ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יג. 5+ עד יג: 9-)
חלק א – הרחקות בין אסורים בביאה
א. לא יאכל הזב עם הזבה
לא יאכלו עם אסור/ה שמא יבואו לידי איסור,
ולמה כתוב זב עם זבה? כי בטהור עם זבה ממילא החמירו שלא תטמא החולין, ומכאן אמר ר"ש ב"א בברייתא "בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל!".
ב. באותה ברייתא – לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ
- אביי – שמא יאכילנו פירות לא מעושרים.
- רבא – שמא בפעם הבאה (כשהפרוש יהיה כבר טהור) יאכילנו דבר טמא.
ג. האם לנידה מותר לישון עם בעלה בבגדים?
ראיות שאסור -
- ת"ש -
a. ב"ה – לאחד אסור להעלות עוף וגבינה על השולחן שמא יאכלו. - רשב"ג – לשניים מותר לאכול עוף וגבינה (אבל מבארים שבמכירים – אסור).
לפי זה (יש שתי גרסאות אך העיקרון זהה):
עם נידה זה שניים (סיבה להקל) שמכירים (סיבה להחמיר) ואמורים להיות אסורים,
אך דוחים – שניים + שינוי (בגדים) – מקלים.
- משנתנו -
לא יאכל הזב עם הזבה.
דחייה – שם אין שינוי. - בתיאור של יחזקאל – "ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב", כמו שבאשת רעהו אסורים גם בבגדים, כך גם עם נידה.
ר' פדת – מותר
"לא תקרבו לגלות ערווה" – מהתורה רק ביאה ממש אסורה בכל העריות, ומדרבנן גם שאר קרבה, אך בבגדים מותר.
[שני סיפורים על זה:
- עולא – מצד אחד החמיר שאסור שום קרבה (על פי העיקרון של נזיר שיתרחק מהכרם),
מצד שני נשק לאחיותיו על בית החזה/יד (תוס' – כי הכיר בעצמו שלא יבוא להרהור). - תלמיד אחד ת"ח שמת כי בימי ליבונה היה בקרוב בשר.
[לא ממש, אלא: רב דימי - במיטה אחת רחבה, במערבא – סינר מפריד,
וחשב שימי ליבונה + מיטה/סינר מותר].
חלק ב – ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון
א. ברייתא - ואלו
כלומר שהכוונה להלכות שהוזכרו במשנה הקודמת (לא יקרא לאור הנר).
ב. עוד על חנניה ב"ח ב"ג
- כתב את מגילת תענית, שהיו מחבבים את ניסי ההצלה מהצרות.
[רשב"ג – אנחנו לא כתבנו כי: - יותר מדי.
- אין שוטה נפגע.
- אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל.
- פירש את ספר יחזקאל כך שיסתדר עם התורה, אחרת היה נגנז.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













