ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
בשיא פרסומו, התגורר משיח השקר בתורכיה, אך גלי ההתרגשות מהופעתו הגיעו לרחבי העולם היהודי כולל ארצות אשכנז. באותם ימים, התגורר בפולין אד מגדולי הדור, הלא הוא הב"ח, רבנו יואל סירקיס, וכולם ציפו לשמוע את יחסו למשיח החדש.
ואכן, הב"ח שלח את בני משפחתו, ובכלל את חתנו רבנו דוד סגל, הלא הוא הט"ז, לתהות על קנקנו של שבתי צבי שר"י. כשהגיעה המשלחת ממרחקים, הבין משיח השקר, שמפגש זה ישפיע רבות על היחס אליו בעולם היהודי, ושאל את הבאים – במה אתם צריכים ישועה?
ענו לו השלוחים – בעירנו מתגורר הגמון (מנהיג נוצרי) אחד, שמסית כל העת נגד היהודים, ואנו נרדפים רבות בגללו.
נטל משיח השקר צרור עשבים, קרע אותו לשניים, ואמר – נפתרה הבעיה. רשמו בני המשלחת את היום והשעה, ושבו לעירם. כשהגיעו לעיר, התעניינו מה אירע עם אותו הגמון, ובני העיר סיפרו להם בהתרגשות, שאותו הגמון נאם בכיכר העיר נגד היהודים, והנה לפתע צנח על מקומו ומת, והיה זה באותו היום ובאותה השעה שמשיח השקר קרע את צרור העשבים.
התרגשו בני המשלחת מהמופת הגלוי, ובאו אל הב"ח לספר לו על הדברים. כששמע הב"ח את המעשה אמר – כעת ברור לי שמדובר במשיח שקר, שהרי המשיח האמיתי אינו זקוק לצרור עשבים, אלא ביכולתו להמית את הרשע בדיבור בלבד, שנאמר "וברוח שפתיו ימית רשע" (ישעיהו יא, ד).
זו דוגמא למישהו שמחולל מופתים וניסים, ובטוח שהם מהווים הוכחה לצדקת דרכו, אך דווקא מופתים אלו מוכיחים שהוא טועה. אך בהיסטוריה כבר יש תקדים לאנשים שחוללו מופתים, ודווקא המופתים שלהם הוכיחו שהם טועים, כוונתי לחרטומי מצריים ועבדי פרעה.
כאשר משה ואהרון מחוללים בדבר ה' את מכות מצריים, מנסה פרעה להוכיח שאין בכך חידוש והוכחה לשליטת ה' במציאות, ומזמין את חרטומי מצריים לסייע לו.
כשאהרון משליך את מטהו שהופך לתנין, גם החרטומים משליכים את מטותיהם והם הופכים לתנינים. כשמימי מצרים הופכים לדם, גם החרטומים הופכים מים לדם. כשמשה ואהרון מעלים את הצפרדע על ארץ מצרים, גם החרטומים מחוללים פלאות בלטיהם, ומעלים צפרדעים על מצרים.
וכך פרעה יכול לסכם את האירועים באמירה: "על ידי מכשפות אתם עושים כן. תבן אתם מכניסים לעפרים, עיר שכולה תבן? אף אתם מביאים מכשפות למצרים שכולה כשפים".
אולם אם פרעה היה מתבונן לעומק, הוא היה מגלה שדווקא מעשי החרטומים שלו מוכיחים שמעשיהם של משה ואהרון הם בדבר ה' שליט המציאות. וכל כך למה?
באמת, ברגעים הקשים של מצריים, עת ניחתו עליה אותם מכות קשות, מצרים לא היתה זקוקה לדם וצפרדעים נוספים. להיפך, מצריים היתה צריכה אנשים שיהפכו חזרה את הדם למים, ויסלקו את הצפרדעים מהמקום, אך את זה החרטומים לא יכלו לספק. ואפילו כשפרעה ביקש לסלק את הצפרדעים, הוא פנה למשה ולא לחרטומים.
במילים אחרות, החרטומים ידעו רק לעשות רע, הם הצטרפו לעונש שחולל ה' והוסיפו דם וצפרדעים. וזה הראה כוחם מוגבל, כי הוא כוח של כישופים. לעומתם, משה ואהרון עשו רק טוב, כשהם חוללו מכות למצרים, הרי מבחינת עם ישראל שאותו הם מייצגים זה טוב, וגם כשהיה צריך לסלק מכות מסויימות, רק תפילתו של משה לה' חוללה זאת.
וזה בדיוק ההבדל בין הכשפים למעשי ה'. ה' ששולט במציאות, בכוחו לחולל את הטוב בעולם, ולנהל את כל הכוחות הן הרעים והן הטובים, להביא את הטוב ואת התגלות ה' בעולם.
וכך גם הראשונים שהכירו באובדנה של מצרים, ובכך שהיא שוקעת אל הרוע, היו עבדי פרעה, באומרם לפני מכת ארבה – "עד מתי יהיה זה לנו למוקש... הטרם תדע כי אבדה מצרים". ואף פרעה כשמקשיב לדבריהם, וחושב לשלח את ישראל, פוגש את העולם מצידו השלילי, באומרו – "ראו כי רעה נגד פניכם".
וזה בדיוק ההבדל בין כוחם המוגבל של ההולכים בדרכם של החרטומים והמכשפים, השקועים תדיר ברוע, לבין עובדי ה' המחוברים אל ה' הטוב והמיטיב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
