ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
[כב] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה: (ג) אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה: (ד) איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע: (ה) או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו: (ו) נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים: (ז) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא: (ח) נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה: (ט) ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם: (י) וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש: (יא) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו: (יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל: (יג) ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו: (יד) ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש: (טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה: (טז) והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם: (יז) וידבר יהוה אל משה לאמר: (יח) דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה: (יט) לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים: (כ) כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם: (כא) ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו: (כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה: (כג) ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה: (כד) ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו: (כה) ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם: (כו) וידבר יהוה אל משה לאמר: (כז) שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה: (כח) ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד: (כט) וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו: (ל) ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה: (לא) ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה: (לב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם: (לג) המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה:
[כג] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי: (ג) ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם: (ד) אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם: (ה) בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה: (ו) ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו: (ז) ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: (ח) והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: (ט) וידבר יהוה אל משה לאמר: (י) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן: (יא) והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן: (יב) ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה: (יג) ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין: (יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם: (טו) וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה: (טז) עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה: (יז) ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה: (יח) והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה: (יט) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים: (כ) והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן: (כא) וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם: (כב) ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם: (כג) וידבר יהוה אל משה לאמר: (כד) דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש: (כה) כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה: (כו) וידבר יהוה אל משה לאמר: (כז) אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה: (כח) וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם: (כט) כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה: (ל) וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה: (לא) כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם: (לב) שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם: (לג) וידבר יהוה אל משה לאמר: (לד) דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה: (לה) ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: (לו) שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו: (לז) אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו: (לח) מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה: (לט) אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון: (מ) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים: (מא) וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו: (מב) בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת: (מג) למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם: (מד) וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל:
[כד] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד: (ג) מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם: (ד) על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד: (ה) ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת: (ו) ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה: (ז) ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה: (ח) ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם: (ט) והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם: (י) ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי: (יא) ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן: (יב) ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה: (יג) וידבר יהוה אל משה לאמר: (יד) הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה: (טו) ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו: (טז) ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת: (יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת: (יח) ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש: (יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו: (כ) שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו: (כא) ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת: (כב) משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם: (כג) וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה:

"בזאת התורה" - איזו תורה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך ללמוד אמונה?

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

איך להתכונן לחגים?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

אנחנו קודש למענך

למה ללמוד גמרא?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
















