ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
אילו היתה לנו תקשורת הגונה, בפתח כל דיון על המצב הביטחוני בדרום היא היתה משמיעה הקלטות של דברי השטות והרהב של התומכים ב'התנתקות' מחבל עזה.
כיצד מתווכחים עם הורים
שאלה: האם מותר להתווכח בחריפות עם הורים?
תשובה: מצוות כיבוד הורים כוללת את החובה להתייחס אליהם במורא, שנאמר (ויקרא יט, ג): "איש אמו ואביו תיראו". ואמרו חכמים (קידושין לא, ב): איזהו מורא? לא עומד במקומו המיוחד לו, ולא יושב במקומו המיוחד לו, ולא סותר את דבריו. כלומר מותר להתדיין עם האב או האם, ואף להעלות עמדות שונות, אבל אסור לומר בדרך של הכרעה "אתה טועה" או "את טועה".
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
371 - המצב הכלכלי טוב, תודה לא-ל
372 - כיבוד הורים - עד היכן?
373 - שמחת פורים בקדושה
טען עוד
החובה לעזור להורים זקנים
שאלה: האם יש מצווה לעזור להורים בכל מה שהם מבקשים?
תשובה: נאמר (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך". וביארו חכמים (קידושין לא, ב) שהמצווה היא לסייע להורים, להאכיל ולהשקות, ואם צריך - להלביש ולכסות, להכניס ולהוציא.
הרי שעיקר המצווה היא כאשר ההורים זקנים או חולים ונזקקים לסיוע באכילתם ולבישת בגדיהם ולסעד בהליכתם בעת שהם צריכים ללכת לבית הכנסת או למקום אחר.
וכן אם הם צריכים עזרה בניקוי הבית - מצווה לעזור להם. וכן כאשר הם צריכים סיוע בשליחויות, כגון שהם מבקשים מבנם שיקנה עבורם מזון או בגדים, או יביא להם תרופות מבית המרקחת - מצווה עליו למלא שליחותם.
ואף אם הסיוע אורך זמן רב, כיוון שהם נזקקים לעזרה - על הבן להתפנות מעיסוקיו האחרים ולסייע להוריו. ואפילו אם העזרה להוריו מצריכה אותו לבטל מעט מעבודתו או מהזמן שהוא מקדיש לאשתו וילדיו, כל זמן שהוריו זקוקים לעזרתו, והעזרה להם אינה דורשת ממנו להפסיד את מקור פרנסתו - חובה עליו להתפנות מעבודתו ומעיסוקיו השונים כדי לסייע להוריו.
הורים מבוגרים המבקשים שבנם יבקר אצלם בכל יום
שאלה: אִמי אלמנה כבר חמש שנים. לפני יותר מעשר שנים יצאה לפנסיה, והיא מבקשת ובמידה מסוימת אף דורשת שאבוא לבקרה כל יום, או לכל הפחות אחת ליומיים. מנגד, יש לי אישה ושישה ילדים, הגדולה בגיל תיכון, ואשתי טוענת שעלי לעזור לה בעבודות הבית וחינוך הילדים, ולא ייתכן שאקדיש את רוב שעות הפנאי שלאחר העבודה לביקורים אצל אמי. יש לציין שאנחנו שני אחים בלבד ואחי השני גר רחוק, ולכן עיקר העול נופל עלי. מה עלי לעשות על פי ההלכה?
תשובה: מצוות כיבוד הורים מחייבת את הילדים לעזור להוריהם כאשר הם נזקקים לעזרה ממשית, כגון שהם צריכים סיוע בהכנת מאכליהם והחזקת ביתם. אבל כאשר ההורים אינם זקוקים לעזרה ממשית, אלא מבקשים ליהנות מחברתו של בנם בכל יום, אין עליו חובה לפנות את כל זמנו כדי לשמחם. ולכן אם הוא מעדיף באותו זמן ללמוד או לעבוד או לשהות בחברת אשתו וילדיו - אין עליו חובה לבקרם בכל יום. ומכל מקום חובה עליו לבקרם לעיתים קרובות, כפי שמקובל אצל בנים טובים במצב כמו שלו. ואי אפשר לקבוע לזה שיעור מדויק, כי הדבר תלוי במרחק שבין ביתו לביתם, ובעומס שמוטל עליו בעבודתו ובמשפחתו, ובמידת הצורך של ההורים בביקוריו, באופיו ובאופיים של הוריו. ואע"פ כן ניתן להעריך פחות או יותר מה נחשב עדיין התנהגות ראויה, ואם הוא מבקר אותם פחות ממה שראוי ומקובל במצב כמו שלו - הרי שהוא פוגע בכבודם ומבטל מצוות כיבוד הורים (עיין בפניני הלכה ליקוטים ג' א, ח).
האם בן מבוגר צריך לשמוע בקול הוריו
שאלה: האם מצווה לבן לשמוע בקול הוריו שתובעים ממנו ללמוד מקצוע מסוים שהם סבורים שמתאים לו? למשל, הם מפצירים בו שילמד מחשבים, ומצטערים מאוד מכך שהוא החליט להיות רועה צאן. האם עליו לשמוע בקולם?
