ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיוון תשס"ד
תפילתם של בני נח
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
67 - נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
68 - תפילתם של בני נח
69 - כשרותה של כתובת גר
טען עוד
תשובה
מותר לגוי להתפלל ולברך ברכות הנהנין, והוא אף מקבל על כך שכר; ואם הוא מתפלל לשם צורך מסוים הוא אף מחויב בכך 1 , וישראל עונה "אמן" על ברכותיו 2 .
גוי המקיים שבע מצוות בני נח יכול להיכנס לבית כנסת ולהתפלל עם ישראל 3 .
אל לגוי לומר בתפילתו דברי שקר, כגון ברכת "שלא עשני גוי", "אלוקי אבותינו" או לברך ברכות המצוות 4 .
רצוי לידע את הציבור 5 באיזשהו אופן (לא פוגע) שהמתפלל אינו יהודי, הן מצד חשש חתנות והן על מנת שלא יצרפוהו לדברים שבקדושה וכד'.
^ 1. "אגרות משה" (או"ח ב סי' כה).
^ 2. רמ"א (או"ח סי' רטו סע' ב), ועיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יב), שדן בשאלה אם זה חיוב או רשות.
^ 3. עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה פ), שם נפסק שמותר לגוי להיכנס לבית כנסת, בקל וחומר מהר הבית, שאליו נכנסים גויים עד החיל (משנה כלים פ"א מ"ח), וכן על-פי הפסוק: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז); אלא שבשו"ע (או"ח סי' נה סע' כ) נפסק בשם "יש אומרים" (הוא מהר"י אבוהב בשם הירושלמי ובשם רב אחא, ובירושלמי שלפנינו אינו מופיע) שעכו"ם מפסיק את הצירוף למניין. ואף-על-פי ש"מגן אברהם" (שם ס"ק טו) טוען שמדובר בעבודה זרה עצמה ולא בגוי, עיין ב"שערי תשובה" (שם ס"ק ח) שהביא בשם "בית דוד" שגם גוי מפסיק, וכן פסקו "אליה רבה" (שם ס"ק יח) ו"משנה ברורה" (ס"ק סה). ובשו"ע בהוצאת מכון ירושלים הגרסא היא "גוי", ונכתב שם ששונה לעכו"ם מפני הצנזורה.
ואין לומר ש"סתם ויש אומרים הלכה כסתם", כיוון שבשו"ת "שבט הלוי" (א סי' כז) מבואר שכאן הסתם אינו חולק על ה"יש אומרים", אלא ששכיח ששו"ע מביא דעה שלא נמצאה במקום אחר בתור "יש אומרים" אף שאין מחלוקת, וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק צה), וכן משמע מסתימת הפוסקים שהביאו זאת להלכה.
ועל-פי זה פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ב סי' נט ס"ק ג) שאל לגויים להתפלל יחד עם יהודים בבית כנסת; אך עיין בספר "בית דוד" (סי' לב) שכתב שגוי מפסיק דווקא כשהמברך והשומע אינם נמצאים באותה רשות (וסברתו היא שישנם ב' עניינים בדבר שבקדושה: צירוף לעשרה – שהוא דווקא באותה רשות, והיכולת לענות עם הציבור – שזה גם ברשות אחרת, וגוי יכול להפסיק רק את היכולת לענות כשאין צירוף לעשרה, אך את הצירוף לעשרה אין אפשרות להפסיק), אך אם הם באותה רשות אין הגוי מפסיק. אמנם מדברי "שבט הלוי" הנ"ל משמע שאינו פוסק כך, וגם לפי "בית דוד" אישה שבאה להתפלל בעזרת נשים (שהיא רשות אחרת) היא מפסיקה, ולכן היה מקום לומר שצריך להושיב אותה מאחור, אך לדעת הגרז"נ גולדברג פשוט שגוי המקיים ז' מצוות בני נח אינו מונע מהשכינה לבוא (וגם תשובת "שבט הלוי" עוסקת בנוצרים הבאים לבית הכנסת, ואין מכאן ראיה למי שקיבל על עצמו לשמור ז' מצוות בני נח).
^ 4. עיין ברמב"ם (מלכים פרק י הל' י) ובתשובות הרמב"ם (מהד' פריימן קמח) ולעומתה ברדב"ז (שם) שמותר לגוי לעשות מצוות על מנת לקבל שכר, אך בתנאי שעושה זאת בתורת מי שאינו מצווה ועושה. עיין דיון בכל הנושא לעיל בתשובה כח ולקמן בתשובה ל ובעיקר בהערה 5. ועיין ב"דברות משה" (קידושין סי' מה ענף ב), הסובר שבכל מקרה אל לגויים לברך על כך. ואמנם בקונטרסי שיעורים על קידושין לרב גוסטמאן (סי' כ) רצה לומר שגוי יכול לברך על מצווה שמותר לו לקיים, אך מהספק לא יצאנו, ולכן יש מקום להורות לו שלא לברך, ורק במקום צורך גדול – כגון גוי העומד להתגייר ולשם כך לומד לברך – ניתן לסמוך על כך. עיין גם לעיל תשובה כח סוף הערה 5.
בהקשר לביטויים בעיתיים אחרים, כגון "אלוקי אבותינו" או "שלא עשני גוי", דעת הגרז"נ גולדברג שלא יברך, ויש לכך ראיה משו"ת רמב"ם (סי' רצג), וכן פסק בשו"ע (או"ח קצט ד וסי' נג יט) המורה לגר שיכול לברך במטבע הזה כיוון שנכנס תחת כנפי השכינה והוא נחשב כבנו של אברהם אבינו; אך מכאן ראיה למי שלא נתגייר שאינו יכול לומר בנוסח הזה, ויאמר "אלוקי אבות ישראל" במקום "אלוקי אבותינו", "שעשית נסים לעם ישראל" במקום "לאבותינו" וכד', עיין במשנה ביכורים (פ"א מ"ד) ובתשובת רמב"ם (שם).
^ 5. כך משמע מדברי המאירי (סנהדרין נח ע"ב ד"ה בן נח). הסיבה שאסור לגוי לשבות היא "מפני שבני אדם סבורין עליו שהוא משלנו מתוך שרואים אותו יודע, ויבואו לטעות אחריו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
