(לז: 1- עד לח: במשנה השנייה)

חלק א - מעשה שבת בשהייה

הקדמה - אם בישל בשבת, בתוספתא –

כאן הגמרא מניחה כר"מ, ושואלת מה הדין אם השהה ובישלה בשבת –

א. בעו מיניה, ר' חייא – בשהייה אין הבדל בין שוגג למזיד.

1. רבה ורב יוסף – תמיד מותר, כיון שלא עשה מעשה בשבת.
2. ר"נ בי"צ – תמיד אסור, כדי שלא יבואו להערים.

[וכן בהמשך בשם רב, בתחילה היו מתירים בשוגג, אך משרבו המערימים, גזרו עליהם].

קשה מברייתא - ר"מ: יש הבדל – שוגג יאכל, מזיד לא יאכל.

[ר"מ דיבר על כשהשהה באיסור, כלומר בלא מבושל כל צרכו.
במבושל כל צרכו, שמותר להשהות (חמין ותבשיל) יאכל גם במזיד.
ר"י – מצטמק ויפה לו אסור, לכן חמין מותר אך תבשיל לא].

תשובות:

1. לר"נ בי"צ – הברייתא לפני הגזירה שאוסרת.
2. לרבה ורב יוסף – קשיא.

ב. דיונים על המשך הברייתא:

1. סתירה מהברייתא של לז. –

2. איבעיא להו – עבר ושהה, האם קנסוהו?

הסבר השאלה (רי"ף) – לר"י שאסר במצטמק ויפה לו בדיעבד במזיד, האם כשגוזרים על שוגג, האם גוזרים גם על מצטמק ויפה לו?

ת"ש – רי"ס אסר באכילה ביצים שהושהו בשוגג, אפילו שהיו מבושלות, כיון שהם מצטמק ויפה לו.

דחייה – הוא לא אסר את הביצים, אלא רק אמר לא לעשות כן לכתחילה פעם הבאה.

(לח. 2-)

חלק ב – החזרה

בדף הקודם ראינו שלב"ה מותר להחזיר בגרוף או קטום.

תנאים

1. 1. רב ששת - מחזירין אפילו ביום בשבת (רש"י).
   וכן רב אושעיא (שראה את ר' חייא).
   החידוש לרש"י – אפילו שזה לא ברור כשמוריד שמתכוון להחזיר, שהרי אין לו עוד סעודה. 
2. 2. האם צריך שעדיין יהיה בידו? 

ר' זריקא – צריך,
ר' חייא-רי"ח – לא צריך.
(וכן מחלוקת בדעת ר' אלעזר).

1. 3. אביי – צריך דעתו להחזיר 

שתי הבנות:
a. חומרא - צריך ידו + דעת, אך על הקרקע אסור.

b. פחות חומרא: או – קרקע + דעת, או ידו ובלי דעת.

שאלות על התנאים הנ"ל:

1. ר' ירמיה - בהנחה שאסור על גבי קרקע,
   האם מותר לתלות על מקל, מיטה וכד'?
2. רב אשי – האם מותר להעביר את המים ממיחם למיחם ואז להחזיר לכירה?

תיקו.

חלק ג - תנור וכופח

א. ביאור המציאות:
כיריים – שני סירים, כופח – סיר אחר.
הסדר מהחם לקר: תנור, כופח, כיריים.

ב. הדינים:

1. שהייה בתנור – אסור, אפילו בקש או גו"ק.
2. סמיכה לתנור:
   לרב יוסף (ורב אדא ב"א) – מותר, אפילו כשאינו גרוף,
   אביי – אסור, אפילו בקש/גו"ק
3. כופח:
   בקש – ככיריים, בעצים – כתנור.