ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
פסוקים שכאלו מצויים גם בפרשתנו:
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְקֹוָק מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י"ב מ-מא).
כל בר בי רב יודע, שמאז ירידת יעקב ובניו למצרים ועד יום היציאה, עברו קצת יותר ממאתיים שנה ולא יותר. מה עוד, שיש להסביר פסוק זה לאור המובטח בברית בין הבתרים
"וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו יג).
ניתן כמה דוגמאות:
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב ד).
כל מי שמצוי בדברי חז"ל יודע שאברהם היה בן שבעים בזמן ברית בין הבתרים שנכרתה עמו בארץ ישראל. אם כך לא יתכן שאברהם יצא מחרן בן שבעים וחמש.
נעבור לדוגמאות מן הנביאים. ספר שמואל מוסר לנו כי:
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"ג א)
אין צורך להכביר במילים כדי לשאול "אפשר לומר כן"?
בספר מלכים מובא:
"בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה: (מלכים ב פרק ט"ו א).
בעל סדר עולם מקשה "אפשר לומר כן, והלא שניהם מלכו כאחת"? (פרק יט). כלומר, על פי פשט הכתובים והן על פי המפורש בסדר הזמנים של סדר עולם רבה, עוזיה הוא עזריה מלך יהודה שעלה לשלטון באותה שנה שירבעם מלך ישראל עלה לשלטון. אם כך, אפשר לומר כן, שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה?
ועוד דוגמא אחת מן הכתובים. בספר דברי הימים ב' מצינו:
"בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי" (כ"ב ב).
ספר מלכים מוסר לנו כי:
"וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמֹנֶה שנה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם" (ח' טז-יז).
ההשוואה בן שני הפסוקים מלמדת כי יהורם הלך לעולמו בגיל ארבעים (32+8) והשאיר אחריו "קדישל" בן ארבעים ושתים, אפשר לומר כן?
ההסבר לתופעה זו הוא כפול:
א. יתכן והכתוב נוקט בשיטה זו כדי להכריז בקול גדול, התנ"ך איננו ספר היסטוריה המחויב בדווקא וקודם כל לדיוק בנושא סדר הזמנים. התנ"ך הוא ספר סיפור התגלות הקב"ה בעולם באמצעות נביאיו. הקב"ה הוא מעל לזמן "היה הווה ויהיה" והוא מהווה את הכל. ממילא, אין משמעות לעבר הווה ועתיד. לכן הכלל החזק ביותר בתנ"ך הוא "אין מוקדם ומאוחר". עדיין אנו זקוקים ל"מודעי", שהרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. לכן נוסיף ונסביר ב. זו דרכו של הכתוב, לרמוז לנו על תהליכים רוחניים בעלי משמעות מאוד רחבה ועמוקה המסתתרים מאחורי השאלה - אפשר לומר כן? והתשובה היא כן! אם אכן הבנת את התמונה בכל רחבותה! במסגרת זו, אין לנו את המקום להביא את התשובות. נעשה זאת בקרוב בעז"ה ובלנ"ד בספרנו "צפנת ישעיהו".
נסיים בתפילה לאדון כל, שיזכנו להבין את הכתובים לעומק
ולענות על כל השאלות הללו בתשובה- כן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
