ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פסול מדרבנן או מדאורייתא
התוס' בדף ט ע"א (ד"ה ההוא) סוברים שפסול זה הינו רק מדרבנן, משום שאחרת לא יובן מדוע נזקקה התורה לפסוק מיוחד לפסול סוכה גזולה, אולם הריטב"א וכן התוס' עצמם בדף ל ע"א (ד"ה משום) סוברים שפסול מדאורייתא, וכבר העיר המהרש"א על סתירה זו. הריטב"א מביא שני אופנים ליישוב הראייה. בתירוצו הראשון כותב שפסול מצווה הבאה בעבירה נאמר רק במצוות שעניינן לרצות כמו קרבן, ובתירוצו השני כותב שללא הפסוק היינו סוברים שהפסול נאמר רק במצוות שעניינן לרצות, והפסוק בא לגלות לנו שנאמר בכל המצוות. לפי תירוצו השני אין פסול עצמי של גזל בסוכה אלא הפסול בסוכה גזולה הוא מטעם מצווה הבאה בעבירה.
האם הפסול הוא בחפצא?
האחרונים חקרו אם הפסול הוא רק מצד הגברא והתורה רק אמרה שאינו יוצא ידי חובה או שיש פסול בחפצא. בהמשך נראה את ההשלכות מחקירה זו.
המנחת חינוך (מצווה שכה) דחה את הוכחת התוס' בדף ט ע"א שזהו פסול דרבנן, ויישב את קושייתו לגבי הצורך בלימוד מיוחד לגזל, שהפסול מצד מצווה הבאה בעבירה רק גורם להחשיבו כמי שלא קיים את המצווה (והואיל וזו מצווה קיומית אין בכך בעיה) אך עדיין לא נחשב כמי שביטל מצווה כיוון שסוף סוף הוא יושב בתוך סוכה, בשונה ממי שאכל פת מחוץ לסוכה שנחשב כמבטל מצווה. לכן יש נפקא מינה ללימוד של פסול גזל, משום שפסול זה הוא בחפצא של הסוכה ונחשב כמי שכלל לא יושב בסוכה וממילא נחשב כמבטל מצווה. רואים מדבריו שמצווה הבאה בעבירה בשונה מגזל אינה מגדירה את הסוכה כסוכה פסולה, אלא רק האדם לא קיים את המצווה.
אחרונים רבים חולקים על כך וסוברים שגם מצווה הבאה בעבירה מהווה פסול בחפצא וממילא הסוכה פסולה ונחשב כמי שאכל מחוץ לסוכה. השערי ישר (שער ג פרק יט ד"ה ואם אמנם) דייק כן מעצם המקור לפסול מצווה הבאה בעבירה המשווה בין גזול לפסח, משמע בפשטות שהפסול הינו בחפצא כמו פיסח.
הדגל ראובן (ח"א סי' ד) הוסיף והביא לכך ראיה מהגמרא בגיטין נה ע"ב. הגמרא שם כותבת שלדעת עולא יאוש לבדו אינו קונה ולכן אם אדם גנב בהמה והקדישה ואחר כך שחטה מחוץ לעזרה מעיקר הדין לא היה חייב כרת הואיל ויאוש לבדו לא קונה ואם כן המקריב כלל לא זכה בקרבן, אמנם חכמים העמידוהו ברשותו כדי שיתחייב בכרת. התוס' (ד"ה מאי טעמא) מקשים ששיטת עולא היא שיאוש כן קונה, ועונים שבעלמא סובר שקונה אך כאן לעניין הקרבה אינו קנוי משום מצווה הבאה בעבירה. מדייק מכך הדגל ראובן שיש פסול בחפצא, כי אם הקרבן עצמו היה כשר אלא שאינו מכפר על הבעלים היה צריך להיות ענוש כרת כשהקריבו מחוץ לעזרה. יש להעיר, שיש ראשונים שלא פירשו כתוס', כגון המאירי , וביארו שעולא באמת סובר שיאוש כדי לא קונה וזהו הטעם שמעיקר הדין אינו חייב כרת ולא מטעם מצווה הבאה בעבירה, ואם כן לשיטתם אין ראיה מהסוגיא שם לענייננו.
הירושלמי (שבת יג, ג) מחלק בין הקורע על מת בשבת שיצא ידי חובת קריעה לבין אוכל מצה גזולה שלא יצא ידי חובה, משום ש"תמן גופה עבירה, ברם הכא הוא עבר עבירה". וביארו האחרונים, שבמצה החפצא של המצווה עצמו הוא חפצא של עבירה ואילו בקורע בשבת פעולת הקריעה אמנם אסורה אך אין כאן חפצא של עבירה. מכך שרק כשיש חפצא של עבירה נאמר הפסול של מצווה הבאה בעבירה מסתבר שהפסול הוא בחפצא, כי אם היה מצד הגברא שלא עלתה לו המצווה, מה הטעם לחלק בין אם העבירה היא בחפצא או בפעולת הגברא.
נפקא מינות מחקירה זו
מובאים באחרונים נפקא מינות שונות הנובעות מחקירה זו, ונביא כמה מהן. ראשית, כפי שהבאנו למעלה, אם הפסול הוא בחפצא ודאי שמי שאכל בסוכה הבאה בעבירה נחשב גם כמבטל מצווה, אמנם אם זהו פסול בגברא יש מקום לומר כדברי המנחת חינוך שאף שאינו מקיים מכל מקום גם אינו נחשב כמבטל.
הקובץ שיעורים (ח"ב סי' לג ס"ק ג) עוסק בהרחבה באיסור בל תוסיף, וכותב שכדי לעבור על בל תוסיף לא צריך קיום מצווה אלא מספיק לעשות את מעשה המצווה גרידא. על פי זה מסתפק הוא לגבי אדם שישן ביום השמיני בסוכה הבאה בעבירה, האם מצווה הבאה בעבירה הוא פסול רק בקיום המצווה ואם כן יעבור על בל תוסיף או שפוגם במעשה המצווה עצמו ואם כן לא עבר על בל תוסיף הואיל ולא עשה כלל מעשה של מצווה. וכותב שאף שאל על כך את הגר"ח מבריסק ולא הכריע. אם כן, גם שאלה זו תלויה בחקירתנו.
האפיקי ים (ח"ב תחילת סי' לג) סובר שודאי פסול מצווה הבאה בעבירה אינו פסול בחפצא אלא שאינו יוצא ידי חובה, ולפיכך אם בנה סוכה הבאה בעבירה ולאחר שבנאה שוב פעל לכך שלא תהא העבירה (כגון שגזל סכך ולאחר שבנה שילם עליו, לולא היה פסוק הפוסל מטעם גזל או לשיטת הריטב"א שפסול גזל בסוכה גופו הוא מטעם מצווה הבאה בעבירה) הסוכה כשירה ואיננו אומרים שיש בעיה מצד "תעשה ולא מן העשוי". אם כן, לסוברים שזהו פסול בחפצא אכן תהא פסולה מצד "תעשה ולא מן העשוי".
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אוי ויי!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
