ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כשאני מנסה לחשוב מה הרגע המרגש ביותר בתנ"ך. אולי יותר מלידת יצחק, אולי יותר מיציאת מצרים, אולי יותר ממעמד הר סיני. זה הפסוקים המרגשים והדרמטיים שמופעים בפרשתנו. אותם שניות שהתגלה יוסף לאחיו. אם רק היה אפשר לצלם את המבטים של יוסף, את המבטים של אחיו, את הדמעות (בראשית פרק מה, א): "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו" את האחדות המשפחתית שחוזרת בכמה שניות, וכולם מתמלאים בשמחה.
כמה שניות לפני אותם רגעים קורא יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו".
ויש לשאול למה יוסף מבקש זאת, למה זה נצרך ומודגש, שבקשתו של יוסף "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" אכן התממשה?
מספר תשובות הובאו בפרשנים, ננסה להביאם ואח"כ להביא הסבר נוסף בס"ד.
א. שלא לבייש את אחיו
המדרש תנחומא (ורשא, פרשת ויגש אות ה) כותב כך: "אמר יוסף בלבו מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים". וכן פירש רש"י ועוד פרשנים, שיוסף לא רצה לבייש את אחיו שידעו כולם שהם מכרו אותו.
ב. שלא יסתכלו המצרים במילתו
בפרשן שכל טוב (בראשית פרשת ויגש פרק מה) הביא הסבר מכיוון קצת שונה: "הוציאו כל איש מצרי מעלי, שלא יסתכלו במילתו".
ג. שהמצרים לא יזלזלו ביוסף ובאחיו
הרמב"ן (בראשית פרשת ויגש פרק מה פסוק א) הביא הסבר אחר: "הוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכירו להם המכירה, כי תהיה להם לחרפה וגם אליו למכשול, שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם, אלו אנשי בוגדות , לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו, בגדו באחיהם, גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, וגם ביוסף לא יאמינו עוד ":
ד. שבועת האחים שלא לגלות את המכירה
ר' יוסף בכור שור (בראשית מב, ז) כתב שאחי יוסף השביעו אותו בשעת המכירה שלא לגלות על המכירה.
ועל פי זה כתב גם בספר הדר זקנים (לקט פירושים מאת בעלי התוספות על התורה, בראשית מה, א): "כי לא רצה לגלות הדבר רק לאחיו כי השביעוהו שלא לגלות".
וכן כתב הריב"א (השני, רבי יהודה ב"ר אליעזר, חיבר בשנת 1313 את הספר 'מנחת יהודה' על התורה, מבעלי התוספות) בפירושו על התורה (בראשית מה, א): "שנשבע להם שלא לגלות לאדם מכירתו כי כאשר מכרוהו נשבע להם שלא ישוב עוד לבית אביו ושלא יודיע לאביו שהוא חי ושהוא נמכר. ושלא יאמר לשום אדם שהוא בן יעקב וכן עשה בעל כרחו".
וכן כתב הרא"ש בפירוש על התורה (בראשית מה, א): "בשעת החרם שתפו את יוסף עמהם שלא לגלות הדבר ואף כי היה מוכרח כיון שלא מיחה בם היה נכלל עמהם, ולפיכך המתין עד שבאו כולם והתירו את החרם בהסכמת כולם, דכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו".
ה. רמז כלפי יחס ה' עם ישראל והגויים
ר' יעקב אבוחצירא בספרו "פתוחי חותם " על הפסוק: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" כותב על דרך הרמז כך:
יוסף בגימטרייה זה 156. וכן שם ה' = 26 כפול 6 (מבטא את העולם החומרי) = 156.
ה' הוא המשביר לכל עם הארץ, מבקש להתוודע לבניו בני ישראל, אך המקטרגים יצר הרע והגויים מונעים זאת, עד שה' כבר לא יכול לשאת זאת, ומבקש "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי", מסלק אותם ומתגלה לבניו.
ו. צניעות משפחתית
אולי ניתן לומר כיוון קצת אחר, שקשור לימינו אלה. אחד הדברים החשובים שיוסף הצדיק מלמד אותנו שצריך לדעת לסגור את הדלת. פשוט להיות עם המשפחה לבד בזמנים המיוחדים שלנו. לשמור על הצניעות המשפחתית.
יוסף שמופיע במדרשים ששמר על עיניו (בראשית רבה, וילנא ויחי צח): "בשעה שיצא יוסף למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך החרכין והיו משליכות עליו שירין וקטלין ונזמים וטבעות כדי שיתלה עיניו ויביט בהן אעפ"כ לא היה מביט בהן , אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא תלית את עינך והבטת בהן, חייך שאתה נותן לבנותיך צעידה בתורה, מהו צעידה פרשה (בנות צלפחד)".
התנתקות מהפרסום המיידי
עברנו כעת את חנוכה, כמות הוואטספים שאנשים שולחים ומקבלים היא בלתי נתפסת. כשאנחנו בענייני המשפחה חשוב לדעת לסגור את הדלת. להיות לבד עם המשפחה, לא כל דבר צריך לפרסם ולהציג.
יוסף הוא סלב' מצרי. הוא עבד שהפך להיות מלך. כולם מדברים עליו בכל מצרים. ודווקא בשל כך, יוסף חש שאת העניינים המשפחתיים שלו הוא צריך לעשות בתוך המשפחה. לא רק משום בושה כזו או אחרת, אלא פשוט צניעות משפחתית. אין סיבה כעת שבמדור הרכילות היומית כל מצרים ידברו על האחים של יוסף, מה היה ומה הוא עשה. זה פשוט לא אמור לעניין אותם. הוא חש את החובה לשמור על הצניעות המשפחתית. כשיהיה משהו רלוונטי לכולם הם כבר ידעו, כעת זה דבר שדורש צניעות.
היום, אנשים רבים תוך כדי הרגעים הכי מרגשים של החיים שלהם, תוך כדי נקודות שיא במשפחתם (בחופה, בבר מצווה, בברית ובטיול משפחתי), עסוקים בדבר אחד לצלם , ומיד אח"כ לפרסם .
למה לפרסם!? למה לא ליהנות מהרגע!? למה כולם צריכים לדעת מה שקורה בתוך המשפחה!?
צניעות המשפחה היהודית היא ערך עליון שעליו יוסף לא מוכן לוותר. גם כשהוא לא מסוגל יותר להתאפק, גם כשהוא היה יכול לתת לעוד אנשים להוריד דמעות ולהתרגש יחד איתו, יש כאן ערך עליון של שמירת הצניעות המשפחתית.
לסיום
שנזכה ללכת בדרכו של יוסף הצדיק, ולדעת שאת הרגעים הגדולים והמשמעותיים שלנו נשקיע בפנים, עם הדלת סגורה, נדע לכבות את הוואטספ', ולחוות את החוויות המשפחתיות באופן אינטימי. להיות כאן ולא להיות במקביל במקום אחר.
שבת שלום, הלל מרצבך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
