ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
קה אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל הֵם כֻּלָּם אַחַר הַמָּוֶת, וְאֵין בַּחַיִּים מֵהֶם דָּבָר, וְלֹא דָּבָר שֶׁיּוֹרֶה עֲלֵיהֶם.
קו אָמַר הַכּוּזָרִי: יָתֵר עַל כֵּן, לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד מִן הַמַּאֲמִינִים בְּאוֹתָם הַיִּעוּדִים שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לִמְהִירוּת בּוֹאָם, אַדְּרַבָּה, אִלּוּ הָיָה יָכוֹל לִדְחוֹתָם וּלְאַחֲרָם אֶלֶף שָׁנִים, וּלְהִשָּׁאֵר אָסוּר בְּכַבְלֵי הַחַיִּים לְזֹאת הַמִּסְכֵּנוּת וַעֲמַל הָעוֹלָם, הָיָה בּוֹחֵר בָּזֶה.
קז אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה אַתָּה חוֹשֵׁב בְּמִי שֶׁרוֹאֶה אֵת הַמַּעֲמָדִים הַגְּדוֹלִים הַמַּלְאָכִיִּים?
קח אָמַר הַכּוּזָרִי: הוּא בְּלִי סָפֵק מִתְאַוֶּה שֶׁתַּתְמִיד נַפְשׁוֹ עַל הַפְּרִידָה מֵחוּשָׁיו, וְתִמָּשֵׁך הֲנָאָתָהּ בָּאוֹר הַהוּא, וְזֶה הוּא מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה הַמָּוֶת.
קט אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל יִעוּדֵינוּ הִדָּבְקֵנוּ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי, בַּנְּבוּאָה וּבְמַה שֶּׁקָּרוֹב לָהּ, וְהִתְחַבֵּר הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּנוּ בַּהַשְׁגָּחָה וּבָאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים. וְעַל כֵּן אֵין נֶאֱמָר וְנִשְׁנֶה בַּתּוֹרָה שֶׁאַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אָבִיא אֶתְכֶם אַחַר הַמָּוֶת אֶל גַּנּוֹת וַהֲנָאוֹת, אֲבָל הוּא אוֹמֵר שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה, וְאֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים מַנְהִיג אֶתְכֶם, וְיִהְיֶה מִכֶּם מִי שֶׁיִּכָּנֵס לַעֲמֹד לְפָנַי וְיַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם, כְּאוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶם מִתְהַלְּכִים בֵּין הַמַּלְאָכִים, וְיִהְיוּ גַּם כֵּן מַלְאָכַי מִתְהַלְּכִים בֵּינֵיהֶם בָּאָרֶץ, וְתִרְאוּ אוֹתָם, יְחִידִים וּמַחֲנוֹת, שׁוֹמְרִים אֶתְכֶם וְנִלְחָמִים לָכֶם, וְתַתְמִיד הִשָּׁאֲרוּתְכֶם בָּאָרֶץ הַמְיֻחֶדֶת לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, וְהִיא הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִהְיוּ תְּלוּיִים פּוֹרִיּוּתָהּ וְשִׁמְמוֹנָהּ וְטוֹבָתָהּ וְרָעָתָהּ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי כְּפִי מַעֲשֵׂיכֶם. וְיִהְיֶה הָעוֹלָם נוֹהֵג עִנְיָנוֹ בַּמִּנְהָג הַטִּבְעִי, חוּץ מִכֶּם, כִּי אַתֶּם תִּרְאוּ, עִם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיכֶם, מִפּוֹרִיּוּת אַרְצְכֶם וְסֵדֶר גִּשְׁמֵיכֶם, שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ זְמַנֵּיהֶם הַצְּרִיכִים לָהֶם, וְנִצְחוֹנְכֶם עַל אוֹיְבֵיכֶם בִּמְתֵי מִסְפָּר, מַה שֶׁתֵּדְעוּ בּוֹ כִּי עִנְיַנְכֶם אֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי חֹק טִבְעִי, אֶלָּא רְצוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁתִּרְאוּ אִם תַּמְרוּ בַּצֹּרֶת וְרָעָב וְדֶבֶר וְחַיָּה רָעָה, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּשַׁלְוָה, וְאָז גַּם כֵּן תֵּדְעוּ כִּי עִנְיַנְכֶם מַנְהִיג אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן הַטִּבְעִי. וְכֹל זֶה הָיָה, וּלְפִיכָך זוֹ תּוֹרָה שֶׁיִּעוּדֶיהָ מֻבְטָחִים, אֵין לַחֲשׁשׁ שֶׁיּוּפְרוּ. וְיִעוּדֵי אוֹתָן הַמִּצְווֹת, כֻּלָּם כּוֹלֵל אוֹתָם עִקָּר אֶחָד, וְהוּא יִחוּל קִרְבַת אֱלֹהִים וּמַלְאָכָיו, וּלְפִיכָך מִי שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת לֹא יִירָא מִכִּלָּיוֹן. וְזֹאת הַתּוֹרָה כְּבָר הָרְאֲתָה לָנוּ עַיִן בְּעַיִן.
