בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש ויקרא
  • ויקרא
undefined
3 דק' קריאה
הגאון מוילנא", רבי אליהו "הגאון" – הגר"א, נולד בליטא לפני כשלש מאות שנים (ניסן, ה'ת"פ 1720). רוב ימיו הוא חי ופעל בעיר וילנא. תלמידיו פעלו והשפיעו על תולדות עמנו משתי בחינות יסודיות וחשובות:
תלמידו - רבי חיים מוולוזין, הקים את הישיבה המרכזית באירופה שאין לתאר את השפעתה על עולם התורה בעת החדשה.
תלמידיו - רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, עמדו בראש קבוצות העולים שהגיעו לארץ ישראל בשנת ה'תקס"ח 1808. רבי מנחם מנדל, שהיה תלמיד חבר למו"ר הגר"א, זכה ללמוד בחברותא עמו, והשתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א לספר משלי. יחד עם בני הגר"א השתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א על השו"ע (רשימה חלקית).
הגאון מוילנא הניח את היסוד לתפיסה שיש לבנות את ארץ ישראל מכל הבחינות, ולא להצטרף אוטומטית למקבלי "החלוקה", שפרנסה את תושבי הארץ עד אז, מכספי התרומות של יהודי העולם.
בשנת ה'תקפ"ח 1816 עלו רבי מנחם מנדל ותלמידיו לירושלים. שנה לאחר מכן הוא נפטר ונקבר ליד רבי חיים בו עטר ה"אור החיים" הקדוש. על מצבתו נחקק: "זה מקום קבורת אור הגנוז המאור הגדול, אור עולם המאיר לארץ ולדרים עליה באור תורתו וחסידותו, המקובל הגאון המפורסם בדורו מו"ה מנחם מנענדיל זללה"ה (ה)אשכנזי, אשר אזן וחקר ותקן יסודות באה"ק לתורה ולעבודה".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף תלמידו וכנראה גם בן משפחתו, בנה בשנת ה'תקצ"ז (1836) את בית הכנסת "מנחם ציון" בקצה הצפוני של מגרש החורבה, בית הכנסת עומד על תילו עד ימינו. זה היה השלב הראשון של קימום חורבות בית הכנסת של רבי יהודה החסיד "החורבה" שנהרס בשנת ה'ת"פ 1720 (שנת לידתו של הגר"א). כדי לבנות את החורבה מחדש היה צריך לעבור הליך קשה. בהשתדלות עצומה, שזכתה לסייעתא דשמיא, בשנת ה'תקצ"ז (1837) נתקבל הפירמאן הראשון (רישיון הבניה המלכותי (העותומני). רבי אברהם שלמה זלמן צורף היה מעורב מאוד גם בהליך זה. בניית החורבה הייתה לצנינים בעיניהם של תושבי ירושלים המוסלמים. לצערנו, הרב, בשנת ה'תרי"א (1851), בני עוולה אלה רצחוהו נפש בניסיונם לקטוע באיבם את ניצני ניסיונו של עם ישראל לשוב למולדתו. מדינת ישראל קבעה את שמו בראש רשימת נפגעי פעולות האיבה, שהונצחו בהר הרצל, כמי שסימל את תחילת הפעולה הציונית, שהביאה בסופה את הקמת מדינת ישראל ואת תחיית העם בדורות האחרונים.
הגאון מוילנא לימד את תלמידיו ובראשם את רבי מנחם מנדל משקלוב, כי יש חשיבות גדולה מאוד לשנת ה'ת"ר (1840). הוא הסמיך את דבריו לפסוק שנקרא בשבת חול המועד פסח "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב). לכן, הייתה משמעות גדולה להתחלת בנין חצר החורבה כבר בשנת ה'תקצ"ז (1837).
במבט לאחור, דברי הגאון קיבלו משמעות אדירה ומעוררת צמרמורת. הדרכתו של הגר"א, שנפתח חלון הזדמנויות לבנות את ארץ ישראל, כמקום שיבטיח את חייהם של היהודים כעם. חלון זה, שנפתח בשנת ה'ת"ר (1840) כלל גם את האזהרה כי החלון ייסגר לרוב בניו של העם היהודי, ר"ל, באלול ה'תרצ"ט (ספט' 1939). כך היה.
בנימין זאב הרצל, שלא נמנה על תלמידי הגר"א, הבין זאת כאשר פרסם את ספרו "מדינת היהודים", וסיכם בשנת תרנ"ז (1897): "בבאזל הקמתי את מדינת היהודים". בנאומו הוא כלל את שתי ההצהרות החשובות: "רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי"; "הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים".
לציבוריות היהודית שומרת המצוות, היה קשה מאוד לקשור בין החסיד הקדוש וגאון התורה - הגר"א, לבעל הזקן גלוי הראש, שבעברו היה על סף התבוללות. אומנם, היו גם גדולי ישראל שהבינו זאת ובראשם רבני המזרחי.
חיזוק חשוב ביותר לקשר בין תורת הגר"א, לחזונו של הרצל היה כאשר חוזה האורות מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שגדל בישיבת וולוזין ראה בהרצל חלק מהתופעה המכונה "משיח בן יוסף". נרחיב בנושא בשבוע הבא.
תמיכה זו מאפשרת לנו כיום לראות את חג האביב – חג הפסח – הזמן בו "קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ", ברצף אחד עם יום השואה, יום העצמאות ויום ירושלים.

בדברינו בשבוע הבא נתייחס גם לשאלה: האם בימים אלה הורחבה היריעה והכל מתחיל בפורים?

נודה לקב"ה על הניסים ועל הנפלאות ונתפלל שנזכה להתקדם עוד צעד בדרך
הארוכה לקראת גאולה שלמה.
כולנו מחבקים ומוקירים את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון עם מפקדיהם.
נקרא שוב לכולם לזכות בהשתתפות במלחמת המצווה.


(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il