ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מט: 5 – עד נא. במשנה)
חלק א – הכנת מוקצה
סוגי ההכנה: מעשה > ייחוד במחשבה > שימוש.
(לרוב הראשונים).
עד כמה יש קשר בין הסוגיות שנראה:
- 1.מוכין וצמר:
תוס' – נעמיד שם בהפתק. רמב"ן – מוכין זה יקר יותר ודורש יותר משימוש אחד כדי לשנות את ייעודו) - 2.צמר וחריות:
ריטב"א – אפשר לחלק: מצד אחד צמר יקר יותר אז אולי נחמיר יותר, מצד שני חריות פחות מיועדות לישיבה אז אולי נחמיר יותר.
|
| מעשה | מחשבה | שימוש |
| א. צמר שהטמינו בו |
|
|
|
| אביי (מח.) לגבי מוכין |
| אביי - שימוש של פעם אחת לא מספיק |
|
| רבא אצלנו |
| 2. צריך ייחוד ובמשנתנו לא היה ייחוד. | 1. מספיק שטמן פעם אחת. קשה ממשנתנו שזה מוקצה ומטלטל מן הצד. רבינא: במשנה מדובר בשל הפתק (לסחורה). |
| ב. חריות דקל ברייתא: | ת"ק – צריך לקושרם יחד. | רשב"ג – לא צריך לקשור. |
|
| באמוראים | רב - קושר | שמואל – חושב | רב אסי – מספיק שישב עליהם אפילו בלי לחשוב. |
| עוד תנאים: | זה ר' חנינא בן יעקב, שהתיר לשבת על חריות דקל על ידי מחשבה בשביל משתה/אבל, ומדויק שאחרת צריך מעשה. |
| רב אסי כברייתא זו: |
|
|
|
| רב אשי – כך גם במשנה: הקש על המיטה הוא מוקצה, אא"כ שכב עליו מבעוד יום. |
| ג. חול |
|
|
|
| כמי רב יהודה – אם הכניס עפר לבית וייחד לו מקום (שלא יתבטל לקרקע), אינו מוקצה. | רב פפא - | רבנן לפני רב פפא – כרשב"ג, שמספיקה מחשבה. |
|
| נימא כתנאי – מחלוקת בין הברייתות אם מותר לשפשף כלי כסף בנתר וחול. הגמרא מבינה שהמחלוקת בדיני מוקצה בחול. | הברייתא שאוסרת (בניגוד לרב פפא) | הברייתא שמתירה |
|
|
| דחייה: המחלוקת קשורה לדבר שאינו מתכוון (שימחק את הכלי). |
| |
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
