ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
פרשתנו פותחת בציווי על הדלקת נר התמיד (שמות פרק כז, כ-כא): "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:". על פסוקים אלו ננסה לשאול מספר שאלות, ומתוך כך נבין יסוד חשוב שעומד לפנינו.
מהו לשון ציווי
יש להבין מדוע הפרשה פותחת בלשון ציווי, "ואתה תצוה"? עד עתה נאמר לשון עשיה: "ועשו לי מקדש", "ואת אהרון תעשה", "ועשית מנורה" ועוד, מדוע כאן ישנו לשון ציווי?
המיקום של ציווי זה
לכאורה לא מובן מדוע הפרשה פותחת בציווי זה, הרי אין זה מקומו. בפרשת תרומה מסופר על בניין הכלים, ואילו בפרשת תצווה מסופר על הציווי להכנת בגדי הכוהנים וההכנות לחנוכת המשכן. ואם כן מדוע התורה מספרת פתאום על עריכת נר התמיד?
מדוע רק נר התמיד מופיע כאן?
עוד יש לשאול, הרי ציווי זה מופיע בפרשת אמור (ויקרא כד, א-ה) ומיד לאחריו מופיע הציווי על עריכת לחם הפנים והכנתם, וא"כ מדוע כאן מוזכר רק הציווי על הדלקת נר התמיד, ללא הציווי על לחם הפנים?
להיכן נעלמה המנורה
ועוד שאלה, מדוע בפרשת אמור מופיע הציווי להדליק את הנרות על המנורה: ""עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד", ואילו כאן לא מוזכר כלל המנורה.
מטרת המשכן להאיר את העולם
ונראה לומר, שאחר שמופיע הציווי של בניית הכלים, לפני שמתחילה ההכנה המעשית לחנוכת המשכן, לפני שהכוהנים מצווים על הכנת בגדיהם, ה' מודיע על התכלית של כל המשכן כולו. מטרת המשכן היא להאיר את העולם.
זו הסיבה שלא מוזכר היכן יונח אותו נר. זה לא רלוונטי כעת. עוד לפני שנכנסים לכל הפרטים של הדלקת הנר, היכן בדיוק אותו נר תמיד יידלק, לפני הכול, אומר ה': דעו לכם! מטרת המשכן היא להאיר את העולם!
אזהרה לפני לבישת בגדים
יסוד זה חשוב מאוד לפני הלבשת הכוהנים. המסר של ה' כלפי הכוהנים: אינכם סתם זוכים ללבוש בגדי כהונה לנוי וליופי. מטרתכם היא לשמש כשליחים שלי להאיר את העולם. רק כשהמטרה ברורה אפשר לדבר על האמצעים השונים. אך כשחלילה המטרה איננה ברורה דיה, עשויים ליפול בטעויות שונות, של מלבושי כבוד עצמי חלילה, ה"בגדים" הופכים להיות "בוגדים". רק כשהמטרה ברורה אפשר לעבור לשלב הבא של (שמות פרק כח, ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת".
לשון ציווי לדורות
הרשב"ם על הפסוק מבאר: "ציווי זה לכל הדורות לתת שמן למאור לכל שנה ושנה לכך הוא אומר ואתה תצוה, שינה הלשון, לפי שכל לשון צוואה לדורות היא". הציווי להכנת השמן הוא ציווי לדורות. כל דור תמיד צריכים לזכור את היסוד שמטרת המשכן היא להאיר את העולם.
לסיום
גם אנו צריכים לזכור כל הזמן, שכל מטרתנו היא להאיר ולהגדיל את שם השם בעולם. ומתוך שנחזור ונחדד לעצמנו תמיד מה המטרה שלשמה אנו עובדים, נוכל להתלבש ולצאת למשימות שונות העומדות לפנינו להגדיל את שם ה' בעולם, ולא ניפול ללבוש בגדים שונים הבוגדים במהותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
