ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יג. 5+ עד יג: 9-)
חלק א – הרחקות בין אסורים בביאה
א. לא יאכל הזב עם הזבה
לא יאכלו עם אסור/ה שמא יבואו לידי איסור,
ולמה כתוב זב עם זבה? כי בטהור עם זבה ממילא החמירו שלא תטמא החולין, ומכאן אמר ר"ש ב"א בברייתא "בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל!".
ב. באותה ברייתא – לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ
- אביי – שמא יאכילנו פירות לא מעושרים.
- רבא – שמא בפעם הבאה (כשהפרוש יהיה כבר טהור) יאכילנו דבר טמא.
ג. האם לנידה מותר לישון עם בעלה בבגדים?
ראיות שאסור -
- ת"ש -
a. ב"ה – לאחד אסור להעלות עוף וגבינה על השולחן שמא יאכלו. - רשב"ג – לשניים מותר לאכול עוף וגבינה (אבל מבארים שבמכירים – אסור).
לפי זה (יש שתי גרסאות אך העיקרון זהה):
עם נידה זה שניים (סיבה להקל) שמכירים (סיבה להחמיר) ואמורים להיות אסורים,
אך דוחים – שניים + שינוי (בגדים) – מקלים.
- משנתנו -
לא יאכל הזב עם הזבה.
דחייה – שם אין שינוי. - בתיאור של יחזקאל – "ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב", כמו שבאשת רעהו אסורים גם בבגדים, כך גם עם נידה.
ר' פדת – מותר
"לא תקרבו לגלות ערווה" – מהתורה רק ביאה ממש אסורה בכל העריות, ומדרבנן גם שאר קרבה, אך בבגדים מותר.
[שני סיפורים על זה:
- עולא – מצד אחד החמיר שאסור שום קרבה (על פי העיקרון של נזיר שיתרחק מהכרם),
מצד שני נשק לאחיותיו על בית החזה/יד (תוס' – כי הכיר בעצמו שלא יבוא להרהור). - תלמיד אחד ת"ח שמת כי בימי ליבונה היה בקרוב בשר.
[לא ממש, אלא: רב דימי - במיטה אחת רחבה, במערבא – סינר מפריד,
וחשב שימי ליבונה + מיטה/סינר מותר].
חלק ב – ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון
א. ברייתא - ואלו
כלומר שהכוונה להלכות שהוזכרו במשנה הקודמת (לא יקרא לאור הנר).
ב. עוד על חנניה ב"ח ב"ג
- כתב את מגילת תענית, שהיו מחבבים את ניסי ההצלה מהצרות.
[רשב"ג – אנחנו לא כתבנו כי: - יותר מדי.
- אין שוטה נפגע.
- אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל.
- פירש את ספר יחזקאל כך שיסתדר עם התורה, אחרת היה נגנז.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













