ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לז: 1- עד לח: במשנה השנייה)
חלק א - מעשה שבת בשהייה
הקדמה - אם בישל בשבת, בתוספתא –
|
| שוגג | מזיד |
| ר"מ | יאכל | לא יאכל |
| ר"י | יאכל במוצ"ש | לא יאכל |
| רי"ח הסנדלר | לאחרים במוצ"ש | לאף אחד |
כאן הגמרא מניחה כר"מ, ושואלת מה הדין אם השהה ובישלה בשבת –
א. בעו מיניה, ר' חייא – בשהייה אין הבדל בין שוגג למזיד.
- רבה ורב יוסף – תמיד מותר, כיון שלא עשה מעשה בשבת.
- ר"נ בי"צ – תמיד אסור, כדי שלא יבואו להערים.
[וכן בהמשך בשם רב, בתחילה היו מתירים בשוגג, אך משרבו המערימים, גזרו עליהם].
קשה מברייתא - ר"מ: יש הבדל – שוגג יאכל, מזיד לא יאכל.
[ר"מ דיבר על כשהשהה באיסור, כלומר בלא מבושל כל צרכו.
במבושל כל צרכו, שמותר להשהות (חמין ותבשיל) יאכל גם במזיד.
ר"י – מצטמק ויפה לו אסור, לכן חמין מותר אך תבשיל לא].
תשובות:
- לר"נ בי"צ – הברייתא לפני הגזירה שאוסרת.
- לרבה ורב יוסף – קשיא.
ב. דיונים על המשך הברייתא:
1. סתירה מהברייתא של לז. –
|
| אתמול (לז.) | היום (לח.) | הסבר על היום |
|
| ר"י | גו"ק, חמין ותבשיל | תבשיל לא, כי זה מצטמק ויפה לו | היום זה בלי גו"ק, ובגלל שזה מצטמק ויפה לו. |
|
| ר"מ | גו"ק + רק חמין | בכל צרכו, מתיר חמין ותבשיל | היום הנושא זה בדיעבד. | (תוס' – צריך לומר שר"מ שאסר בברייתא דיבר אפילו על מבושל כל צרכו, אחרת אין שום קושיא). |
2. איבעיא להו – עבר ושהה, האם קנסוהו?
הסבר השאלה (רי"ף) – לר"י שאסר במצטמק ויפה לו בדיעבד במזיד, האם כשגוזרים על שוגג, האם גוזרים גם על מצטמק ויפה לו?
ת"ש – רי"ס אסר באכילה ביצים שהושהו בשוגג, אפילו שהיו מבושלות, כיון שהם מצטמק ויפה לו.
דחייה – הוא לא אסר את הביצים, אלא רק אמר לא לעשות כן לכתחילה פעם הבאה.
(לח. 2-)
חלק ב – החזרה
בדף הקודם ראינו שלב"ה מותר להחזיר בגרוף או קטום.
תנאים
- 1. רב ששת - מחזירין אפילו ביום בשבת (רש"י).
וכן רב אושעיא (שראה את ר' חייא).
החידוש לרש"י – אפילו שזה לא ברור כשמוריד שמתכוון להחזיר, שהרי אין לו עוד סעודה. - 2. האם צריך שעדיין יהיה בידו?
ר' זריקא – צריך,
ר' חייא-רי"ח – לא צריך.
(וכן מחלוקת בדעת ר' אלעזר).
- 3. אביי – צריך דעתו להחזיר
שתי הבנות:
a. חומרא - צריך ידו + דעת, אך על הקרקע אסור.
b. פחות חומרא: או – קרקע + דעת, או ידו ובלי דעת.
שאלות על התנאים הנ"ל:
- ר' ירמיה - בהנחה שאסור על גבי קרקע,
האם מותר לתלות על מקל, מיטה וכד'? - רב אשי – האם מותר להעביר את המים ממיחם למיחם ואז להחזיר לכירה?
תיקו.
חלק ג - תנור וכופח
א. ביאור המציאות:
כיריים – שני סירים, כופח – סיר אחר.
הסדר מהחם לקר: תנור, כופח, כיריים.
ב. הדינים:
- שהייה בתנור – אסור, אפילו בקש או גו"ק.
- סמיכה לתנור:
לרב יוסף (ורב אדא ב"א) – מותר, אפילו כשאינו גרוף,
אביי – אסור, אפילו בקש/גו"ק - כופח:
בקש – ככיריים, בעצים – כתנור.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













