ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- ליקוטים א
- כהנים ומצוות התלויות בארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
תפקידם של הכהנים לשרת בבית המקדש וללמד תורה לישראל. לכן לא ניתנה לכהנים וללויים נחלה בארץ ישראל, אלא הם פוזרו בין כל שבטי ישראל. כדי לפטור אותם מעול הפרנסה, קבעה התורה כמה מצוות שעל ידן יחזיקו בני ישראל את הכהנים. כדי שיהיה להם פירות לאכילה, ציוותה התורה להפריש תרומות ומעשרות. כדי שיהיה להם בשר לאכילה, צוותה התורה להפריש את הזרוע והלחיים וליתנם לכהנים, וכדי שיהיה להם צמר לטוויית מלבושיהם ובעיקר מלבושי הכהונה, צוותה התורה להפריש להם את ראשית גז הצאן, שנאמר (דברים יח, ד-ה): "ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו, כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה', הוא ובניו כל הימים".
מן התורה אין שיעור לנתינת הגז, ואפילו אם נתן כל שהוא לכהן - יצא ידי חובה. אבל חכמים נקבו שיעור מסוים. לדעת הרמב"ם צריך ליתן אחד חלקי ששים מכל הגיזה. ואילו לדעת הטור יתן משקל חמשה סלעים שהוא מאה גרם צמר, שממנו אפשר לעשות אבנט - שהוא בגד הכהונה הקטן ביותר (רמב"ם הל' ביכורים י, א; שו"ע שלג, יג). בראשית הגז חייבים ישראלים ולוויים, גברים ונשים. אבל ישראל שנשוי לבת כהן פטור מראשית הגז, ולא זו בלבד אלא שמותר לתת ראשית הגז אף לבת כהן הנשואה לישראל (שו"ע שלג, יד). מצווה זו נוהגת בארץ ישראל, שכן מצוות ראשית הגז נזכרה בפסוק יחד עם מצוות הפרשת תרומות ומעשרות, וכשם שמצוות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת בארץ ישראל בלבד, אף ראשית הגז ניתנת בארץ ישראל. אמנם יש שחלקו על כך, אבל המנהג הוא להפריש מגז הצאן רק בארץ ישראל (שו"ע יו"ד שלג, א, כר' אילעי בחולין קלו, א).
פרטי דיני ראשית הגז
ביארו חכמים שכשהתורה אמרה 'צאן' כוונתה לכבשים, בין זכרים ובין נקבות, אבל לא לעיזים או מינים אחרים. ואם צמרו של הכבש קשה עד שאינו ראוי ללבישה, פטור מהפרשת ראשית הגז (שו"ע יו"ד שלג, ב). עוד למדו חכמים, שרק אם יש לו חמישה כבשים, ומשקל צמרו של אחד מהם לפחות י"ב סלע, הרי הם חייבים בהפרשה, אבל אם יש לו פחות מחמישה, או שמשקל הצמר של כל אחד מהחמישה פחות מי"ב סלע - אינו חייב בהפרשה. משקל י"ב סלע הוא כ-240 גרם. משקל הצמר הנגזז מכבש ממוצע מהגזע האווסי המצוי בארץ הוא כשנים וחצי ק"ג. כך שנדיר מאוד למצוא כבש שצמרו שוקל פחות מ-240 גרם, ובאופן טבעי מכל חמישה כבשים צריך להפריש ראשית הגז. אם הכבשים שייכים לכמה שותפים, חובת ראשית הגז חלה רק אם יש שם שיעור של חמישה כבשים לכל אחד. אבל, למשל, אם ישנם עשרה שותפים ולהם ארבעים וחמישה כבשים - פטורים מראשית הגז. בדרך כלל גוזזים את הצאן בארץ ישראל בחודשי האביב. אדם שיש לו חמישה כבשים וגזז שניים מהם בשנה אחת ושלושה בשנה אחרת, נחשב שגזז חמישה כבשים וצריך להפריש ראשית הגז לכהן (שו"ע שלג, יב). אם היו לו כמה מיני כבשים, יש להפריש לכהן צמר מהמין המשובח (שו"ע שם יב). כיוון שנאמר "ראשית גז צאנך", מלכתחילה יש להפריש לכהן מגיזת הכבש הראשון. ויתן את המתנה רק לאחר שיסיים את גיזת חמשת הכבשים, כי רק אז מתחייב בנתינת "ראשית הגז" (ס' גז צאנך ע' לו). לכתחילה נותנים לכהן צמר במצב גולמי, היינו לפני ניקויו מהשומנים והעפר שדבקו בו. ואם כבר ניקה את הצמר, יפריש מהצמר הנקי ויתן לכהן (שם ע' מז).
בעיות מעשיות
כיום, בארץ ישראל אין הזדמנות טבעית לקיים את המצווה, וזה מפני שצמרם של הכבשים הארץ ישראלים פשוט וגס, ועושים ממנו חוטים עבים בלבד. יתר על כן בסוג כזה של צמר, מחיר הגזיזה גבוה ממחיר הצמר. לכן נוהגים היום לשלם כסף לגוזזים ובנוסף לכך לתת להם את הצמר בשכרם. במצב כזה, גם לכהן לא כדאי לטפל בצמר שיקבל. אמנם, אין לטעון שצמר של כבשים אלו אינו חייב בראשית הגז מפני שאינו ראוי למלבוש, כי באמת צמר זה ראוי לבגדים, אלא שבעקבות העלייה ברמת החיים מעדיפים כיום צמר עדין יותר לתעשיית הבגדים (ספר גז צאנך ע' ז'). בעיה נוספת ישנה לגבי הבעלות על הכבשים. כדי שלא להיכנס לבעיית הבכורות, שצריכים להקריבם על גבי המזבח, נוהגים למכור את האוזניים או הוושט או איבר אחר של הכבשים לגוי, ועל ידי כך הוא נעשה שותף בבהמה והבכור הנולד לה אינו קדוש. לעניין "ראשית הגז", אם הגוי שותף בבהמה, אין מצווה להפריש מצמרה לכהן. לפיכך הרוצה לקיים כיום את מצוות "ראשית הגז", צריך לדאוג תחילה שהכבשים יהיו בבעלותו הבלעדית, ולאחר מכן לגוזזם בעצמו או על ידי שליח, ולהפריש מתוך הגיזה שיעור של מאתיים גרם, כדי שלאחר הניקוי ישאר משקל הצמר לפחות מאה גרם, ויתן את הגיזה לכהן. ואותה גיזה היא חולין, ורשאי הכהן לעשות בה מה שירצה. ואף שמסתבר שהכהן לא ישתמש בגיזת הצמר, מכל מקום המפריש קיים את המצווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
