ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפרשתנו, פרשת יתרו, אנו זוכים ל'יום חתונתו' זה 'מתן תורה', מעמד הר סיני ונתינת עשרת הדברות, המהווים יסוד כולל לכל התורה. במעמד זה עוסקים רבים, שהרי הוא משול לשמחת החתונה ושבע הברכות, הנחגגות ברוב עם.
אולם, בסוף הפרשה, 'מתחבאות' להם כמה מצוות 'רגילות', המהוות את תחילת הפירוט של כל התרי"ג מצוות ה'יום – יומיות'. והנה, המתבונן באותם מצוות יגלה שכולן עוסקות בבית המקדש, חלקן בגלוי וחלקן במרומז.
הראשונה שבהן היא הציווי: "לא תעשון איתי אלוהי כסף, ואלוהי זהב לא תעשו לכם". מבאר רש"י, שהפסוק הזה בא ללמדנו, שאם יעשה אדם את הכרובים העומדים בקודש הקודשים מכסף במקום מזהב, הרי שיצר אלילים חדשים. והאיסור לעשות 'אלוהי זהב' בא ללמד שאם יוסיף ויעשה האדם כרובים נוספים על הכרובים שנצטווינו עליהם, הרי עשה אלילי זהב. וכן מי שעושה כרובים בבית כנסת הרי אלו – אלילים.
ועומק גדול יש בכך, שהמצווה הראשונה שהצטוו ישראל בתחילת החיים היום – יומיים עם ה' עוסקת בכרובים. הכרובים מציינים את הקשר הישיר של ישראל עם ה'. פני הכרובים היו איש אל אחיו, ומבארת הגמרא, שבשעה שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים פונים אחד אל השני ומחבקים זה את זה, ואילו בשעה שהיו, חלילה, עוברים על רצונו של מקום, היו הכרובים מפנים גב זה לזה.
ויותר מזה – הכרובים מציינים את העובדה שהקב"ה מתגלה בעולם בפועל, כביכול, בצורה מוחשית דרך ישראל. הרי האמירה, שאם יעשו כרובים בבית כנסת מחוץ לבית המקדש, הכרובים הללו יהיו אלילים, מעלה את התמיהה העצומה – ובמקדש, מדוע הכרובים אינם אלילים?
והתשובה היא, שבמקדש, ורק במקדש, יש צו ה' שיהיו כרובים והם אינם אלילים, ללמדך עד כמה התגלות ה' במקדש גדולה ומוחשית, עד שכביכול מציירים אותה בצורה מוחשית.
מכאן למדנו, שהשראת השכינה בבית המקדש היא ההמשך היום- יומי של התגלות ה' לעולם במעמד הר סיני. ועוד למדנו, שכשם שהביטוי המעשי לקשר שבין ישראל לה' נמצא רק בקודש הקודשים, מקום נסתר ופנימי שרק הכהן הגדול נכנס אליו פעם אחת בשנה, כך קשר קרוב ואמיתי (והדברים חשובים במיוחד בקשר שבין איש לאשתו) מצוי דווקא בקשרים נסתרים ומוצנעים, וההחצנה פוגעת ומקלקלת אותם.
ונזכה לשיבת השכינה לציון, והכרובים ישובו אלינו ופניהם איש אל אחיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