___________________________
יעודי זולתכם – הבטחות שאר הדתות למי שמקיים מצוות. שתתמיד נפשו על הפרידה מחושיו – כשם שנפרדה נפשו מחושיו בשעת המעמד, כן מתאווה להיות תמיד במצב זה. יעודינו – תכלית האדם על פי התורה. אלא רצוני – כפי רצון ה' (ניסי). תמרו – תחטאו. מכיליון – מהמוות.
ביאורים
השכר בעולם הבא הוא חלק בלתי נפרד מההוויה הדתית. דברי חז"ל על כך ש'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' ידועים ומפורסמים. כאן מברר החבר למלך כוזר את אחת מנקודות ההבדל המהותיות שקיימת בין היהדות לדתות האחרות. מלך כוזר טוען שהשכר העתידי בדתות האחרות מתואר בצורה רחבה ומפורטת יותר מזה הקיים בתורה. עם זאת, מודה המלך, שהרצון לחיות לא נחלש כתוצאה מההבטחות המיועדות בקרב הדתות האחרות. מה משמעות אמירה זו של המלך? נראה שבדבריו מבקש הוא לטעון שיש משהו בחוויית הקיום האנושית הפשוטה שהיא חזקה ומוחשית יותר מכל הבטחה. דבר זה יוצר סוג של שניוּת בקרב מאמיני הדתות – מצד אחד קיימות הבטחות על השכר בעולם הבא ועל החידלון בעולם הזה, ומן הצד השני הרצון לחיות בעולם הזה, על כל פחיתותו וחסרונותיו – לא נחלש ולא מתעמעם. דבריו אלה של המלך מהווים מעין מבוא לדבריו של החבר. החבר טוען שהסיבה לכך שאין התמקדות בהבטחות עתידיות בתורה היא מן הסיבה הפשוטה שההבטחות מתקיימות ומתגלות כבר בעולמנו. כדברי הברכה המופיעים בגמרא: 'עולמך תראה בחייך', כלומר – את שכר העולם הבא תראה עוד בחייך בעולם הזה. דברים אלה של ריה"ל מחזקים גם את הוודאות באמיתת ההבטחות לעולם הבא. וכפי שריה"ל כבר הזכיר בתחילת דבריו – שעל ידי הדברים הנגלים אנו מאמינים גם בדברים הנסתרים. במובן זה, העולם הזה והעולם הבא קשורים ומחוברים זה לזה. כאשר מתכוננים כראוי, כבר בעולם הזה ניתן לראות במו עינינו בהשגחת הבורא. ההסבר הזה מחזק גם את חשיבותה וייחודה של ארץ ישראל. הארץ אשר תמיד עיני ה' אלוהינו בה, מראשית השנה ועד אחריתה. בארץ ישראל חווית האמונה מוחשית וודאית – הגשמים, הברכה הכלכלית, הרווחה והבריאות הפיזית הם כולם עדויות לכך שה' אלוהינו מתהלך בקרבנו ומברך אותנו בטובו.
הרחבות
1. שכר גשמי בעולם הבא
וְעַל כֵּן אֵין נֶאֱמָר וְנִשְׁנֶה בַּתּוֹרָה שֶׁאַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אָבִיא אֶתְכֶם אַחַר הַמָּוֶת אֶל גַּנּוֹת וַהֲנָאוֹת. בעולם הבא אין שום הנאה גשמית, כפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות [דף יז]: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו".
אמנם יש להעיר שהראשונים פרשו מאמר חז"ל זה לזמן שאחרי תחיית המתים, כפי שמביא הרב קוק באגרות הראי"ה (חלק ב אגרת תרל, עיין שם שמסביר באופן דומה לדברי ריה"ל את מאמר חז"ל ב מסכת נידה דף סא: "מצוות בטלות לעתיד לבא").
2. בני אדם כמלאכים
כְּאוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶם מִתְהַלְּכִים בֵּין הַמַּלְאָכִים. יש שזכו להגיע למדרגה רוחנית גבוהה מאוד עוד בחייהם, למרות שגופם טרם נפרד מנשמתם, וכפי שמביא ריה"ל לקמן במאמר שלישי [פסקה א]: "רוצה היה להגיע למעלת חנוך שנאמר בו ויתהלך חנוך את האלהים או למדרגת אליהו להפנות מעסקי העולם הזה ולהתייחד עם חברת המלאכים".
אמנם דוגמה זו שנותן ריה"ל מחנוך לאדם קדוש ועליון לא מוסכמת על הכול, וכבר רש"י מביא את דברי חז"ל במדרש: "צדיק היה וקל (ס"א וקבל) בדעתו לשוב להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו" [בראשית ה, כד ד"ה 'ויתהלך'] (ועיין בהקדמת שו"ת חת"ם סופר חלק יורה דעה בהבדל בין מעלת חנוך למעלת אברהם).
שאלות לדיון
יעודנו הוא הנבואה. האם אנחנו חולמים, שואפים לזכות לנבואה? האם הדבר מעניין אותנו בכלל?
לפי דברי החבר, קשיים באים עלינו כיוון שאנו מתרחקים מהקב"ה. איך מתמודדים עם קשיים שבאים עלינו?
להצלחת רחל חיה בת נחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך המזוזה שומרת עלינו?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
