ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
גולת הכותרת של דרושי אדמו"ר הרש"ב הוא ללא ספק ההמשך הידוע "בשעה שהקדימו - תרע"ב".
המשך תרע"ב הוא החיבור הגדול ביותר בתורת החסידות מפרי עטם של אדמו"רי חב"ד, המכיל 'המשך' (חטיבה אחת) של קמ"ד דרושי חסידות שנאמרו מחג השבועות שנת תרע"ב עד פ' וירא שנת תרע"ו. את מאמרים אלו כתב הרש"ב בעצמו ואחר כך אמרם ברבים מלבד חלק נכבד שלא נאמר ורק נכתב.
בהמשך זה נתבארו עיקרי ויסודי תורת חסידות חב"ד בצורה ואופן מיוחדים שאין דומה להם. בנו של הרבי הרש"ב, הרבי הריי"צ, באחת משיחותיו מתאר באריכות איך שבהמשך תרע"ב התחילה תקופה חדשה וכל הענינים העמוקים שבחסידות נתבארו בו בהרחבה כמו דברים מוחשיים ביותר.
ה'המשך' הארוך הנוסף משנת תרס"ו נחשב אף הוא ליסודי ועיקרי מאוד (ראה באריכות בגליון מעיינותיך מס' 27) אולם בהמשך תרע"ב ישנם "גדולות ונפלאות" באורכו ובתוכנו לגבי שאר ההמשכים, אפילו בערך ל"נפלאות" שבהמשך תרס"ו (מדברי הרבי זי"ע).
*
עד דורנו היה חלק קטן של ההמשך נפוץ בהעתקות. והרבי זי"ע, עוד בחיי חותנו הרבי הריי"צ, היה אחראי על הדפסת ספרי חסידות וחפץ מאוד להדפיס המשך זה. מסיבות שונות נמנע מכך עד שבשנת תשל"ז נפל דבר, ובהתוועדות י"ט כסלו הורה להדפיסו תוך כדי אמירת דברי מסתורין בדבר גודל האחריות שבדבר
הספר נדפס בשלושה כרכים עבים, החלק הראשון - דרושי תרע"ב-תרע"ד, החלק השני דרושי תרע"ה-תרע"ו, והחלק השלישי - ה"חלק שלא נאמר".
במהדורה החדשה שיצאה לאור בשנת תשנ"ב, נדפסה בסוף הכרך הראשון סקירה ארוכה ובה תיאור כתבי היד וצורת הכתיבה של ההמשך, ובסוף החלק השלישי מובאת תמצית כללית של ההמשך ('תוכן קצר') המסייעת מאוד ללומדים.
מאז שיצא ההמשך לאור עולם הריהו ה"הוויות דאביי ורבא" של לומדי החסידות, בעיקר המתקדמים שביניהם, שכן עיקרי ויסודי תורת חסידות חב"ד מתבארים בו בצורה ברורה ומסודרת באופן יוצא מן הכלל שלא מצינו כמותו בספרים אחרים. בהמשך זה מסביר ומבאר את כללות עניני ההשכלה והעבודה שבחסידות, בשפה ברורה וכשולחן הערוך, עד שכל סוגיא וסוגיא מתבררת ומתלבנת על בוריה.
*
דרכו של רבינו הרש"ב בכתיבת דרושי חסידות היתה להעתיק מכתבי אבותיו הקדושים, אביו אדמו"ר מהר"ש, זקנו אדמו"ר הצמח צדק, ואבי זקנו אדמו"ר האמצעי, אלא שסידר ובירר וליבן את הענינים לפי דרכו שלו, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר, עד שיצא דבר חדש בדמות מאמריו ודרושיו.
באופן בולט ניכר ענין זה בהמשך שלפנינו, שבו יגע ביגיעה רבה ועצומה לכתוב ולהגיה את הדברים כמה וכמה פעמים, בתוספת חלוקה לפרקים, ו"קיצורים" לכל פרק ופרק, כדי להקל על הלומדים.
