ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
קה אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל הֵם כֻּלָּם אַחַר הַמָּוֶת, וְאֵין בַּחַיִּים מֵהֶם דָּבָר, וְלֹא דָּבָר שֶׁיּוֹרֶה עֲלֵיהֶם.
קו אָמַר הַכּוּזָרִי: יָתֵר עַל כֵּן, לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד מִן הַמַּאֲמִינִים בְּאוֹתָם הַיִּעוּדִים שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לִמְהִירוּת בּוֹאָם, אַדְּרַבָּה, אִלּוּ הָיָה יָכוֹל לִדְחוֹתָם וּלְאַחֲרָם אֶלֶף שָׁנִים, וּלְהִשָּׁאֵר אָסוּר בְּכַבְלֵי הַחַיִּים לְזֹאת הַמִּסְכֵּנוּת וַעֲמַל הָעוֹלָם, הָיָה בּוֹחֵר בָּזֶה.
קז אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה אַתָּה חוֹשֵׁב בְּמִי שֶׁרוֹאֶה אֵת הַמַּעֲמָדִים הַגְּדוֹלִים הַמַּלְאָכִיִּים?
קח אָמַר הַכּוּזָרִי: הוּא בְּלִי סָפֵק מִתְאַוֶּה שֶׁתַּתְמִיד נַפְשׁוֹ עַל הַפְּרִידָה מֵחוּשָׁיו, וְתִמָּשֵׁך הֲנָאָתָהּ בָּאוֹר הַהוּא, וְזֶה הוּא מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה הַמָּוֶת.
קט אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל יִעוּדֵינוּ הִדָּבְקֵנוּ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי, בַּנְּבוּאָה וּבְמַה שֶּׁקָּרוֹב לָהּ, וְהִתְחַבֵּר הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּנוּ בַּהַשְׁגָּחָה וּבָאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים. וְעַל כֵּן אֵין נֶאֱמָר וְנִשְׁנֶה בַּתּוֹרָה שֶׁאַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אָבִיא אֶתְכֶם אַחַר הַמָּוֶת אֶל גַּנּוֹת וַהֲנָאוֹת, אֲבָל הוּא אוֹמֵר שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה, וְאֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים מַנְהִיג אֶתְכֶם, וְיִהְיֶה מִכֶּם מִי שֶׁיִּכָּנֵס לַעֲמֹד לְפָנַי וְיַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם, כְּאוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶם מִתְהַלְּכִים בֵּין הַמַּלְאָכִים, וְיִהְיוּ גַּם כֵּן מַלְאָכַי מִתְהַלְּכִים בֵּינֵיהֶם בָּאָרֶץ, וְתִרְאוּ אוֹתָם, יְחִידִים וּמַחֲנוֹת, שׁוֹמְרִים אֶתְכֶם וְנִלְחָמִים לָכֶם, וְתַתְמִיד הִשָּׁאֲרוּתְכֶם בָּאָרֶץ הַמְיֻחֶדֶת לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, וְהִיא הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִהְיוּ תְּלוּיִים פּוֹרִיּוּתָהּ וְשִׁמְמוֹנָהּ וְטוֹבָתָהּ וְרָעָתָהּ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי כְּפִי מַעֲשֵׂיכֶם. וְיִהְיֶה הָעוֹלָם נוֹהֵג עִנְיָנוֹ בַּמִּנְהָג הַטִּבְעִי, חוּץ מִכֶּם, כִּי אַתֶּם תִּרְאוּ, עִם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיכֶם, מִפּוֹרִיּוּת אַרְצְכֶם וְסֵדֶר גִּשְׁמֵיכֶם, שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ זְמַנֵּיהֶם הַצְּרִיכִים לָהֶם, וְנִצְחוֹנְכֶם עַל אוֹיְבֵיכֶם בִּמְתֵי מִסְפָּר, מַה שֶׁתֵּדְעוּ בּוֹ כִּי עִנְיַנְכֶם אֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי חֹק טִבְעִי, אֶלָּא רְצוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁתִּרְאוּ אִם תַּמְרוּ בַּצֹּרֶת וְרָעָב וְדֶבֶר וְחַיָּה רָעָה, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּשַׁלְוָה, וְאָז גַּם כֵּן תֵּדְעוּ כִּי עִנְיַנְכֶם מַנְהִיג אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן הַטִּבְעִי. וְכֹל זֶה הָיָה, וּלְפִיכָך זוֹ תּוֹרָה שֶׁיִּעוּדֶיהָ מֻבְטָחִים, אֵין לַחֲשׁשׁ שֶׁיּוּפְרוּ. וְיִעוּדֵי אוֹתָן הַמִּצְווֹת, כֻּלָּם כּוֹלֵל אוֹתָם עִקָּר אֶחָד, וְהוּא יִחוּל קִרְבַת אֱלֹהִים וּמַלְאָכָיו, וּלְפִיכָך מִי שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת לֹא יִירָא מִכִּלָּיוֹן. וְזֹאת הַתּוֹרָה כְּבָר הָרְאֲתָה לָנוּ עַיִן בְּעַיִן.
