ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מזל טוב בת פרחה
קולמוסים רבים נשתברו תוך ניסיון לביאורה. נביא, כדרכנו, את פירושי הראשונים. נאחז, בענווה, בשולי גלימותיהם ונציע בעקבותיהם תובנה חדשה.
אונקלוס תרגם "ומזרזין". לשורש "זרז" בארמית, קשה למצוא מקבילה מדויקת בעברית. ניתן להציע באופן כללי: חלוצים, מוכנים, חגורים, מזויינים, גבורי חיל. נראה שהמכנה המשותף בין הנ"ל הוא: מי שמוכן היטב למשימה ולאתגר.
התרגום ירושלמי מוביל לכיוון אחר: "מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא", כלומר מצוידים ברכוש רב (כמובטח עוד מימי אברהם).
המיוחס ליונתן לוקח אותנו לכיוון נוסף: "וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין", כלומר לכל זוג הורים שיצא ממצרים היו חמישה צאצאים.
חז"ל במדרש ביארו אחרת לגמרי, בכיוון שלילי. לכל הדעות במדרש זה, רק מעטים זכו לצאת ממצרים. למרבה 20% ולממעיט 0.5%: "וחמושים עלו בני ישראל אחד מחמשה וי"א אחד מחמשים וי"א אחד מחמש מאות עלו ... ואימתי מתו בשלשת ימי אפלה"
(מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יב).
רש"י (שם) פירש בעקבותיו של אונקלוס: "וחמשים - אין חמושים אלא מזויינים ...ומקרא זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן, שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין, מהיכן היו להם כלי זיין שהכום ישראל בחרב", כך גם נכדו הרשב"ם (שם). לדעה זו בני ישראל יצאו ממצרים מוכנים לקרב נגד הצבא המצרי.
עיינו בדברינו בפרשת ויחי תשפ"ב, שם בררנו מה משמעות הביטוי "פָּקֹד יִפְקֹד". משמעותו היא גאולה לאומית לכלל העם כציבור, שבאה לידי ביטוי בעצמאות, הזכרנו גם כי צבא מאורגן שיש לו שרשרת פיקוד מובנת וקבועה הוא אחד התנאים ההכרחיים לעצמאות. לכן ברור מדוע בפסוק הבא (שם יט) מופיע שוב ביטוי זה.
כמה פסוקים מאוחר יותר מופיע שוב ביטוי יחידאי "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שם י"ד ח).
גם הוא מבטא שאיפה לעצמאות ויציאה לחירות.
אם אכן דברינו נכוחים, נבין גם ביטוי שמופיע שלש פעמים בשתי הפרשיות הסמוכות, החותמות את פרשת בא, פרשת "קדש לי" ופרשת "והיה כי יביאך", שזכו להיכנס לתפילין. וז"ל הכתוב:
"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם ... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְקֹוָק אֶתְכֶם מִזֶּה... כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם... וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:... וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שם י"ג פסוק ב – יד).
אנחנו רגילים לבאר ביטויים אלה, כמי שעוסקים בגבורתו של בורא עולם, שהוציא את בני ישראל ממצרים בכוחו הגדול. בעקבות אונקלוס, רש"י ורשב"ם נסביר אחרת. הכוונה המקורית הייתה להוציא את בני ישראל בְּיָד רָמָה, בְּחֹזֶק יָד ובְּיָד חֲזָקָה, לא כמי שבורחים ופוחדים שירדפו אחריהם. בני ישראל היו אמורים להתייצב מול הצבא המצרי, ובסייעתא דשמיא להביסו, כך היה ראוי להסתיים המהלך של היציאה לחירות, ביד רמה ובראש מורם. לכן יתכן להציע, כי ההמשך היה אמור להיות צעדה מרשימה בדרך הקצרה לארץ ישראל, תוך מעבר בארץ פלישתים. דא עקא, כאשר הצבא המצרי התקרב, נפל מוראו על עם העבדים שיצא ממצרים, במקום לצאת בְּיָד רָמָה, בְּחֹזֶק יָד ובְּיָד חֲזָקָה, הם שינו כיוון מבחינה רוחנית, הפחד הנורא השתלט עליהם:
"וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְקֹוָק: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (י"ד י – יב).
התבוסתנות תפסה את מקום השאיפה לעצמאות.
לכן, רק מחוסר ברירה, נאלץ משה רבנו להכריז: "יְקֹוָק יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שם, שם יד).
כאן נזרעו זרעי חטא המרגלים, שעיכב את העצמאות והכניסה לארץ שנות דור – ארבעים שנה.
לפי הסברנו, הפסוק הפותח את פרשת בשלח, הוא כותרת סיכום למה שאירע בסופו של יום:
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה",
זו לא הייתה התכנית המקורית. הכוונה הייתה לעבור את כל הדרך חֲמֻשִׁים, בְּיָד רָמָה ובְּיָד חֲזָקָה!
בשבוע הבא נחזור לנושא הקודם, נסביר מדוע לא התקבלה טענתם של כלב וצאצאיו למלכות, ומדוע דוד היה זה שזכה לייסד את מדינת היהודים העצמאית הראשונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
