ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- ביכורים ומצוות נוספות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ועוד נאמר (דברים כו, ה) : "וענית ואמרת" ופרש"י, עניה היא בכל רם. כלומר מקרא ביכורים מצותו להאמר בקול, ומשמעות הדברים, שגם אחרים העומדים במקום הנפת הביכורים ישמעו. ואילו בתפילה מצינו (שמואל א, א, יג) "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" ולמדו ממנה בגמ' (ברכות לא, א) שתפילה לפני הקדוש ברוך הוא, צריכה להיות בלחש, שאחרים העומדים ליד המתפלל לא ישמעו את תפלתו. ואדרבה המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, שנראה כחושב, שאין הקדוש ברוך הוא שומע אלא אם כן יגביה קולו. ומדוע מקרא ביכורים שאף הוא אמירה לפני הקדוש ברוך הוא, צריכה להיות דוקא בקול רם, שאחרים ישמעו?
אלא הבאת ביכורים בכלי אינה באה כדי להביאם למקדש בכלי, שזה פשוט כפי שנתבאר, כי אם להיות כלי קיבול לקבל ולקחת את השפע היורד ממרומים, בעטים של הביכורים, להביא ברכה עד בלי די לביתו של המביא. שהנה שנינו במסכת ביכורים (פרק ג, משנה ח):
"עשירים היו מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף וזהב היו נותנים את הביכורים, ואת הכלי היו לוקחים חזרה. ואילו עניים שהיו מביאים ביכוריהם בקלתות של נצרים היו נותנים את הביכורים, ולא קיבלו את הכלי חזרה".
ואמרו (ב"ק צב, א) "דעניות אזלא בתר העני". ומדוע מפסידים את העני ולא את העשיר?
אלא, עשיר , פירושו, שהוא עשיר בדעת ונותן את הביכורים בנפש חפצה, דוקא ראשית פרי האדמה אשר עמל בו והוא מצפה לו יותר. מפני שהוא מבין שאת הברכה בשדהו ובפירותיו לא השיג ביגיעו, כי אם ברכת ה' שנתן לנו את הארץ הזאת ולא רק לנו אלא לאבותינו, ולפיכך במקרא ביכורים אין הודאה על פרי האדמה בלבד, אלא שהקורא מתחיל מארמי אובד אבי וממשיך בגלות מצרים ובגאולה ממנה עד שהוא מגיע להנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, כי הנתינה שהקדוש ברוך הוא נתן, אינה ליחיד אלא לעם כולו ולא רק לאותו דור אלא לדורות ישראל כולם. וכאשר היחיד מתאחד עם הכלל הן בדורו והן בדורות שקדמו לו, הוא נקשר לצינור השפע שהקדוש ברוך הוא נותן לעם ישראל.
לפיכך ציותה תורה לומר זאת בקול רם לשתף עצמו עם אחרים. לא כתפילה שהיא בקשת צרכיו הפרטיים, ולכן היא נעשית בלחש, כי הבורא שומע גם לחשו של הפונה אליו בלב שלם, ונענה לו.
משאין כן העני בדעת שאמנם הוא מביא ביכורים אך עושה זאת כמי שכפאו שד, כי הוא רואה, שאת פרי עמלו יאכל איש זר לו, הכהן, ולא דיו לכהן זה לקבל פירות שניים ושלישיים שהינם טובים מאד, אלא דוקא הראשית, כאילו שהוא בעל הבית ובעל השדה הינו שכירו. לפיכך אין לו כלי קיבול להביא ברכה לביתו.
ובזה נבין דברי יונתן בן עוזיאל שפירש את הנאמר בהמשך הפרשה (כח, ה), ברוך טנאך ומשארתך "ברוך סלי ביכוריכם וחלת העיסה שלכם". וכן פירש בקללות (שם, יז) "ארור טנאך ומשארתך ארורין סלי בכוריכם וחלת עיסתכם". (ולא פירש דמיירי בפרי אדמתך הניתנים בסלים להביאם הביתה, כי בהמשך (בפסוקים ח, יח), מוזכרים אסמי התבואה והפירות, ומדוע הקדים לברך הטנא והעיסה, אלא שהכוונה לטנא שנאמר בהבאת בכורים ושמת בטנא ומשארתך היא העיסה ממנה מפרישים חלק לחלה ).
אכן צריך להבין, כיון שמדובר שאדם מביא ביכורים ומפריש חלה, שהוא מקיים מצות הבורא שניתנה לנו בתורה, מה הכוונה שהמצוה כביכול ארור. ברם לאמור, הרי ניתן לקיים המצוה כעשיר בדעת, תוצאה מכך תשרה ברכת ה' במעשה האיש. וכן הפרשת חלה מעיסה ונתינתה לכהן, מביאה ברכה במעשי האשה בבית, (שהאשה היא זו שמפרישה החלה כמבואר במסכת שבת (פרק ב, משנה ו,)). נמצאו כל ענייני הבית מתוקנים, האיש מצליח בפרנסתו בחוץ והאשה בעבודתה בתיקון ביתה. אך כאשר אדם מקיים מצות אלו כעני בדעת, שלבו דואב עליו שהוא חייב לתת משלו לכהן שלא עמל בו, הטנא שהוא כלי קיבול הברכה להביאו לביתו, נעשה ארור, ולא דיו שלא הביא ברכה אלא הוא מהוה כלי קיבול לקללה, שחלילה מביאה לביתו. איש כזה אינו מצליח בפרנסתו ובמעשיו בחוץ, ואף האשה נכשלת בהעמדת ביתה באופן טוב.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הקשר אל ה' – תפילה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
