ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה

סוכה דף ל ע"א

מצווה הבאה בעברה

מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
הגמרא בסוגייתנו אומרת שאף שהדרשה "לכם – משלכם" הממעטת לולב שאול וגזול נאמרה רק ביום טוב ראשון, מכל מקום לולב הגזול פסול גם בשאר הימים משום מצווה הבאה בעבירה, כנלמד מהפסוק במלאכי "והבאתם גזול ואת הפִסֵח" ודורשים מה פיסח פסול ואין לו תקנה אף גזול.

פסול מדרבנן או מדאורייתא
התוס' בדף ט ע"א (ד"ה ההוא) סוברים שפסול זה הינו רק מדרבנן, משום שאחרת לא יובן מדוע נזקקה התורה לפסוק מיוחד לפסול סוכה גזולה, אולם הריטב"א וכן התוס' עצמם בדף ל ע"א (ד"ה משום) סוברים שפסול מדאורייתא, וכבר העיר המהרש"א על סתירה זו. הריטב"א מביא שני אופנים ליישוב הראייה. בתירוצו הראשון כותב שפסול מצווה הבאה בעבירה נאמר רק במצוות שעניינן לרצות כמו קרבן, ובתירוצו השני כותב שללא הפסוק היינו סוברים שהפסול נאמר רק במצוות שעניינן לרצות, והפסוק בא לגלות לנו שנאמר בכל המצוות. לפי תירוצו השני אין פסול עצמי של גזל בסוכה אלא הפסול בסוכה גזולה הוא מטעם מצווה הבאה בעבירה.

האם הפסול הוא בחפצא?
האחרונים חקרו אם הפסול הוא רק מצד הגברא והתורה רק אמרה שאינו יוצא ידי חובה או שיש פסול בחפצא. בהמשך נראה את ההשלכות מחקירה זו.
המנחת חינוך (מצווה שכה) דחה את הוכחת התוס' בדף ט ע"א שזהו פסול דרבנן, ויישב את קושייתו לגבי הצורך בלימוד מיוחד לגזל, שהפסול מצד מצווה הבאה בעבירה רק גורם להחשיבו כמי שלא קיים את המצווה (והואיל וזו מצווה קיומית אין בכך בעיה) אך עדיין לא נחשב כמי שביטל מצווה כיוון שסוף סוף הוא יושב בתוך סוכה, בשונה ממי שאכל פת מחוץ לסוכה שנחשב כמבטל מצווה. לכן יש נפקא מינה ללימוד של פסול גזל, משום שפסול זה הוא בחפצא של הסוכה ונחשב כמי שכלל לא יושב בסוכה וממילא נחשב כמבטל מצווה. רואים מדבריו שמצווה הבאה בעבירה בשונה מגזל אינה מגדירה את הסוכה כסוכה פסולה, אלא רק האדם לא קיים את המצווה.
אחרונים רבים חולקים על כך וסוברים שגם מצווה הבאה בעבירה מהווה פסול בחפצא וממילא הסוכה פסולה ונחשב כמי שאכל מחוץ לסוכה. השערי ישר (שער ג פרק יט ד"ה ואם אמנם) דייק כן מעצם המקור לפסול מצווה הבאה בעבירה המשווה בין גזול לפסח, משמע בפשטות שהפסול הינו בחפצא כמו פיסח.
הדגל ראובן (ח"א סי' ד) הוסיף והביא לכך ראיה מהגמרא בגיטין נה ע"ב. הגמרא שם כותבת שלדעת עולא יאוש לבדו אינו קונה ולכן אם אדם גנב בהמה והקדישה ואחר כך שחטה מחוץ לעזרה מעיקר הדין לא היה חייב כרת הואיל ויאוש לבדו לא קונה ואם כן המקריב כלל לא זכה בקרבן, אמנם חכמים העמידוהו ברשותו כדי שיתחייב בכרת. התוס' (ד"ה מאי טעמא) מקשים ששיטת עולא היא שיאוש כן קונה, ועונים שבעלמא סובר שקונה אך כאן לעניין הקרבה אינו קנוי משום מצווה הבאה בעבירה. מדייק מכך הדגל ראובן שיש פסול בחפצא, כי אם הקרבן עצמו היה כשר אלא שאינו מכפר על הבעלים היה צריך להיות ענוש כרת כשהקריבו מחוץ לעזרה. יש להעיר, שיש ראשונים שלא פירשו כתוס', כגון המאירי , וביארו שעולא באמת סובר שיאוש כדי לא קונה וזהו הטעם שמעיקר הדין אינו חייב כרת ולא מטעם מצווה הבאה בעבירה, ואם כן לשיטתם אין ראיה מהסוגיא שם לענייננו.
הירושלמי (שבת יג, ג) מחלק בין הקורע על מת בשבת שיצא ידי חובת קריעה לבין אוכל מצה גזולה שלא יצא ידי חובה, משום ש"תמן גופה עבירה, ברם הכא הוא עבר עבירה". וביארו האחרונים, שבמצה החפצא של המצווה עצמו הוא חפצא של עבירה ואילו בקורע בשבת פעולת הקריעה אמנם אסורה אך אין כאן חפצא של עבירה. מכך שרק כשיש חפצא של עבירה נאמר הפסול של מצווה הבאה בעבירה מסתבר שהפסול הוא בחפצא, כי אם היה מצד הגברא שלא עלתה לו המצווה, מה הטעם לחלק בין אם העבירה היא בחפצא או בפעולת הגברא.

נפקא מינות מחקירה זו
מובאים באחרונים נפקא מינות שונות הנובעות מחקירה זו, ונביא כמה מהן. ראשית, כפי שהבאנו למעלה, אם הפסול הוא בחפצא ודאי שמי שאכל בסוכה הבאה בעבירה נחשב גם כמבטל מצווה, אמנם אם זהו פסול בגברא יש מקום לומר כדברי המנחת חינוך שאף שאינו מקיים מכל מקום גם אינו נחשב כמבטל.
הקובץ שיעורים (ח"ב סי' לג ס"ק ג) עוסק בהרחבה באיסור בל תוסיף, וכותב שכדי לעבור על בל תוסיף לא צריך קיום מצווה אלא מספיק לעשות את מעשה המצווה גרידא. על פי זה מסתפק הוא לגבי אדם שישן ביום השמיני בסוכה הבאה בעבירה, האם מצווה הבאה בעבירה הוא פסול רק בקיום המצווה ואם כן יעבור על בל תוסיף או שפוגם במעשה המצווה עצמו ואם כן לא עבר על בל תוסיף הואיל ולא עשה כלל מעשה של מצווה. וכותב שאף שאל על כך את הגר"ח מבריסק ולא הכריע. אם כן, גם שאלה זו תלויה בחקירתנו.
האפיקי ים (ח"ב תחילת סי' לג) סובר שודאי פסול מצווה הבאה בעבירה אינו פסול בחפצא אלא שאינו יוצא ידי חובה, ולפיכך אם בנה סוכה הבאה בעבירה ולאחר שבנאה שוב פעל לכך שלא תהא העבירה (כגון שגזל סכך ולאחר שבנה שילם עליו, לולא היה פסוק הפוסל מטעם גזל או לשיטת הריטב"א שפסול גזל בסוכה גופו הוא מטעם מצווה הבאה בעבירה) הסוכה כשירה ואיננו אומרים שיש בעיה מצד "תעשה ולא מן העשוי". אם כן, לסוברים שזהו פסול בחפצא אכן תהא פסולה מצד "תעשה ולא מן העשוי".
עוד בנושא סוכה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il