ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיוון תשס"ד
תפילתם של בני נח
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
67 - נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
68 - תפילתם של בני נח
69 - כשרותה של כתובת גר
טען עוד
תשובה
מותר לגוי להתפלל ולברך ברכות הנהנין, והוא אף מקבל על כך שכר; ואם הוא מתפלל לשם צורך מסוים הוא אף מחויב בכך 1 , וישראל עונה "אמן" על ברכותיו 2 .
גוי המקיים שבע מצוות בני נח יכול להיכנס לבית כנסת ולהתפלל עם ישראל 3 .
אל לגוי לומר בתפילתו דברי שקר, כגון ברכת "שלא עשני גוי", "אלוקי אבותינו" או לברך ברכות המצוות 4 .
רצוי לידע את הציבור 5 באיזשהו אופן (לא פוגע) שהמתפלל אינו יהודי, הן מצד חשש חתנות והן על מנת שלא יצרפוהו לדברים שבקדושה וכד'.
^ 1. "אגרות משה" (או"ח ב סי' כה).
^ 2. רמ"א (או"ח סי' רטו סע' ב), ועיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יב), שדן בשאלה אם זה חיוב או רשות.
^ 3. עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה פ), שם נפסק שמותר לגוי להיכנס לבית כנסת, בקל וחומר מהר הבית, שאליו נכנסים גויים עד החיל (משנה כלים פ"א מ"ח), וכן על-פי הפסוק: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז); אלא שבשו"ע (או"ח סי' נה סע' כ) נפסק בשם "יש אומרים" (הוא מהר"י אבוהב בשם הירושלמי ובשם רב אחא, ובירושלמי שלפנינו אינו מופיע) שעכו"ם מפסיק את הצירוף למניין. ואף-על-פי ש"מגן אברהם" (שם ס"ק טו) טוען שמדובר בעבודה זרה עצמה ולא בגוי, עיין ב"שערי תשובה" (שם ס"ק ח) שהביא בשם "בית דוד" שגם גוי מפסיק, וכן פסקו "אליה רבה" (שם ס"ק יח) ו"משנה ברורה" (ס"ק סה). ובשו"ע בהוצאת מכון ירושלים הגרסא היא "גוי", ונכתב שם ששונה לעכו"ם מפני הצנזורה.
ואין לומר ש"סתם ויש אומרים הלכה כסתם", כיוון שבשו"ת "שבט הלוי" (א סי' כז) מבואר שכאן הסתם אינו חולק על ה"יש אומרים", אלא ששכיח ששו"ע מביא דעה שלא נמצאה במקום אחר בתור "יש אומרים" אף שאין מחלוקת, וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק צה), וכן משמע מסתימת הפוסקים שהביאו זאת להלכה.
ועל-פי זה פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ב סי' נט ס"ק ג) שאל לגויים להתפלל יחד עם יהודים בבית כנסת; אך עיין בספר "בית דוד" (סי' לב) שכתב שגוי מפסיק דווקא כשהמברך והשומע אינם נמצאים באותה רשות (וסברתו היא שישנם ב' עניינים בדבר שבקדושה: צירוף לעשרה – שהוא דווקא באותה רשות, והיכולת לענות עם הציבור – שזה גם ברשות אחרת, וגוי יכול להפסיק רק את היכולת לענות כשאין צירוף לעשרה, אך את הצירוף לעשרה אין אפשרות להפסיק), אך אם הם באותה רשות אין הגוי מפסיק. אמנם מדברי "שבט הלוי" הנ"ל משמע שאינו פוסק כך, וגם לפי "בית דוד" אישה שבאה להתפלל בעזרת נשים (שהיא רשות אחרת) היא מפסיקה, ולכן היה מקום לומר שצריך להושיב אותה מאחור, אך לדעת הגרז"נ גולדברג פשוט שגוי המקיים ז' מצוות בני נח אינו מונע מהשכינה לבוא (וגם תשובת "שבט הלוי" עוסקת בנוצרים הבאים לבית הכנסת, ואין מכאן ראיה למי שקיבל על עצמו לשמור ז' מצוות בני נח).
^ 4. עיין ברמב"ם (מלכים פרק י הל' י) ובתשובות הרמב"ם (מהד' פריימן קמח) ולעומתה ברדב"ז (שם) שמותר לגוי לעשות מצוות על מנת לקבל שכר, אך בתנאי שעושה זאת בתורת מי שאינו מצווה ועושה. עיין דיון בכל הנושא לעיל בתשובה כח ולקמן בתשובה ל ובעיקר בהערה 5. ועיין ב"דברות משה" (קידושין סי' מה ענף ב), הסובר שבכל מקרה אל לגויים לברך על כך. ואמנם בקונטרסי שיעורים על קידושין לרב גוסטמאן (סי' כ) רצה לומר שגוי יכול לברך על מצווה שמותר לו לקיים, אך מהספק לא יצאנו, ולכן יש מקום להורות לו שלא לברך, ורק במקום צורך גדול – כגון גוי העומד להתגייר ולשם כך לומד לברך – ניתן לסמוך על כך. עיין גם לעיל תשובה כח סוף הערה 5.
בהקשר לביטויים בעיתיים אחרים, כגון "אלוקי אבותינו" או "שלא עשני גוי", דעת הגרז"נ גולדברג שלא יברך, ויש לכך ראיה משו"ת רמב"ם (סי' רצג), וכן פסק בשו"ע (או"ח קצט ד וסי' נג יט) המורה לגר שיכול לברך במטבע הזה כיוון שנכנס תחת כנפי השכינה והוא נחשב כבנו של אברהם אבינו; אך מכאן ראיה למי שלא נתגייר שאינו יכול לומר בנוסח הזה, ויאמר "אלוקי אבות ישראל" במקום "אלוקי אבותינו", "שעשית נסים לעם ישראל" במקום "לאבותינו" וכד', עיין במשנה ביכורים (פ"א מ"ד) ובתשובת רמב"ם (שם).
^ 5. כך משמע מדברי המאירי (סנהדרין נח ע"ב ד"ה בן נח). הסיבה שאסור לגוי לשבות היא "מפני שבני אדם סבורין עליו שהוא משלנו מתוך שרואים אותו יודע, ויבואו לטעות אחריו".
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
