ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
תלמידו - רבי חיים מוולוזין, הקים את הישיבה המרכזית באירופה שאין לתאר את השפעתה על עולם התורה בעת החדשה.
תלמידיו - רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, עמדו בראש קבוצות העולים שהגיעו לארץ ישראל בשנת ה'תקס"ח 1808. רבי מנחם מנדל, שהיה תלמיד חבר למו"ר הגר"א, זכה ללמוד בחברותא עמו, והשתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א לספר משלי. יחד עם בני הגר"א השתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א על השו"ע (רשימה חלקית).
הגאון מוילנא הניח את היסוד לתפיסה שיש לבנות את ארץ ישראל מכל הבחינות, ולא להצטרף אוטומטית למקבלי "החלוקה", שפרנסה את תושבי הארץ עד אז, מכספי התרומות של יהודי העולם.
בשנת ה'תקפ"ח 1816 עלו רבי מנחם מנדל ותלמידיו לירושלים. שנה לאחר מכן הוא נפטר ונקבר ליד רבי חיים בו עטר ה"אור החיים" הקדוש. על מצבתו נחקק: "זה מקום קבורת אור הגנוז המאור הגדול, אור עולם המאיר לארץ ולדרים עליה באור תורתו וחסידותו, המקובל הגאון המפורסם בדורו מו"ה מנחם מנענדיל זללה"ה (ה)אשכנזי, אשר אזן וחקר ותקן יסודות באה"ק לתורה ולעבודה".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף תלמידו וכנראה גם בן משפחתו, בנה בשנת ה'תקצ"ז (1836) את בית הכנסת "מנחם ציון" בקצה הצפוני של מגרש החורבה, בית הכנסת עומד על תילו עד ימינו. זה היה השלב הראשון של קימום חורבות בית הכנסת של רבי יהודה החסיד "החורבה" שנהרס בשנת ה'ת"פ 1720 (שנת לידתו של הגר"א). כדי לבנות את החורבה מחדש היה צריך לעבור הליך קשה. בהשתדלות עצומה, שזכתה לסייעתא דשמיא, בשנת ה'תקצ"ז (1837) נתקבל הפירמאן הראשון (רישיון הבניה המלכותי (העותומני). רבי אברהם שלמה זלמן צורף היה מעורב מאוד גם בהליך זה. בניית החורבה הייתה לצנינים בעיניהם של תושבי ירושלים המוסלמים. לצערנו, הרב, בשנת ה'תרי"א (1851), בני עוולה אלה רצחוהו נפש בניסיונם לקטוע באיבם את ניצני ניסיונו של עם ישראל לשוב למולדתו. מדינת ישראל קבעה את שמו בראש רשימת נפגעי פעולות האיבה, שהונצחו בהר הרצל, כמי שסימל את תחילת הפעולה הציונית, שהביאה בסופה את הקמת מדינת ישראל ואת תחיית העם בדורות האחרונים.
הגאון מוילנא לימד את תלמידיו ובראשם את רבי מנחם מנדל משקלוב, כי יש חשיבות גדולה מאוד לשנת ה'ת"ר (1840). הוא הסמיך את דבריו לפסוק שנקרא בשבת חול המועד פסח "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב). לכן, הייתה משמעות גדולה להתחלת בנין חצר החורבה כבר בשנת ה'תקצ"ז (1837).
במבט לאחור, דברי הגאון קיבלו משמעות אדירה ומעוררת צמרמורת. הדרכתו של הגר"א, שנפתח חלון הזדמנויות לבנות את ארץ ישראל, כמקום שיבטיח את חייהם של היהודים כעם. חלון זה, שנפתח בשנת ה'ת"ר (1840) כלל גם את האזהרה כי החלון ייסגר לרוב בניו של העם היהודי, ר"ל, באלול ה'תרצ"ט (ספט' 1939). כך היה.
בנימין זאב הרצל, שלא נמנה על תלמידי הגר"א, הבין זאת כאשר פרסם את ספרו "מדינת היהודים", וסיכם בשנת תרנ"ז (1897): "בבאזל הקמתי את מדינת היהודים". בנאומו הוא כלל את שתי ההצהרות החשובות: "רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי"; "הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים".
לציבוריות היהודית שומרת המצוות, היה קשה מאוד לקשור בין החסיד הקדוש וגאון התורה - הגר"א, לבעל הזקן גלוי הראש, שבעברו היה על סף התבוללות. אומנם, היו גם גדולי ישראל שהבינו זאת ובראשם רבני המזרחי.
חיזוק חשוב ביותר לקשר בין תורת הגר"א, לחזונו של הרצל היה כאשר חוזה האורות מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שגדל בישיבת וולוזין ראה בהרצל חלק מהתופעה המכונה "משיח בן יוסף". נרחיב בנושא בשבוע הבא.
תמיכה זו מאפשרת לנו כיום לראות את חג האביב – חג הפסח – הזמן בו "קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ", ברצף אחד עם יום השואה, יום העצמאות ויום ירושלים.
בדברינו בשבוע הבא נתייחס גם לשאלה: האם בימים אלה הורחבה היריעה והכל מתחיל בפורים?
נודה לקב"ה על הניסים ועל הנפלאות ונתפלל שנזכה להתקדם עוד צעד בדרך
הארוכה לקראת גאולה שלמה.
כולנו מחבקים ומוקירים את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון עם מפקדיהם.
נקרא שוב לכולם לזכות בהשתתפות במלחמת המצווה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











