ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
ויש להבין מה ראו עורכי התלמוד להכין בתוך אמצע דיני חנוכה דרשה זו?
1. ההסבר הפשוט שכיוון שהובאה דרשה אחת של "רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום", הביאו אף את הדרשה נוספת שאמר "רב נתן בר מניומי". כחיזוק להסבר זה יש לציין שאלו שתי הדרשות היחידות בש"ס שהובאו בשמו 1 .
2. פרשת "וישב" תמיד נקראת בשבת שלפני חנוכה או בחנוכה עצמה, ולכן הביאו דרשה זאת, שלקוחה מפרשת וישב
3. הגמרא הביאה קודם לכן את הדין שאין להדליק מנורה מעל 20 אמה, ומבאר שם רש"י: "דלא שלטא ביה עינא למעלה מעשרים אמה" (דהיינו, שמעל 20 אמה עין אדם לא שולטת). וכן לגבי הבור שאחי יוסף זרקו אותו, כנראה היה עומקו מעל 20 אמה, ולכן האחים לא ראו שיש בו נחשים ועקרבים. הגמרא הביאה דרשה זו, על מנת ללמד זכות על אחי יוסף שלא רצו להרוג את יוסף, וכוונתם הייתה לזורקו לבור ריק, אך לא ידעו שיש בו נחשים ועקרבים.
4. (הסבר הפוך) כפי שנר מעל עשרים אמה לא שולטת בו העין, כך הבור שנזרק לתוכו יוסף לא שלט בו העין הרעה של אחיו. הם הכניסו אותו לבור עם נחשים ועקרבים מתוך עינם הרעה, אך יוסף הצדיק לא שלטה בו "עין הרע" של אחיו. כפי שנאמר על יוסף (בראשית מט, כב): "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף", ומבואר בגמרא (סוטה לו:): "זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא".
5. הרב קוק מסביר שדרשה זאת מבטאת את עניינו של חג חנוכה, שהמים משולים לתורה, וכאשר בבור אין מים, מייד נחשים ועקרבים יש בו. כאשר אין באדם תורה, מיד נכנסים בו יצר הרע וחכמות אחרות הפסולות. רעיון זה מתאים מאוד לחג החנוכה המציין את המאבק התרבותי של עמ"י נגד תרבות יוון שניסתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך".
6. אחי יוסף רבו עם יוסף והייתה ביניהם שנאת חינם. ואם אנו רוצים לזכות לחנוכת בית המקדש השלישי, עלינו לתקן את השנאת חינם התהומית שיש בינינו, ששנאה זאת החלה עוד מימי 12 השבטים. ודווקא בחנוכה הובאה דרשה זאת ללמדנו, שבפורים ניסו להשמיד את גופנו, בחנוכה ניסו להשמיד את רוחנו, אבל אם אנחנו לא נצלח להתמודד עם עצמנו, לא יוכל להבנות בית המקדש.
^ 1.אף שכל אחת מהדרשות הובאה במקום נוסף (חגיגה ג., בב"ק סב:)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
