ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ. ר' הונא בשם ר' אייבו אמר, ששים ריבוא. זה שאמר הכתוב, מַחֲנֵה אֱלֹהִים, ואין שכינה שורה פחות מששים ריבוא. רבנן אמרי, מאה ועשרים ריבוא. שקרא שם המקום מַחֲנָיִם (שני מחנות) ומחנה אחד הרי ששים ריבוא, מחנים הרי מאה ועשרים ריבוא. אמר ר' יודן, נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין (שלוחים) לפניו. זה שאמר הכתוב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו".
ויש להבין, מדוע שלח יעקב אבינו לעשו מלאכים ממש, והרי לא היתה שליחותם על מנת להלחם בעשו ולנצחו, שהיה צורך מלאכי להכריעו. כי אדרבה יעקב אבינו בטל את עצמו לפני עשו, ושלח לו דורון לשכך חמתו, למנוע עימות עמו. ויותר יש לשאול, כיון שיעקב אבינו מסובב בששים ריבוא מלאכים או מאה ועשרים ריבוא, מדוע נאמר (לב, ח), ויירא יעקב מאד ויצר לו. וכי צדיק יסוד עולם, המוקף כל כך הרבה מלאכים יש לו מקום לירא. במה הוא שונה ממשרת איש האלהים (מלכים ב, ו, טו־יז) שראה מחנה ארם, חיל כבד מאוד שהקיפו את מקומו של אלישע הנביא על מנת לתופסו ולהביאו למלך ארם, ואמר לנביא אהה אדני איכה נעשה. ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם. ויתפלל אלישע ויאמר, ה' פקח נא את עיניו ויראה. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. הרי, מי שרואה רכב וסוסי אש, אין לו ממה לירא. ואילו יעקב אבינו שהיה מוקף במלאכי אש ועשה בהם שימוש ירא מאד?
ואכן קרו ליעקב אבינו מאורעות שאינם טובים כמו שאנו קוראים בהמשך פרשה זו ובפרשיות הבאות. דהיינו המלאכים לא הצילוהו מצרה, ואם כן לשם מה באו להקיף את יעקב. ועוד, הרי יעקב אבינו אמר לבנו יוסף (בראשית מח, טז), המלאך הגאל אתי מכל רע, וגו'. כלומר, ישנו מלאך שמציל את יעקב אבינו מכל רע. ולכאורה לא כך נראים הדברים.
אמנם הרמב"ן כתב (לג, יא) כי דרך הצדיקים לירא תמיד, והיה מתיירא אולי אפילו משיצא משם חטא, בבואו בברית עם לבן עובד עבודה זרה, או דבר אחר. ושגיאות מי יבין. עכ"ל. אם כן, מה משמעות המלאכים שנתגלו לעיניו. ועוד, מדוע היה צורך בכל כך הרבה מלאכים, בשעה שמלאך אחד יכול להצילו מכל רע.
אלא ששים ריבוא מלאכים שנראו ליעקב, ששים ריבוא כוחות בני ישראל הם שעתידים לקבל התורה. ומי שאומר, מאה ועשרים ריבוא, הם כנגד מאה ועשרים ריבוא כתרים שזכו ישראל כאשר אמרו בהר סיני, נעשה ונשמע שני כתרים לכל אחד מהם. (ע' מסכת שבת פח, א).
ר' הונא בשם ר' אייבו האומר, ששים ריבוא מלאכים, סובר, שהראו ליעקב אבינו את קדושת ישראל הטבעית העתידה לצאת ממנו ושהוא באישיותו מגלם אותה והוא שורשה. ולרבנן, הראו לו שני מחנות, האחד הנזכר, ומחנה שני, שהוא קדושת ישראל הנפעלת על ידם, שהיא מורכבת משני מרכיבים. האחד, קבלת עול מלכות שמים. כלומר, המוכנות, שיהודי מעמיד את עצמו לעבודת בוראו ללא שום סייג, שזו מקבילה לפרשה ראשונה של קריאת שמע. והשניה, עשיית המצות בפועל, שהיא פרשה שניה של קריאת שמע. הראשונה נקראת קבלת עול מלכות שמים, והשניה, קבלת עול מצות, הוצאה לפועל של הקבלה הראשונה, (ברכות פרק ב משנה ד). שתי אלו באו לידי ביטוי מעשי כאשר אמרו ישראל נעשה ונשמע. נעשה משמע, הוצאה לפועל של כל מצוה שה' מצוה. נשמע, פירושו אנו עומדים מוכנים לשמוע ולקבל, על מנת לעשות.
