ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
בהמשך הפסוקים, כאשר הרעב מתחיל להיות יותר כבד בארץ, מנסה הפעם יהודה את מזלו ואומר אל אביו 2 : "ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו: אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים:". ומשום מה יעקב הפעם מסכים לשלוח עימו את בנימין בנו הקטן.
וצריך להבין את עומק העניין, מדוע בתחילה כשראובן התחייב על היקר לו מכל, אביו יעקב סירב, ולאחר מכן כשיהודה לקח את האחריות על עצמו ללא כל הבטחה על משהו ממשי, יעקב מסכים.
ואמנם רש"י כבר מבאר נקודה זאת באומרו: "לא קבל דבריו של ראובן. אמר בכור שוטה הוא זה, הוא אומר להמית בניו, וכי בניו הם ולא בני:". אך עדיין הדברים צריכים עיון, שהרי ראובן מוכן להתחייב על הדבר היקר לו ביותר, שני בניו, וא"כ מדוע יעקב לא סומך עליו.
אצל ראובן אנו רואים את מידת הפחז, והפזיזות, בברכת יעקב לראובן אמר עליו 3 : "פחז כמים אל תותר". ודרשו חז"ל על כך 4 : "פחז כמים, כמים הנגרים ארצה בזריזות, שהרי שאר משקין יורדין בנחת כמו היין והחלב והדבש, וריח לא נשאר בכלי כשהן נשפכין ממנו, כך כל כעסך הבערת." נקודה זאת באה לידי ביטוי כבר בחטאו הראשון שבילבל את מיטת בלהה שהוכיחו אביו: "כי עלית משכבי אביך". ראובן פעל מתוך פזיזות, ולא מתוך מתינות ושיקול דעת נכון, וזה גרם לקלקול רב, למרות שכוונתו של ראובן הייתה רצויה וטובה.
וכן אצלנו, ראובן ואחיו רק הגיעו ממצרים, ומספרים לאביהם את הקורות אותם, ומייד ראובן קופץ ואומר ללא כל חשש: "את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך". ללא כל מחשבה עמוקה. כשאדם מוכן לתת את היקר לו בצורה כ"כ מהירה, זה אומר דרשני. לא בטוח שהאדם הזה באמת בעל אחריות שלקח את כל המשמעות של דבריו. וכן כותב המדרש 5 ורש"י על פסוק זה 6 : "נחלה מבהלת בראשנה ואחריתה לא תברך:" -"נחלה מבוהלת בראשונה - שנבהל למהר וליטול תחלה כגון בני גד ובני ראובן שמהרו לטול חלקם בעבר הירדן ודברו בבהלה שנאמר גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו (במדבר לב) עשו את העיקר טפל שהקדימו צאנם לטפם:", וגם כאן אנו רואים את מידת הבהלה, המהירות והפזיזות שהייתה בחלקו של ראובן.
לעמתו, יהודה, שזכה שמזרעו תצא המלוכה, במקרה זה הוא ממתין לעת רצון, מחכה לרגע שהרעב כבד בארץ, ומחכה עוד ורק 7 : "כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים" ויעקב בפירוש אומר להם "ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל:" רק אז קם יהודה וחוזר על כל המקרה, ומוסיף ואומר שהוא מוכן לקחת אחריות מלאה, בלא הבטחות שחסרות שחר וקיום. אלא מתוך שיקול דעת רציני, בעיתוי הנכון, ומתוך תחושת בטחון מוחלטת. ולכן זכה שדוקא בו יעקב סמך ומסר לו את בנימין.
גם בזמן המכבים לקחו המכבים אחריות גדולה מאוד, ונלחמו ללא מורא ופחד ביוונים ובמתיוונים עד חרמה. לא כל פעם אדם צריך להכריז מלחמה על אחיו, ולפעול ללא רחמים, בצורה כ"כ בוטה וקשה. המכבים זכו לשיקול דעת נכון להכריע כיצד ומתי להילחם ביוונים. אנו צריכים להתפלל שגם אנו נזכה לכך, מתי להלחם, עם מי ובאיזה אופן.
עד היום אנו נמצאים בזמנים של הרבה מאוד בלבולים, מה לעשות ואיך לפעול, מתי להפגין, מתי לשתוק. והמינון הזה כלל לא ברור. אנו מתפללים שנזכה למשיח בן דוד, מזרע יהודה, שהיה לו את היכולת לדעת לנתב את המילים הנכונות בזמן הנכון. במה"ב אכי"ר.
^ 1.בראשית מב, לו-לח
^ 2.בראשית מג, ח-ט
^ 3.בראשית מט, ד
^ 4.אוצר המדרשים עמוד רכח ד"ה (א') "ויקרא יעקב
^ 5.במדבר רבה פרשה כב ד"ה ט ד"א ומקנה
^ 6.משלי פרק כ, כא
^ 7.בראשית פרק מג, ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
