ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"ר' יצחק תני לה משם ר' הושעיה רבה בשם ר' יהודה בר סימון, כאן כתיב, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. מאי מגורי אביו, מגיורי אביו".
לפי זה כוונת הפסוק, שיעקב בא לשבת בארץ אשר השפעתו הרוחנית של אביו היתה ניכרת בה. ולכן הפסוק מסיים בארץ כנען, שלכאורה הדבר ידוע, אלא ללמדנו שלמרות שהארץ היא ארץ כנען - שקולל, הצליח יצחק בעבודת הקודש לגייר גיורים שיכירו במלכות הקדוש ברוך הוא ובקיום מצותיו.
אכן במדרש הגדול (לז, א) נראה הסבר אחר מדוע נאמר על יעקב ישיבה, ועל יצחק מגורים. שכך אמרו:
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. מכאן אמרו ישיבת חוצה לארץ אינה ישיבה. אין נקראת ישיבה אלא ישיבת ארץ ישראל. ולא עוד, אלא שכל הדר בה אין סוף למתן שכרו שהיא מכפרת עליו בחייו ובמותו. וכו'. וכל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור אצל המזבח. מְגוּרֵי אָבִיו. עליו אמר דוד, כי גר אנכי בארץ ותושב ככל אבותי. אברהם אמר, גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי. יצחק, גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת. יעקב, עִם לָבָן גַּרְתִּי. שישיבת הצדיקים בעולם הזה גירות היא להם. אביו. היה לו לומר אבותיו, ולמה נקראת ארץ מגורי אביו. אלא אמר רבי הושעיא, אברהם יצא לחוץ לארץ, יעקב יצא לחוצה לארץ. אבל יצחק הועלה בה עולה תמימה, הוי בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו ודאי. והיכן בחברון, דכתיב, (בראשית לה, כז) הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק.
שהנה המושג לגור, מופיע גם אצל אברהם ויעקב, והמדרש מסביר, כי אצל צדיקים, ישיבתם בעולם הזה ארעית היא, ולכן, הם גרים בארץ. מלשון גר, שאינם תושבים בה. שמשמעות תושב, להיות קבוע בארץ ואילו הצדיקים מרגישים שהויית עולם הזה אינה אלא פרוזדור לעולם הבא, ששם הקביעות, בעולם הרוח ולא בעולם הגשמי. אם כן מדוע רק על יצחק נאמר מגורי, ואילו על אברהם ויעקב נאמר המושג גור וגם המושג ישיבה.
אלא אברהם ויעקב שהיו בחוצה לארץ הרגישו שהשהייה שם אינה אלא זמנית ואינה עיקרית אפילו לעולם הזה. כי עיקר חיי יהודי בארץ, ושם הוא צריך להיות קבוע. שלא תאמר, הן כל הויית עולם זה הינה ארעית, מה נפקא מינה אם אתה בארץ או חוצה לה. ובעיקר לצדיקים שמקדישים את חייהם לדביקות אלהית בקיום תורה ומצות, דברים שנוהגים בכל העולם, כמו שנאמר מלוא כל הארץ כבודו. לכך אומר המדרש, שאינה דומה ישיבת הארץ לחוצה לארץ. ושני עניינים יש בזה. האחד, שזו ארץ מגורי אביו. והשני, שזו ארץ המכפרת על יושביה בחייהם ובמותם. (שהמדרש אומר, ישיבת חוצה לארץ אינה ישיבה. ועוד, שכל הדר בה, אין סוף למתן שכרו. אלמא, גם בלא ריבוי מתן שכרה, הישיבה בה חשובה. ודבר נוסף יש במעלתה, ריבוי השכר ליושב בה).
דהיינו, ישנה קדושת הארץ מצד היותה כביכול היכל המלך בורא העולם. ומתוקף זה אמר הקדוש ברוך הוא ליצחק אבינו גור בארץ הזאת, חוצה לארץ אינה ראויה לך. ומדוע נישתנה יצחק מאברהם ויעקב. כי הועלה בה עולה תמימה. הסכמת יצחק אבינו להיות נעקד על גבי המזבח, מפני שאביו אברהם אמר לו, שכך ציוה ה', לשוחטו לעולה. הוא לא פיקפק במצוה זו (למרות שהיה מקום גדול לומר, וכי הקדוש ברוך הוא חפץ בקרבנות אדם. דבר שסתר את כל תורת החסד של אברהם אבינו) ופעל ללא דופי לקיימה בשלמות. היכולת לקבל ולבצע מצוה זו בשלמות עילאית, נבעה מהיות יצחק אבינו דבק באלהיו, באופן שניתק אותו מדרישות החיים הגופניים. ולכך, עוד בחייו זכה שיקרא שם ה' עליו, שהסומא חשוב כמת. והכוונה, שענייניו הגשמיים כמת היו חשובים אצלו, כאילו, שרק הדרישות הרוחניות השפיעו על מציאות חייו. הויה כזו אינה ראויה, ואינה יכולה להמצא בחוצה לארץ.
אכן בארץ ישנה מעלה נוספת (שכמובן נמשכת מהראשונה) שהשוכן בה, נשוא עון. כאשר אדם חי בארץ מפני שהיא היכל המלך, וממילא היא עדיפה בעיניו על ישיבת חוצה לארץ, נחשבת ישיבתו בה לקביעות לעומת מגוריו בחוץ לארץ.
אברהם ויעקב שגרו בשאר ארצות, הרגישו והעדיפו את ישיבת הארץ למקום קבוע לעומת מגוריהם בארצות נכר. אולם גם הם היו דרים אפילו בארץ, כי בסיכום הכללי שלהם, כל חיי עולם הזה, היו לגביהם זמניים, ועיקר שאיפתם ועוצם דבקותם בבורא עולם, היתה הוייתם הרוחנית ואילו חייהם הגשמיים היו רק כמכשיר להשגת מעלתם הרוחנית, שעיקרה בעולם הבא.
והיכן היא ארץ מגורי אביו, בחברון. אשר גר שם אברהם ויצחק. לא במקרה גרו אברהם ויצחק בחברון. שחברון, כשמה כן היא, מחברת היא את הגר בה עם בורא עולם. שם ישנה סגולה מיוחדת לעובד ה' באמת, שהוא זוכה להכיר שהמקום בו חי אדם עלי אדמות, מקום טרשים הוא. כי החיות האמיתית באה מדבקותו של האדם בחיי עולם הבא עוד בעולם זה. ולכן הקבור בארץ הרי הוא כמי שקבור אצל המזבח מה המזבח מקום כפרה הוא, ששם יורדת אש מהשמים ואוכלת את הקרבנות הניתנים על גג המזבח, והיא רבוצה כאריה, המתגבר לעשות רצון אביו שבשמים. כך הקבור בארץ, שגשמיותו כביכול מתה והיא מכוסה, (שלשון קבור, טמון באדמה ומכוסה בה) מפני שעיקר חיו הם התעלותו מעל דרישות הגוף והוא משתמש בהם לצורך השגתו הרוחנית העליונה, שכאמור, זו סגולה מיוחדת לארץ, שרוי בכפרה ועליו נאמר וסר עונך וחטאתך תכופר.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











