ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. לבניית המשכן נחוצים פרטים מגוונים,
מהחי, מהצומח ומהדומם – אותם מזמינים:
דוממים – זהב, כסף, נחושת ואבנים.
צומחים – עצי שיטים, שמן ובשמים.
וחיים – תולעת, עזים ואילים מאודמים.
התדע לאיזו קבוצה מתייחסים
השש, התכלת, הארגמן והתחשים?
ב. עצי שיטים לכלים רבים משמשים,
מצויים הם בחצר, בקדש ובקדש הקדשים.
התדע שמכל הכלים שבפרשה נזכרים,
רק מאחד עצי השיטים נעדרים?
מלבד לכלים, העצים מיועדים,
ליצירת מחיצות - בהתחברם עומדים.
*
ועוד שאלה שברש"י תמצא תשובה –
מניין כל הנחוץ מהעצים - למשכן הובא?
ג. ציפוי זהב, בדרך כלל, הינו חיצוני,
אך בפרשתנו מצינו גם ציפוי פנימי.
אם ברש"י תחפש ותעיין
תמצא שהוא נעשה באופן מיוחד מעניין.
ד. לאו אחד לדורות יש בסדרה,
הכהן העולה בשבת - אותו יקרא.
ואם לעמוד על טעמו תרצה,
בספר החינוך – מצוא ימצֵא!
ה. "איש אל אחיו" ו"אשה אל אחותה"
בפרשתנו תמצא אותו, ופעמיים אותה.
הכוונה איננה לבני אדם בשלוש הפעמים,
אלא למשלים העוסקים בדוממים.
ו. כמה שכבות של כיסויים שונים,
על המשכן פרושים ועליו מגינים?
שאלה זו במחלוקת שנויה,
בפרוש הפסוק האחרון בשלישי – תלויה.
ז. כרובים פעמים מופיעים בתורה,
בפרשיית המשכן ובבראשית ברא.
בשניהם שומרים וסוככים על עץ החיים,
אולי להרתעת כאלו שבמקום אינם רצויים.
בפרשת המשכן, הכרובים פעמיים מופיעים,
על שני דברים שאותיותיהם זהות - הם נמצאים.
ח. היכן בפרשתנו פרחים מופיעים,
והיכן בסמוך מצויים גביעים?
ומי בפרשתנו כמשוקדים - מכונים ומתוארים?
עניין זה מהדברים שאינם מוכרעים וברורים.
ט. פעמיים מופיע מסך הנתלה לסגירה.
בשני פתחים שונים נמצאנו בסדרה.
ובמקום שלישי פרוכת תלויה למחיצה,
להבדלה בין שתי קדושות – זו נחוצה.
י. המשכן מתואר בפרוטרוט בסדרה,
ומבנה המקדש (בחלקו) מצוי בהפטרה.
בשני המקומות המידות מדוייקות,
וההשוואות ביניהן מאלפות ומרתקות.
תשובות
א. צומח- שש (פשתן). חי- תכלת (צמר הצבוע בדם חלזון), ארגמן (צמר צבוע באדום), תחשים (מין חיה)
ב. המנורה.
'מאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים (ארז הוא שם כולל לכמה מיני עצים, ומהם גם עצי שיטים), למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים' (כ"ה, ה' ד"ה ועצי שטים).
ג. בארון היו ציפוי חיצוני וציפוי פנימי.
ד. אסור להוציא את בדי הארון ממנו, שנאמר 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו' (מצוה צ"ו בספר החינוך).
ה. 'והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו', 'חמש היריעות תהיינה חוברות אשה אל אחותה', 'מקבילות הלולאות אשה אל אחותה', 'שתי ידות לקרש האחד משולבות אשה אל אחותה'.
ו. כ"ו, י"ד וברש"י ד"ה מכסה לאהל.
ז. בבראשית הכרובים ניתנו מקדם לגן עדן (בראשית ג', כ"ד), ובמשכן היו כרובים על הכפרת (כ"ה, י"ח) ועל הפרכת (כ"ו, ל"א).
ח. במנורה. רש"י כ"ה, ל"ד ד"ה משוקדים.
ט. מסך לפתח המשכן (כ"ו, ל"ו) ומסך לפתח החצר (כ"ז, ט"ז), ופרכת להבדיל בין הקודש לקודש הקודשים (כ"ו, ל"ג).
י. האורך והרוחב במקדש היו כפולים מהמשכן, ובקומה פי שלוש. (בית המקדש: אורך- 60, רוחב- 20, קומה- 30, משכן: אורך- 30, רוחב- 10, קומה- 10). האולם המתואר בהפטרה אינו ההיכל, אלא חדר רחב לפניו.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בדיקת קורונה בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
התלהבות ללא יין
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
