ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז, ה'תשנ"ה
סידור חופה וקידושין למי שהיה נשוי בעבר בנישואין אזרחיים לגיורת קונסרבטיבית
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
99 - טיסה ביום שישי החוצה את התאריך בשבת
100 - נישואין אזרחיים לגיורת קונסרבטיבית
101 - קביעת מועד השבת באינטרנט
טען עוד
א. האיש היה נשוי כדת משה וישראל ולפני כאחת עשרה שנה התגרש מאשתו היהודיה, בטקס רפורמי.
ב. לאחר זמן נשא האיש אשה גיורת קונסרבטיבית מקנדה ולאחר חמש שנים התגרש ממנה בגרושין אזרחיים, והאשה חזרה לקנדה.
האיש הסכים לתת גט כדת וכדין לאשתו הראשונה והיא הסכימה לקבלו.
האם ניתן לסדר לו עכשיו חופה וקידושין עם אשה נוספת בלא שיתן גט לאשה השניה.
לטענתו אין הוא חייב בכך כיון שהיה נשוי לה רק בנישואין אזרחיים והוא כלל לא יודע היכן היא כיום ואם בכלל תשתף פעולה.
האם גם בימינו יש לחשוש לנישואין אזרחיים מצד "אין אדם עושה...", וגם אם נאמר שכן הרי מדובר כאן בגיורת קונסרבטיבית שאחר כך התחתנה בנישואין אזרחיים, וסופה מורה על תחילתה?
תשובה
א. קשה לבטל גיורים קונסרבטיביים בלי לבדוק שאכן הרבאיי לא למד בישיבות וכי הוא פסול לעדות1.
ב. עם זאת ניתן להתיר לאיש להתחתן, משום שנהגו בבתי-הדין להתיר אישה להינשא בלי גט, לאחר נישואין אזרחיים במקום עיגון2, וק"ו בנדון דידן3.
ג. אין לחשוש לנישואין אזרחיים במקום שבנקל ניתן לסדר חופה וקידושין על-פי התורה4, וכן פסק מרן הגר"ש ישראלי בפסק-דין רבני5. ואולם נראה שמרן הראי"ה קוק6 פסק, לבטל נישואין אזרחיים רק כאשר הנישואין היו "מתוך הפקרות ובעיטה בדת ישראל", אבל אם היו מתוך רשלנות או חוסר ידיעה, יש חשש קידושין.
ד. לעניין החזקה של "אין אדם עושה..." עיין בפסק הדין הנ"ל שבו כתב מרן הרב ישראלי, שדין זה לא נאמר באנשים הפרוצים באיסורי נידה ובאיסורים אחרים. אך עיין שם בדעת המיעוט, החולקת.
______________
1 כך פסק הגר"ש ישראלי בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובות פד וצז, כד ולו במהדורא הראשונה),. ושם התייחס גם לקידושין וגם לגיור של קונסרבטיביים. אמנם מאוחר יותר, לגבי שאלה של ריח הגט על קידושין קונסטרבטיביים, כתב שיכולים לסמוך על פסקי הגר"מ פיינשטיין באבן העזר (ח"ד סימנים מו ויג) שאין להתחשב בקידושיהם. וייתכן להסיק מזה שגם לגבי גירות ניתן לסמוך על הגר"מ פיינשטיין, שביטל גיור שלהם, כמבואר ב"דרכי משה" (אבן העזר ח"ג סי' ג).
2 עיין "פסקי דין רבניים" (חלק ז עמ' 281, חלק ט עמ' 355 וחלק יג עמ' 99, ושם באורך) ובפרט כאשר מלמד סופו על תחילתו בזה שגם התגרשו ב"גט" אזרחי.
3 עיין ב"דרכי משה" (טור אבן העזר סי' א סע' ט) שכתב, "בזמן הזה לאחר האלף החמישי אין חדר"ג אלא מנהג", וממשיך שם "ונ"ל דהמיקל וסומך על דברי המתירים לא הפסיד, שהרי כתבתי לעיל שלא גזר משום חשש איסור דאורייתא ואינה אלא תקנה בעלמא, ובשל סופרים הלך אחר המיקל, כל שכן בתקנה בעלמא". לכן, אם מקילים באיסור אשת איש, ק"ו בנדון דידן. ואפילו אם תאמר שהחרם הוא איסור תורה וצריך להחמיר (עיין "אוצר הפוסקים" סי' א ס"ק סא אות ג), אם מקילים באיסור אשת איש החמור, ק"ו בנדון דידן. ובפרט שיש כאן הרבה ספקות - ספק על עצם הגיור וספק על הקידושין, וגם לא ברור, אם נישואין אזרחיים הם ספק שקול. ועוד ספק אם צריך להחמיר בספק חדר"ג, ובפרט שיש כאן גם מקום עיגון של האיש. ועיין בשו"ת "אחיעזר" (סי' י) שמתיר חדר"ג במקום ספק קידושין בלי מאה רבנים (מובא ב"אוצר הפוסקים" סי' א ס"ק סא אות ב) ועיין שם עוד שהקילו במקום ספק.
ונראה אפילו ל"חתם סופר" (שו"ת אבן העזר סי' ג) המחמיר בחיוב מאה רבנים ואפילו במקום שהאישה נאסרת, מפני שיש אפשרות לתקן על-ידי מאה רבנים, חייבים לעשות זאת, מכל מקום נראה שבנדון דידן יודה, שאין צורך במאה רבנים, הואיל ויש ספק על עצם הקידושין (ועיין ב"אחיעזר" ו"אוצר הפוסקים" הנ"ל שכתבו להקל במקום ספק ואפילו לדעת ה"חתם סופר"), וכעין מה שמקילים בדבר שיש לו מתירים, כאשר יש ספק בעצם האיסור, עיין "דרכי תשובה" (יורה דעה סי' קב ס"ק יח וסי' קי ס"ק קצז), המחלק בין ספק התלוי במעשה שבו מחמירים ובין ספק בדין שבו מקילים, עיין שם, ובפרט שיש כאן ספק ספיקא כמוסבר לעיל, ובדבר שיש לו מתירים מותר בספק ספיקא במקום צורך (שו"ע יורה דעה סי' קי סעיף ח ברמ"א). וכן כתב בספר "היכל יצחק" מרן הרב ר"א הלוי הרצוג (סי' לב) להתיר חדר"ג במקום נשואים אזרחיים (הובאו דבריו ב"פסקי דין רבניים" חלק יג עמ' 99).
4 שו"ת ריב"ש (סי' ו).
5 "פסקי דין רבניים" (חלק ז מעמ' 35 והלאה).
6 שו"ת "עזרת כהן" (סי' לט).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
