ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
פרשת נשא מסתיימת בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו" שואל המדרש מה דיבר אליו? ועונה "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (מדרש רבה פרשה טו סוף אות ח). רש"י מפרש שחלשה דעתו של אהרן שלא השתתף בקרבנות הנשיאים "אמר הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב הנרות". נראה לכאורה שהדיבור הראשון במשכן, עוסק לכאורה בחולשה אנושית ולא בציווי נצח? הרמב"ן (פרק ח פסוק א) מקשה על דעת רש"י, מדוע "נחמו" בנרות ולא בקרבנות ובקטורת? לכן חולק הרמב"ן וסובר כי הרמז הוא ל"נרות חנוכה" להם זכו ישראל ע"י מתתיהו חשמונאי כהן גדול. "שהם נוהגים בגלותנו גם לאחר חורבן הבית כאשר הקרבנות בטלין". גם תשובה זו עדיין אינה מספקת וצריך להבין מדוע אירוע היסטורי זה נבחר כמסר הראשון של הקב"ה? ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק בהעלותך אות ג) מסביר כי הדלקת הנרות ע"י אהרון מסמלת את כוח התורה שבע"פ. האור שבא מצד האדם, ותפקיד הכהן להשפיע בישראל כוח התורה שבע"פ "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו". "דבר אל אהרן ואמרת" משמעותו, קבל "דבור" שהוא מלא עצמה וחוזק בתורה שבכתב והעבר אותו לאהרון שימסור אותו לציבור ב"אמירה" שהיא רכה "תזל כטל אמרתי". משה ע"י הציווי הראשון של הדלקת הנר ישפיע באהרן כח זה שיוכל להעלות נרות ומהן תוקרן השפעה בישראל שיזכו בתורה שבע"פ. כח זה של השפעה רוחנית לא יעלם גם כשלא תהיה קיימת מצות הדלקת נרות אלא שאז ההשפעה תעשה ע"י ברכת כהנים. יברכך ה'- רבוי של תורה שבע"פ - שכל אחד מתברך לפי כוחו ומדרגתו. יאר ה' - כי נר מצוה ותורה אור. וישם לך שלום - מוסב גם על התורה שנאמר עליה "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". כמו שמצינו בהרבה מקורות שהתורה שבע"פ יוצרת בסופו של דבר למרות המחלוקת לשם שמים מצב ש"חיבה ורעות נוהגין זה בזה". ( יבמות יד ע"ב בעניין מחלוקת בית שמאי ובית הלל) או "אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה" (קידושין ל ע"ב).
ה"אבן עזרא" במקום גם הוא מבאר שהתורה רצתה לרמוז בסמיכות הפרשיות שה"דבור יהיה גם בלילה כי שם יהיה אור דלוק לא יכבה" (עיין גם בחזקוני). הרמב"ן מעיר עליו ממאמר חז"ל "והלא לא נדבר עמו אלא ביום" (מכילתא בא א ). ע"פ מה שהתבאר שהמנורה מסמלת את כוח התורה שבע"פ, שהוא העמל העצמי שלנו, יובנו דברי "אבן עזרא". אכן מצינו במדרש "ביום למד משה מפי הקב"ה ובלילה היה חוזר לאוהל מועד וחוזר בעצמו בסיועו של הקב"ה" (שמות רבא פרשת כי תשא) זהו בעצם עניין העיסוק בתורה שבע"פ. (עיין גם בהעמק דבר ובהרחב דבר במקום).
בסיום "על הנסים" הנאמר בחנוכה כתוב "וקבעו שמונת ימים אלו... " משמע שזה חלק מרשימת הנסים ולא תוצאה שלהם (השוה לעל הנסים של פורים). היוונים רצו לשלול מאתנו את הכוח שיש "לנו חלק באלקי ישראל" (עיין שפת אמת) ע"י בטול כוח חכמים במצות קדוש החודש, וביטול מצות מילה שהיא כוחנו בהשלמת הבריאה. לכן הנס היה שנתגלה כוחנו בקביעת שמונה ימים נוספים.
זהו המסר הראשון של הקב"ה באוהל מועד, הוא גלה לנו את החשיבות הרבה שהוא מייחס לעמל בתורה ולפלפולה של תורה שמלוה אותנו לדורות גם בגלות, זמן שאין לנו בית מקדש, גם בלילה הרוחני כשאין לנו את אור המנורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
