ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: באמצע – יא: במשנה)
חלק א – המשך עומד ופרוץ
אתמול העלינו שתי שאלות:
- 1.האם אומרים עומד מרובה על הפרוץ גם כשזה משתי רוחות (כשבכל רוח יש פחות מהפרוץ).
- 2.פרוץ כעומד.
היום נראה דוגמא נוספת לשאלות אלו לגבי עור העסלא האוויר שבאמצע שמצטרפים לטפח לעניין טומאה.
רבין – 1.5, 1, 1.5
הנחות יסוד:
- 1.אין עומד משתי רוחות.
- 2.עומד כפרוץ = פרוץ.
רב דימי – 2, 2, 2
במה נחלק:
- 1.אביי – יש עומד משתי רוחות.
דחיית רב דימי – אז לא הייתי מדגים כשכולם שווים אלא שהעומדים קטנים מהרוויח, למשל – 1.6, 2.8, 1.6
- 2.רב דימי – עומד כפרוץ = עומד.
(י: 4-)
חלק ב – האם צורת הפתח מועילה לפתח רחב מ-10?
א. במשנה – צורת הפתח מועילה לרוחב יותר מ-10, ואמלתרא לגובה.
ולהפך:
צה"פ לגובה – מועילה (ברייתא)
אמלתרא לרוחב – ניסו להבין בברייתא שמועילה אך דחו.
(יא. 8+)
ב. שיטת רב – צורת הפתח לא מועילה לרוחב מעל 10
כדלעיל בדף ב: שרבנן לומדים מפתח ההיכל, והרי שם היתה צורת הפתח.
A. רב יוסף -
נשווה בין שני סוגי פסולים: 1. יותר מ10. 2. פרוץ מרובה על העומד (גם בפרצות של פחות מ10).
כמו שצה"פ לא מועיל ליותר מ10, כך היא לא מועילה לפרוץ מרובה (בחצר).
דחייה – יותר מעשר (חמור) > פרוץ מרובה(קל)(כי בפסי ביראות לר"מ פסול ביותר מ10, אך לא פסול בפרוץ מרובה).
סיוע – דפנות שריבה בהן פתחים (עם צה"פ) – צריך שיהיה עומד מרובה.
דחיית רב כהנא – באמת צה"פ מועילה ל"פרוץ מרובה", אך שם מדובר בפתחי שימאי שאין להם צה"פ טובה (שאין להם מזוזות ישרות או שאין חלק עליון (רש"י. לריטב"א – יש חלק עליון אך אין משקוף)).
משמע שלמסקנה זה נדחה וצה"פ מועילה לפרוץ מרובה.
(יא. שליש תחתון)
B. שיטת רי"ח
הקדמה –
- 1.לגבי כלאיים נראה ברייתא שצה"פ מועילה יותר מ10 (ומשמע שזה לפי כולם, גם לרב).
- 2.רב חסדא – בצה"פ הקורה למעלה חייבת להיות מעל ולא מהצד.
רבין ב"ר אדא - מעשה שאדם הקיף שטח רק בצה"פ מכל הכיוונים,
לכלאיים: מותר
לשבת: ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.
למה רי"ח אוסר:
- 1.כי זה היה יותר מ-10 (וכשיטת רב), (ובהמשך מובאת ברייתא שבכלאיים צה"פ מועילה ביותר מ10).
- 2.דחייה: כי היה מהצד (וכשיטת ב חסדא) ור"ל מתיר.
(יא. 3-)
סתירה לגבי מן הצד:
|
| כלאיים | שבת | תשובות | |
| מעשה באדם מבקעת בית חורתן (והעמדנו במהצד) | רי"ח | מותר | אסור |
|
| ר"ל | מותר | מותר |
| |
| "פיאה" (יא: 1+) | רי"ח | אסור | אסור | כאן מדובר על מהצד + יותר מ-10 – זה פוסל גם בכלאיים, ראיה: ר' יוחנן בן נורי אמר לר' יהושע שפיאה מועילה עד 10 לכלאיים, והרי יש ברייתא שמועילה בכלאיים יותר מ10, אלא ששם מדובר מהצד + יותר מ10 וזה פסול. |
| ר"ל | מותר | אסור | זה לא ר"ל אלא בשם ר' יהודה בר' חנינא | |
(יא: שליש עליון "גופא")
חלק ג – מבנה צורת הפתח
א. תאנים שונים: רב חסדא – 1. הקורה מלמעלה. 2. חזקה מסיק לדלת קשים. 3. ר"ל – היכר ציר (אך לא צריך דלת בפועל), ולפי הרי"ף רב אשי חולק ולא מצריך.
ב. האם צריך שהקורה תיגע בצדדים?
רב נחמן – לא צריך, רב ששת – צריך.
- A.סיפור על רב נחמן ורב ששת אצל הריש גלותא.
- B.ראיה לרב נחמן – ברייתא של רבה בר שמואל –
[פתח חייב במזוזה במינימום של 4 על 10 טפחים].
ציור 90 - פתח עם ראש עגול (כיפה), בתוך קיר, שהדפנות ישרות עד גובה 10 ורק אחר כך מתעגל, לפי כולם חייב במזוזה, כי רואים את החלק העליון של הקיר שהוא ישר – כקורה העליונה.
[אגב זה –
אם רק 3 טפחים ישרים, ואחר כך מתעגל עד גובה 10 -
ר"מ – חייב (חוקקים להשלים), רבנן – פטור ממזוזה (אין חוקקים להשלים).

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













