ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
התשובות נכתבו ע"י צות אתר ישיבה.
א. משה - כתוצאה מדבריו,
פעמיים - מתלוננים עליו.
בתחילה - מואשם שדבריו מזימה להריגה,
ובשניה - שדבריו יהוו עילה להריגה.
בראשונה - טרוניה על היותו שופט,
בשניה - בקשה להשפט.
מה למשה גורמות
אלו שתי ההאשמות?
ועוד ברש"י חפש ותמצא,
ששתי התלונות מאותו מוצא.
ב. פעם אחת בתורה
אדמה קדושה הוזכרה.
היכן משכנה של הקרקע הקדושה,
הנזכרת אצלנו בפרשה?
*
והנה מעט לאחר חתימת התורה,
על עוד אדמה קדושה - ב"יהושע" נקרא.
אך שלא כקודמתה - זו השניה,
בארץ ישראל מעבר לירדן - מצויה.
*
לביטוי וציון הקדושה -
בשני המקומות - אותה דרישה.
אם תעיין בסוף מסכת "ברכות" - במשנה
תמצא היכן זו ההלכה – לדורות נתיישמה.
ג. ביצוע שליחות ומשימה -
במהרה - קודם הצפוי - נסתיימה.
עובדה זו מעוררת תמיהות,
גם אצלנו וגם בתולדות.
ד. שיר נחמד למדנו בגן,
על תיבה קטנה ששטה דומם.
אלא שעיון בפסוקים,
אותנו עשוי להחכים,
שאולי, זו התיבה כלל לא שטה,
ואולי במיים כלל לא הָיָתָה.
ובכן, היכן הושמה זאת התיבה,
שהפעוט שבה הוסתר והוחבא?
לזאת השאלה תמצא עזרה
אצל בכיר מתרגמי המקרא.
ה. אם בשירי הגן עסקנו,
הרי ששיר נוסף שם למדנו.
שיר על ארץ זבת חלב ודבש -
לב כל ילד במהרה כבש.
מילות שיר זה שלכל ידועות,
פעמים רבות - בתורה מופיעות.
בפרשה אצלנו - לראשונה,
ועוד בסדרה חזר ונשנה.
בדוק מדוע כפולה ההזכרה
של אמירה זו - אצלנו בסדרה.
ו. בין תחילת ספר שמות לסיומו שנים רבות,
מעל מאתיים שנה - להן חולפות,
רובן - בשני הפרקים הראשונים נסקרות.
התדע על כמה שנים
כל שאר הפרקים מספרים?
ז. למול את הבן – גם אישה כשרה,
זאת, למדנו אצלנו בסדרה.
מה ההוכחה
לזאת ההלכה?
ח. מצא היכן בפרשה נחבאים
כל אלו הדברים הבאים:
חֵרֵש, שלג, שוטרים ושכנה,
כולם בפרשה מופיעים לראשונה.
מָלון - פעם אחרונה בתורה,
שלשום - בשתי פרשיות שונות בסדרה.
ט. בפרשתנו רבות הן הדוגמאות,
למילים שבמשמעות שונה מהרגיל מופיעות
(כוונת ציון הכוכביות (*) שברש"י התשובות מצויות):
בתים* - ולא למגורים,
תוכן - ולא זה שבספרים.
מסכנות* - המלאות אוצרות,
הצלה (נצלתם) - ולא מצרות.
צור - ולא שכנה לצידון,
לחם* - והוא איננו מזון.
אחרון - שהוא במרכז,
חדש* - ולא ממש.
י. בפרשת "שמות"
לא רבים הם השמות.
ובכל אופן, שבעה דורות רצופים,
ששה מתוכם (הגברים) - בשמותם נזכרים.
אם תחקור היכן נולד כל אחד מהאישים,
תגלה מקומות שונים ומרוחקים.
י"א. מצא דמויות בפרשתנו,
שאינן נזכרות בשמן,
ורק בפרשת וארא
מתגלה זהותן.
תשובות
א. בתחילה, שני העברים הנצים גוערים במשה "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" (ב', י"ב), בעקבות זאת משה בורח למדין.
