^ 1.מכך שהביא בסוף גם את דברי השלטי גיבורים לגבי קשר על גבי קשר, שהם הולכים לפי דרכו של הרי"ף שיש משמעות לקשר אומן ולא רק לזמן, וכתב שכן נוהגים. (אמנם המשך הדברים, שהקושר בראש החוט חייב אפילו בקשר אחד, מקורו מהסמ"ג [לאוין סימן סה אות כג] והסמ"ג [אות כא-כב] הביא רק את שיטת רש"י ולא את שיטת הרי"ף, אך בכל זאת המשנה ברורה שם מסביר שהרמ"א שהביאו חשש לרי"ף, עיין שם (ס"ק טו, ובביאור הלכה ד"ה דינו)).
^ 2.נראה להביא סיוע לצד זה מדברי אביו הרא"ש שכתב לגבי חומרא דקטרי שהוא קיים "שבוע או יותר".
^ 3.שוב הראוני שהיביע אומר (חלק ג יו"ד סימן י ס"ק ד) בתוך דיון בענייני חציצה הביא שנחלקו האחרונים בכך, ונטיית רובם וכן נטייתו שההגדרה היא לעולם. וזו לשונו: "הרי כ' הפמ"ג (סי' שיז משב"ז סק"א) דדוקא להרא"ש יש חילוק בין זמן לזמן. אבל להרי"ף והרמב"ם אין חילוק בזה, דלא חשיב קשר של קיימא אלא כשעושהו לעולם. אבל לזמן אפי' חצי שנה מקרי אינו של קיימא ומותר (אם אינו מעשה אומן). וכ"כ הפמ"ג (שם בא"ה סק"ג). וכ"ה במשנ"ב שם, ומרן ז"ל פסק בש"ע כשיטת הרי"ף והרמב"ם. ומעתה אפי' במיעוטו דהוי מדרבנן אין להקל, כיון דגבי שבת לא חשיב בר קיימא כלל אפי' מדרבנן. הן אמת דבש"ע הגר"ז (שם ס"ב) כ' אליבא דהרמב"ם, שאפי' קשר שאינו עומד להתקיים לעולם אלא יום אחד וי"א ז' ימים חשיב קשר של קיימא. ע"ש. וכן מתבאר בשלטי הגבורים (פ' אלו קשרים). וכבר העיר בזה הקצות השלחן (סי' קכג, בדה"ש אות ג). ע"ש. ולפ"ז הרי ביותר מז' ימים חשיב של קיימא וחייב מה"ת".
^ 4.את הקושיא מציצית יש ליישב כדברי המנחת חינוך במוסך השבת (מלאכת קושר), שאף אם עושה קשר שאינו של קיימא, מכל מקום מיגו שמכשיר את הציצית ויש לו דין קשר לעניין הציצית יש לו דין קשר גם לעניין שבת, כפי שמצאנו סברא זו לעניין דפנות סוכה ועוד. הפרי מגדים תירץ שכל קשר שלפעמים נמלכים עליו ומחליטים להשאירו אסור לקשור גם אם בעת הקשר דעתו להתירו.
^ 5.זו לשונו: "הברור דלאו בדעתו תליא מילתא כלל אלא כל קשר שאינו עשוי להיות ניתר או מעצמו מחמת שאין לו קיום או ע"פ הכרח הלובש או העושה הקשר".
^ 6.אמנם בכל מקרה דבריו קשים, מדוע נקט לשון זו של השלטי גיבורים "הדק היטב", הרי זה כדברי הט"ז שדחה. בהוצאת עז והדר המהדיר עומד על כך ומתרץ ששינה מעט לשונו מהשלטי גיבורים, שכן השלטי גיבורים כתב שמעשה אומן הוא קשר מהודק היטב ואילו המשנה ברורה כתב שקשר מהודק היטב הוא מעשה אומן, כלומר, קשר כזה הוא ודאי מעשה אומן, אמנם הוא לא כתב שכל קשר שאינו מהודק היטב אינו מעשה אומן. ודוחק. ואולי המשנה ברורה סבר שהלשון "הדק היטב" יכולה לסבול את הפירוש קשר שאינו ניתר מאליו, ובכך יובן מדוע בביאור הלכה הקשה דווקא על הט"ז ולא הקשה על השלטי גיבורים.
^ 7.ר' אוריאל ראב"ד ור' משה לוין
^ 8.עיין בשיעור על "מלאכת בונה" שהחתם סופר סבר להלכה שהבבלי חולק ואין בניין לשעה אולם רוב האחרונים דחוהו.
^ 9.לפי הביאור הלכה שהולכים לפי דרך קשר כעין זה מצאנו קצת כעין זה בבונה שאמנם הבונה בית לשעה פטור אך הבונה אוהל עראי לזמן מועט אינו חייב מהתורה (בכלכלת שבת בדיני אוהל כתב שאם בונה לפחות משמונה ימים אינו חייב), אולם עדיין יש לחלק ששם מדובר בצורת מבנה שכל רגילותה להיות עראית, אך כאן חודש שגם סוג קשר שרגילים גם לקושרו לטווח ארוך, אם קשרו בחפץ כזה, כגון נעליים של בני מחוזא, שרגילים לפותחו מותר הדבר.
^ 10.שיעור בישיבת ההסדר בשדרות.
^ 11.וכן ביאר במנחת שלמה (תניינא סימן א ד"ה ולכן נראה), אולם לא קישר זאת לחילוק מתופר, וזו לשונו: "בכל מלאכה שעושה דבר חדש אשר לא היה מקודם לא איכפת לן במה שחושב לסותרו או למחקו אח"כ, ושאני קושר שאינו עושה דבר חדש אלא מחבר בין שני דברים הקיימים כבר, ובזה אנו אומרים שאם בדעתו לעשותו לעולם הרי זה נחשב כמלאכה שעושה דבר חדש, מכיון שע"י הקשר יעשה לגוף אחד, משא"כ אם בדעתו להתירו אח"כ הרי זה כשני דברים נפרדים".
^ 12.מפי יהונתן לוי.
^ 13.הגדרת השמירת שבת כהלכתה (מבוא להלכות שבת פרק ה סעיף ז).