___________________________
יעודי זולתכם – הבטחות שאר הדתות למי שמקיים מצוות. שתתמיד נפשו על הפרידה מחושיו – כשם שנפרדה נפשו מחושיו בשעת המעמד, כן מתאווה להיות תמיד במצב זה. יעודינו – תכלית האדם על פי התורה. אלא רצוני – כפי רצון ה' (ניסי). תמרו – תחטאו. מכיליון – מהמוות.
ביאורים
השכר בעולם הבא הוא חלק בלתי נפרד מההוויה הדתית. דברי חז"ל על כך ש'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' ידועים ומפורסמים. כאן מברר החבר למלך כוזר את אחת מנקודות ההבדל המהותיות שקיימת בין היהדות לדתות האחרות. מלך כוזר טוען שהשכר העתידי בדתות האחרות מתואר בצורה רחבה ומפורטת יותר מזה הקיים בתורה. עם זאת, מודה המלך, שהרצון לחיות לא נחלש כתוצאה מההבטחות המיועדות בקרב הדתות האחרות. מה משמעות אמירה זו של המלך? נראה שבדבריו מבקש הוא לטעון שיש משהו בחוויית הקיום האנושית הפשוטה שהיא חזקה ומוחשית יותר מכל הבטחה. דבר זה יוצר סוג של שניוּת בקרב מאמיני הדתות – מצד אחד קיימות הבטחות על השכר בעולם הבא ועל החידלון בעולם הזה, ומן הצד השני הרצון לחיות בעולם הזה, על כל פחיתותו וחסרונותיו – לא נחלש ולא מתעמעם. דבריו אלה של המלך מהווים מעין מבוא לדבריו של החבר. החבר טוען שהסיבה לכך שאין התמקדות בהבטחות עתידיות בתורה היא מן הסיבה הפשוטה שההבטחות מתקיימות ומתגלות כבר בעולמנו. כדברי הברכה המופיעים בגמרא: 'עולמך תראה בחייך', כלומר – את שכר העולם הבא תראה עוד בחייך בעולם הזה. דברים אלה של ריה"ל מחזקים גם את הוודאות באמיתת ההבטחות לעולם הבא. וכפי שריה"ל כבר הזכיר בתחילת דבריו – שעל ידי הדברים הנגלים אנו מאמינים גם בדברים הנסתרים. במובן זה, העולם הזה והעולם הבא קשורים ומחוברים זה לזה. כאשר מתכוננים כראוי, כבר בעולם הזה ניתן לראות במו עינינו בהשגחת הבורא. ההסבר הזה מחזק גם את חשיבותה וייחודה של ארץ ישראל. הארץ אשר תמיד עיני ה' אלוהינו בה, מראשית השנה ועד אחריתה. בארץ ישראל חווית האמונה מוחשית וודאית – הגשמים, הברכה הכלכלית, הרווחה והבריאות הפיזית הם כולם עדויות לכך שה' אלוהינו מתהלך בקרבנו ומברך אותנו בטובו.
הרחבות
1. שכר גשמי בעולם הבא
וְעַל כֵּן אֵין נֶאֱמָר וְנִשְׁנֶה בַּתּוֹרָה שֶׁאַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אָבִיא אֶתְכֶם אַחַר הַמָּוֶת אֶל גַּנּוֹת וַהֲנָאוֹת. בעולם הבא אין שום הנאה גשמית, כפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות [דף יז]: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו".
אמנם יש להעיר שהראשונים פרשו מאמר חז"ל זה לזמן שאחרי תחיית המתים, כפי שמביא הרב קוק באגרות הראי"ה (חלק ב אגרת תרל, עיין שם שמסביר באופן דומה לדברי ריה"ל את מאמר חז"ל ב מסכת נידה דף סא: "מצוות בטלות לעתיד לבא").
2. בני אדם כמלאכים
כְּאוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶם מִתְהַלְּכִים בֵּין הַמַּלְאָכִים. יש שזכו להגיע למדרגה רוחנית גבוהה מאוד עוד בחייהם, למרות שגופם טרם נפרד מנשמתם, וכפי שמביא ריה"ל לקמן במאמר שלישי [פסקה א]: "רוצה היה להגיע למעלת חנוך שנאמר בו ויתהלך חנוך את האלהים או למדרגת אליהו להפנות מעסקי העולם הזה ולהתייחד עם חברת המלאכים".
אמנם דוגמה זו שנותן ריה"ל מחנוך לאדם קדוש ועליון לא מוסכמת על הכול, וכבר רש"י מביא את דברי חז"ל במדרש: "צדיק היה וקל (ס"א וקבל) בדעתו לשוב להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו" [בראשית ה, כד ד"ה 'ויתהלך'] (ועיין בהקדמת שו"ת חת"ם סופר חלק יורה דעה בהבדל בין מעלת חנוך למעלת אברהם).
שאלות לדיון
יעודנו הוא הנבואה. האם אנחנו חולמים, שואפים לזכות לנבואה? האם הדבר מעניין אותנו בכלל?
לפי דברי החבר, קשיים באים עלינו כיוון שאנו מתרחקים מהקב"ה. איך מתמודדים עם קשיים שבאים עלינו?
להצלחת רחל חיה בת נחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