בשניה, שוטרי בני ישראל אמרו למשה ואהרן "ירא ה' עליכם וישפוט" (ה', כ"א), בעקבות זאת משה מתפלל לה'.
רש"י בשני המקומות כותב שהיו אלו דתן ואבירם.
ב. במעמד הסנה בהר סיני נאמר למשה "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (ג', ו').
ביריחו המלאך נגלה ליהושע ואומר לו "של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קדש הוא" (יהושע ה', ט"ו).
לבית המקדש אסור להיכנס עם מנעלים "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ופונדתו ובאבק שעל רגליו" (ברכות פרק ט' משנה ה').
ג. בנות יתרו בעזרת משה משקות את את הצאן במהירות ובאות ליתרו, ויתרו שואל "מדוע מיהרתן בא היום" (ב', י"ח).
בברכת יצחק ליעקב ועשו, יעקב ממהר להביא את המטעמים ליצחק, ויצחק שואל "מה זה מיהרת למצוא בני" (בראשית כ"ז, כ').
ד. "ותשם בסוף על שפת היאור" (ב', ג'), ובאונקלוס- "ושויתיה ביערא על כיף נהרא" (תרגום- ותשם ביער על חוף הנהר).
ה. "ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש" (ג', ח'), "אל ארץ זבת חלב ודבש" (ג', י"ז).
ו. ספר שמות נמשך 211 שנים, מירידת שבעים נפש למצרים בשנת ב' אלפים רל"ח לבריאת העולם, עד הקמת המשכן, שנה לאחר יציאת מצרים ב-ב' אלפים תמ"ט.
שני הפרקים הראשונים: 209 שנים
מעמד הסנה, עשרת המכות, ויציאת מצרים (פרשות שמות- בא): שנה אחת (ניסן ב' תמ"ז- ניסן ב' תמ"ח).
מיציאת מצרים עד מתן תורה (בשלח- משפטים): שבעה שבועות (ט"ו ניסן- ז' סיון ב' תמ"ח).
בניית המשכן (תרומה– פקודי): עשרה חודשים (ז' סיון ב' תמ"ח- א' ניסן ב' תמ"ט).
ז. צפורה אשת משה מלה את אליעזר בנה.
ח. "מי ישום אילם או חרש" (ד, י"א)
"והנה ידו מצורעת כשלג" (ד', ו')
"ויכו שוטרי בני ישראל" (ה', י"ד)
"ושאלה אשה משכנתה" (ג', כ"ב)
"ויהי בדרך במלון" (ד', כ"ד), מופיע גם בבראשית מ"ב, כ"ז; מ"ג,כ"א.
"לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" (ד', י'), "ללבון הלבנים כתמול שלשום" (ה', ז')
ט. "ויטב אלוקים למילדות ויעש להן בתים" (א', כ"א) - בתי כהונה, לויה ומלכות.
"ותוכן לבנים תתנו" (ה', י"ח) - מספר הלבנים שאתם עושים בכל יום תמשיכו לעשות.
"ויבן ערי מסכנות" (א', י"א) – בתי אוצרות.
"ונצלתם את מצרים" (ג', כ"ב) – ותרוקנו את מצרים.
"ותקח צפרה צור" (ד', כ"ה) – אבן צור.
"קראן לו ויאכל לחם" (ב', כ') – ישא אחת מכן לאשה.
"והאמינו לקול האות האחרון" (ד', ח') –אות זה (היד המצורעת) היה האות האמצעי משלושת האותות.
"ויקם מלך חדש" (א', ח') – מלך חדש ממש, או המלך הקודם ונתחדשו גזירותיו.
י. "אברהם (ב', כ"ד), יצחק (שם), יעקב (שם), לוי (א', ב'), יוכבד (ב', א'), משה (ב', י'), גרשום (ב', כ"ב).
מקום הלידה: אברהם באור כשדים, יצחק בבאר שבע, יעקב בארץ הנגב, לוי בחרן, יוכבד בין חומות מצרים, משה במצרים, גרשום במדין.
י"א. "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (ב', א') - "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה" (ו', כ').
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
רמב"ם וכוזרי
איך נראית נקמה יהודית?
לאן שבים ולמה מתוודים?
למה משווים את העצים לצדיקים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
