ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סב. במשנה עד סג. במשנה)
חלק א - עוד דברים שאשה לא תצא בהם
א. טבעת לאישה: חותם – חטאת, ללא חותם – מותר.
A. עולא – באיש להפך.
קשה – הרי גם כשמתאים לחלק מהאנשים, מותר לכולם לצאת:
- 1.רב יוסף - כולם יוצאים בשקים בגלל הרועים.
תשובה: נשים – עם בפני עצמן.
- 2.אביי – אישה מכניסה תפילין (בגלל האיש).
תשובה: כר"מ שנשים חייבות בתפילין (כי שייך בלילה ושבת ואינו "זמן גרמא").
B. למה בכלל יש חיוב על טבעת, הרי זה "כלאחר יד"?
תשובה: גם למי שאינו שייך בטבעת, יש מצבים שבהם לובש כך ואינו כלאחר יד.
אישה – באשה גזברית, או כשמביאה לבעלה את הטבעת שלו.
איש – כשמביא את הטבעת של אשתו לתקן.
ב. שקית עם בושם - (כובלת (חומרתא דפילון) וצלוחית של פלייטון)
במשנה וברייתא (כמו עיר של זהב בדף נט):
ר"מ – חטאת (משוי)
חכמים – פטור (תכשיט, שמא תראה)
ר"א – מותר (לא תראה כי זה גנאי).
ר"א מוזכר בשתי ברייתות:
ברייתא א – בה רבנן מוזכרים, אומר מותר.
ברייתא ב – בה רק ר"מ מוזכר, אז ביחס אליו אומר פטור, אך באמת סובר מותר.
דיונים על ברייתא ב:
- 1.למה אמר "פטור"? כי התייחס לר"מ.
- 2.חסורי מחסרא –
הברייתא התחילה במפתח ופתאום עברה לכך שר"א פוטר בשקית בושם,
עונה הגמרא – חסורי מחסרא.
- 3.אם אין בושם, לפי כולם חייב.
והרי יש ריח גם בכלי עצמו? אלא שכיון שזהו "פחות מכשיעור", הכלי אינו בטל אליו.
רב אדא ב"א – מכאן שגם בכלי עם אוכל, אם האוכל פחות מהשיעור – חייב על הכלי.
דחייה – בבושם אין שום ממשות, לכן חייב, אך באוכל פחות מכשיעור אולי עדיין פטור על הכלי.
(סב: 9+)
חלק ב – אגדתא, אגב נושא הבשמים
נבואה בספר עמוס על עמ"י שלא מתייחס לנבואות החורבן ורק מתעסק בתענוג והוללות.
א. "וראשית שמנים ימשחו" - שהיו מתענגים בשמן פלייטון.
[רב יוסף - למה לא גזרו על זה אחרי החורבן?
אביי - כי גזרו על תענוג + שמחה,
(כמו שגם לא גזרו על קנישקנין של יין ("השותים במזרקי יין" – לפי אחת הדעות).
ב. הפסוק הקודם שם -
"השוכבים על מיטות שן, וסרוחים על ערשותם".
- 1.רי"ס בר"ח – שמשתינים לפני מיטותיהם.
ר' אבהו – זה לא מצדיק גלות...
- 2.ר' אבהו – מחליפים נשיהם, ומסריחים מיטותיהם בזרע לא שלהם.
ג. אגב, משתין לפני מיטתו – (ר' אבהו/ברייתא) אחד משלושה דברים שמביא לידי עניות:
- 1.משתין לפני מיטתו
דווקא עם הפנים למיטה ולא בכלי.
- 2.מזלזל בנט"י
דווקא שאינו נוטל כלל, אך אם מצמצם – בסדר.
אך רב חסדא – אם מצמצם נהיה עני (והוא שנטל בשפע התעשר).
- 3.שאשתו מקללתו
רבא – שיש לו כסף לקנות לה תכשיטים ואינו קונה.
ד. אגב, על חוסר צניעותן של בנות ישראל (ישעיה ג) -
"ויאמר ה' – יען כי גבהו בנות ציון" – קומה זקופה,
"נטויות גרון" – הולכות עקב בצד אגודל (לאט, כדי שיסתכלו בהן),
"ומשקרות עיניים" – כחול בעיניים ומרמזות לבחורים,
"הלוך וטפוף" – גבוה ליד קצרה, והגבוהה נראית כמרחפת.
"וברגליהן תעכסנה" – זורקות בושם לבחרים עם רגליהן, כארס של נחש
ועונשם בהמשך שם מידה כנגד מידה, שכל מקום של יופי התקלקל.
ה. עוד על חטאי דור החורבן –
ר"י-רב – היו שואלים זה לזה על ענייני זנות בלשון מרומזת.
ו. עצי ההסקה בירושלים עשו ריח טוב לכל ארץ ישראל.
ז. אחרי החורבן נשארה חתיכה קטנה אצל המלכה צמצמאי.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













