ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
פסוקים שכאלו מצויים גם בפרשתנו:
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְקֹוָק מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י"ב מ-מא).
כל בר בי רב יודע, שמאז ירידת יעקב ובניו למצרים ועד יום היציאה, עברו קצת יותר ממאתיים שנה ולא יותר. מה עוד, שיש להסביר פסוק זה לאור המובטח בברית בין הבתרים
"וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו יג).
ניתן כמה דוגמאות:
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב ד).
כל מי שמצוי בדברי חז"ל יודע שאברהם היה בן שבעים בזמן ברית בין הבתרים שנכרתה עמו בארץ ישראל. אם כך לא יתכן שאברהם יצא מחרן בן שבעים וחמש.
נעבור לדוגמאות מן הנביאים. ספר שמואל מוסר לנו כי:
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"ג א)
אין צורך להכביר במילים כדי לשאול "אפשר לומר כן"?
בספר מלכים מובא:
"בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה: (מלכים ב פרק ט"ו א).
בעל סדר עולם מקשה "אפשר לומר כן, והלא שניהם מלכו כאחת"? (פרק יט). כלומר, על פי פשט הכתובים והן על פי המפורש בסדר הזמנים של סדר עולם רבה, עוזיה הוא עזריה מלך יהודה שעלה לשלטון באותה שנה שירבעם מלך ישראל עלה לשלטון. אם כך, אפשר לומר כן, שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה?
ועוד דוגמא אחת מן הכתובים. בספר דברי הימים ב' מצינו:
"בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי" (כ"ב ב).
ספר מלכים מוסר לנו כי:
"וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמֹנֶה שנה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם" (ח' טז-יז).
ההשוואה בן שני הפסוקים מלמדת כי יהורם הלך לעולמו בגיל ארבעים (32+8) והשאיר אחריו "קדישל" בן ארבעים ושתים, אפשר לומר כן?
ההסבר לתופעה זו הוא כפול:
א. יתכן והכתוב נוקט בשיטה זו כדי להכריז בקול גדול, התנ"ך איננו ספר היסטוריה המחויב בדווקא וקודם כל לדיוק בנושא סדר הזמנים. התנ"ך הוא ספר סיפור התגלות הקב"ה בעולם באמצעות נביאיו. הקב"ה הוא מעל לזמן "היה הווה ויהיה" והוא מהווה את הכל. ממילא, אין משמעות לעבר הווה ועתיד. לכן הכלל החזק ביותר בתנ"ך הוא "אין מוקדם ומאוחר". עדיין אנו זקוקים ל"מודעי", שהרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. לכן נוסיף ונסביר ב. זו דרכו של הכתוב, לרמוז לנו על תהליכים רוחניים בעלי משמעות מאוד רחבה ועמוקה המסתתרים מאחורי השאלה - אפשר לומר כן? והתשובה היא כן! אם אכן הבנת את התמונה בכל רחבותה! במסגרת זו, אין לנו את המקום להביא את התשובות. נעשה זאת בקרוב בעז"ה ובלנ"ד בספרנו "צפנת ישעיהו".
נסיים בתפילה לאדון כל, שיזכנו להבין את הכתובים לעומק
ולענות על כל השאלות הללו בתשובה- כן.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מכינים תה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקשבה בזמן של פילוג
רמב"ם וכוזרי
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
בריאת העולם של פסח
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
