו. רבים מאיתנו נשמו לרווחה, כשהסתיימה קריאת הקללות, והתחושה הלא נעימה לשמע רשימת העונשים החמורה חלפה עם המשך קריאת התורה. בימי בית ראשון, היו בוודאי אנשים שבעת קריאת הקללות קיוו בסתר לבבם, שקללות אלו לא יתממשו לעולם. אנו, לצערנו, שראינו את הקללות מתקיימות במהלך הגלות והשואה האיומה, יודעים שהנורא מכול אכן התממש.
אולם, אם נעמיק בקריאת פרשיות ניצבים – וילך – האזינו, נגלה שאין לפנינו שתי אפשרויות, כי אם אפשרות אחת מלבד. הקב"ה מבטיח שבמהלך ההיסטוריה, יתממשו גם הקללות וגם הברכות. זו לא אפשרות, זו הבטחה. בפרשת ניצבים הדברים נאמרים לעם בזהירות – "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה... והשבות אל לבבך... ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך..." (ל, א- ג). עדיין אפשר להידחק ולהסביר אחרת.
אולם בפרשת וילך, כשהקב"ה מסביר למשה את מטרתו בכתיבת שירת האזינו (שמפרטת את תולדות ישראל עם קללותיהם וברכותיהם), הוא אומר זאת במפורש – ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ... ועזבני... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד.. כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ... הקב"ה תכנן את כל ההיסטוריה מראש, באפשרות אחת בלבד, והוא מדגיש בתורה שחשוב לו שנדע זאת, והוא מכין לכך 'הוכחות' מראש.
אמירה זו חשובה מאד. ראשית – יש כאן תשובה ניצחת לשאלה – לאן נעלם אלוקים בשואה? התורה מעידה מראש, שאלוקים ידע שהשאלה תישאל, וכיוון שבאותו זמן הוא ירצה להסתיר פניו, הרי מראש הוא מספר לנו שהכול בהנהגתו מאחורי הקלעים. (זה לא פוטר את השאלה – כיצד יתכן רע כה גדול? אך זו סוגיא אחרת).
שנית – אם הכול קבוע מראש, לאן נעלמת בחירת האדם? על כך עונה הרמח"ל במקומות רבים – לאדם הפרטי יש בחירה, אך ההיסטוריה של ישראל והעולם קבועות מראש, שהרי הגאולה השלימה מובטחת לנו, ואם כך הסוף ידוע מראש.
בימי התשובה הללו, אמירות אלו עומדות ביסוד עבודתינו. אומר הקב"ה לישראל – דעו לכם, אפשר ליפול בדרך ולרדת, אך המגמה הכללית סופה לתיקון. בסוף הכול ישוב אל ה' בתשובה שלימה ויגאל. ולא זו בלבד, אלא חשוב שתדעו שגם בזמני הנפילה והקלקול, עת נראה לכם שאני מסתיר פני מכם, הסתכלו בפרשיות ניצבים – וילך – האזינו ותגלו שאני הוא הפועל ונמצא בתוך כל ההסתרים. "ואמר ביום ההוא: אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