שתי אלו מגלמות את קדושת ישראל הטבעית, שלכן יש להם בכוח את העוז לשמוע ולקבל מה שיצוה ה'. והקדושה הנקנית, שבאה באופן מיוחד על ידי הוצאה לפועל של קיום מצות הבורא. כפי שכבר הסברנו בעזרת השם יתברך, הליכתו של יעקב אבינו לחרן וחזרתו משם, שורש ויתד היא למה שעתיד לקרות לבני יעקב בעתיד, שיגלו מארצם ויעברו משברים גדולים, והקדוש ברוך הוא עתיד להחזירם. כמו שנאמר (דברים ל, ב), ושבת עד ה' אלהיך, ושב, וגו'. לפיכך כל הבעיות שפקדו את יעקב בדרך, הן בבואה למה שיהיה עם ישראל, וזאת מפני שהתורה לא תשמר כראוי ויתקיים בהם וחרה אף ה' בכם.
מכאן נבע פחדו של יעקב אבינו, שאמנם מלאכים נגלו אליו, אך משמעות המלאכים, שישראל זוכים לעזרה כאשר הם דבקים בדרך התורה כפי שקיבלו עליהם במעמד הר סיני. וסירכה אפסית מאד, אצל יעקב, גורמת שבמשך הדורות תהפך לבעיה גדולה מאד. ויש חשש שהדבר יתן אותותיו בהתנגשות בין יעקב לעשו. לכן שלח יעקב אבינו מלאכים לעשו, להוות סימן לבניו, שגם כאשר עשו הרשע מתגבר, אותם מלאכים שמציינים קדושת ישראל הטבעית והנקנית, יהיו בעזרם של בני יעקב בעתיד, ולבסוף תבוא הישועה. ואכן מצאנו שהמלאכים מלווים את הצדיק גם בשעה שהוא נמצא בצרה, שכך אמרו במדרש רבה (פד, יג) על יוסף, בשעה שהלך לראות את שלום אחיו בשכם, על הפסוק (בראשית לז, טו), וימצאהו איש והנה תועה, וגו'.
אמר רבי ינאי, שלשה מלאכים נזדווגו לו. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ. וַיֹּאמֵר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה.
אף על פי שהיתה זו שעה לא טובה ליוסף, שעמדו אחיו להורגו ולבסוף מכרוהו לעבד. לכאורה לא הועילו לו המלאכים. אולם לא כך הדבר, שהרי בהיות יוסף בבית המצרי, או בבית הסוהר במצרים, מצא חן בעיני אדונו המצרי, או בעיני שר בית הסוהר. לומר, שגם בהיות הצדיק במצב רע, הקדוש ברוך הוא שומרו שלא תתמלא סאת יסוריו. זה שאמר הכתוב (בראשית לז, כה) שאורחת ישמעאלים שקנו את יוסף היו נושאים נכאת וצרי ולט. ופירש רש"י, למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרם של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן, שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים. שלא יוזק מריח רע. ע"כ. גם בעת קשה מאד לצדיק, כאשר הוא נקרע מאביו וממשפחתו, ושאחיו הם הפוגעים בו, שהדבר קשה שבעתיים, הקדוש ברוך הוא מקל עליו את צערו ושולח לו נכאת צרי ולט להריח ריח טוב שמשיב את הנפש. לצורך כך נזדמנו לו שלשה מלאכים. שכידוע, אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, שמע מינה ששלוש שליחויות היו כאן. וכך הם גם המלאכים שמלווים את יעקב אבינו. ודו"ק.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למטר השמיים
חידוש כוחות העולם
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
דיני פלסטר בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