כמו בעוד המשכים שכתבו אדמו"רי חב"ד, גוף ה'המשך' נכתב בנפרד מההתחלות והסיומים של כל מאמר. חלקו העיקרי של ההמשך נכתב ברציפות, לפני אמירת המאמרים, בלי ההתחלות והסיומים של המאמרים, ואחרי אמירת המאמרים בשבתות וימים טובים, רשם הרבי "התחלה" ו"סיום" לכל מאמר (הקשורים לפרשת השבוע שבו נאמר המאמר), וכן הוסיף הגהות. לאחרי החלוקה נמצאו בו 144 מאמרים, שנסמנו ע"י רבינו במספר סידורי. לאחר זמן נמסר כל זה ל"מעתיק" שיעתיק ויסדר הכל במקום אחד, ואז עבר רבינו על ההעתקה והוסיף עוד הגהות ובאותה תקופה גם כתב את הקיצורים לכל פרק ופרק. אולם עבודה זו של חלוקת המאמרים לפרקים וכתיבת הקיצורים לא נגמרה ע"י אדמו"ר הרש"ב וישנם פרקים וקיצורים רק עד המאמר של פרשת תרומה תרע"ה. (ומלבד כל זה ישנו, כנ"ל, חלק ארוך שנכתב ו"לא נאמר").
למעשה התחיל הרבי בכתיבת הדרוש בשנת תער"ב והמשיך בהגהתו עד סוף ימיו ממש בשנת תר"פ.
*
ההמשך נחלק לשש חטיבות כלליות:
בחלק הראשון (ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב עד ד"ה ולא יכול יוסף תער"ג) מבאר את ענין שלושת הפירושים שב"כתר", לשון המתנה ושתיקה (כמ"ש באיוב "כתר לי זעיר ואחוך"), לשון עטרה, ולשון "סיבוב" והקפה, שהם כנגד ג' מדריגות בספירת הכתר: כתר שבבחינת סיבוב הוא מקיף הקרוב שהוא בחינת "רצון גלוי", לשון עטרה הוא מקיף רחוק יותר שהוא בחינת "רצון נעלם", ולשון שתיקה מורה על המקיף העליון ביותר שהוא בחינת עצם הרצון שאינו בא לידי גילוי כלל.
בחלק השני (מד"ה ועשית חג שבועות תער"ג עד ד"ה וה' אמר המכסה תרד"ע) מבאר כיצד דוקא ע"י קיום התורה והמצוות ע"י ישראל נמשך ממדריגה הכי נעלית הנ"ל שבכתר, בחינת מוחא סתימאה, שעיקר המשכתה הוא ע"י המסירת נפש בתוך ההעלם וההסתר דזמן הגלות, ותתגלה לעתיד לבוא.
בחלק השלישי (מד"ה ואהיה אצלו אמון תרד"ע עד ד"ה וידבר גו' במדבר תרע"ה) ממשיך לבאר בעומק יותר גודל מעלת עבודת ישראל בעסק התורה והמצוות, שעל ידה ממשיכים ממדריגה שלמעלה אפילו ממדרגת המקיף העליון שבכתר, מבחינת עצמותו ומהותו ממש. ובעיקר - ע"י העבודה דקבלת עול וביטוש וזיכוך החומר, שעי"ז מהפכים את החושך לאור, שזה מגלה אשר באמת הצמצום אינו מסתיר ומעלים לגבי עצמותו יתברך.
בחלק הרביעי (מד"ה וידבר אלקים תרע"ה עד סוף החלק שנאמר) ממשיך לבאר ענין ההעלאה של התחתון והפיכת החושך לאור, על פי ביאור הכתוב "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", שזהו ענין "דעת עליון" ו"דעת תחתון", וחיבור שניהם.
בחלק החמישי (חלקו הראשון של החלק שלא נאמר) ממשיך להסביר הבנה עמוקה יותר בלשון הכתוב "אין עוד", אופן אחד שבענין "יחוד ה' ואלקים" ו"הפיכת החושך לאור".
ובחלק הששי (חלקו השני של החלק שלא נאמר) מתחיל לבאר את החידוש בתורה ע"י עבודת ישראל וענין יחודא עילאה ויחודא תתאה באופן אחר, כפי שהוא "מלמעלה למטה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