תשובה: הבן אינו חייב לשמוע בקול הוריו בדברים הנוגעים לחייו, ואינם קשורים באופן ישיר לענייני הכיבוד או המורא כלפיהם. ואף אם ההורים יטענו שבנפשם הדבר, ואם לא ילמד מחשבים יחיו כל ימיהם ביגון - אינו חייב לשמוע בקולם, כי אין זה דבר שקשור ישירות אליהם. ואם הוא בטוח שעדיף לו להיות רועה צאן, זכותו לעסוק בכך. כמובן שעליו להציג זאת בפני ההורים בדרך ארץ ולא בחוצפה.
אמנם כאשר יש באפשרותו לשמוע בקולם, והדבר לא יגרום לו להרגיש מתוסכל מדי - אם ישמע בקולם יקיים מצווה. עוד צריך לדעת שפעמים רבות ההורים צודקים, ולכן כדאי לבן לשקול היטב את עמדת הוריו.
מנגד, גם ההורים צריכים להתאזר בסבלנות, כי גם אם הם בטוחים שבנם טועה, עליהם להכיר בעצמאותו ובזכות שהקב"ה העניק לו, כמו לכל אדם אחר, לבחור ואף לטעות. בדרך כלל הורים שלמדו להכיר בעצמאותם של ילדיהם, ואינם מקימים שערורייה סביב כל החלטה עצמאית שלהם, יכולים להשפיע עליהם יותר לטובה (פניני הלכה ליקוטים ג' א, טז, 9).
האם ילדים ונערים חייבים לשמוע בקול הוריהם
אמנם ילד קטן שסמוך על שולחן הוריו, חייב לשמוע בקולם, מפני שהם אחראים עליו ויודעים טוב ממנו מה עדיף לו.
וגם לאחר שהגיע לגיל מצוות, ואחריותו לקיים מצוות כרוכה במידה רבה של עצמאות - מכל מקום כיוון שהוא עוד מתגורר אצל הוריו והם מפרנסים אותו, עליו להתחשב מאוד בבקשותיהם, מפני שאין ראוי להסתייע בהם ולא להתחשב ברצונם. ובוודאי שבכל מה שקשור לסדרי הבית - חובה עליו לשמוע בקול הוריו.
כאשר ההורים מבקשים מהבן שיקיים מצווה, הרי שהוא חייב לקיים את המצווה גם מצד מצוות כיבוד הורים. ואפילו אם יבקשו ממנו לקיים מנהג שאינו חובה, כל עוד הוא נמצא בביתם עליו להתאמץ לשמוע בקולם.
האם צריכים לקיים הוראות מוזרות
שאלה: אם שדורשת מבנה בן ה-17 ללבוש סוודר בקיץ החם, מתוך דאגה מופרזת שמא יתקרר, האם חובה עליו לשמוע בקולה ולשים עצמו ללעג וקלס בין חבריו?
תשובה: כיוון שהוא כבר עבר את גיל בר המצווה, הרי שהוא עצמאי, ובכל מה שקשור לחייו האישיים אינו חייב לשמוע בקולם. ואמנם כל עוד הוא מתגורר אצל הוריו, עליו להתחשב מאוד בבקשותיהם, אולם כאשר מדובר בבקשה מוזרה ולא מובנת - אינו חייב לשמוע לה. אמנם אם ישמע יקיים מצווה, אבל אין עליו חובה לשמוע. ואין בזה ביטול מצוות 'מורא הורים', כי עיקר המורא הוא שלא לפגוע בכבודם, אבל אין חובה לציית להם בדברים שנוגעים לחייו האישיים.
האם אפשר לחייב ילד לעזור להשתתף בעבודות הבית
שאלה: האם מותר לי לדרוש מבניי ובנותיי לעזור לי בעבודות הבית, כאשר בפועל אני מסוגלת להתאמץ יותר ולעשות את הכל לבדי? פעם אחת ביקשתי מבתי לשטוף את הסלון, והיא ענתה לי בערך בסגנון כזה: "אמא, מצוות כיבוד הורים שלי היא לעזור לך במידה וחס ושלום לא תוכלי להסתדר בכוחות עצמך, אם למשל לא תוכלי לאכול או לשתות לבד, או לא תוכלי ללכת ללא עזרה. אבל ברוך ה' את בריאה וחזקה, ובעזרת ה' תוכלי לשטוף את הסלון עד מאה ועשרים, ולכן עכשיו אני יכולה להמשיך לקרוא בספר ולא חייבת לעזור לך". האם היא צודקת בטענתה?
תשובה: בנוסף לחובה לעזור להורים בעת שהם נזקקים לעזרה, ישנו חיוב נוסף - להתנהג בדרך ארץ כלפי כל אדם. לפיכך, כל מה שאדם הגון חייב לעשות על פי כללי דרך ארץ, חייבים גם הילדים לעשות כלפי הוריהם כחלק ממצוות כיבוד הורים. והרי גם אם היית מסכימה לארח נערים זרים למשך מספר חודשים בביתך, מצד כללי המוסר הם היו צריכים להשתתף עמך בעבודות הבית, קל וחומר כאשר מדובר בבתך, שמצוות כיבוד הורים מחייבת אותה לשאת איתך בנטל עבודות הבית. לפיכך, כל אימת שההורים מבקשים מהילד לשאת בעול הטיפול בבית והילד מסרב, הרי הוא מבטל מצווה מהתורה של כיבוד הורים. רק במקרים קיצוניים, שההורים משתמטים מעבודות הבית ומטילים על הילדים עבודות רבות מדי, יש מקום לומר שאין על הילדים חובה לבטל את עיסוקיהם ולעבוד בביתם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
