בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • עירובין
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה 20 דק' האזנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

(י: באמצע – יא: במשנה)

חלק א – המשך עומד ופרוץ

אתמול העלינו שתי שאלות:

  1. 1.האם אומרים עומד מרובה על הפרוץ גם כשזה משתי רוחות (כשבכל רוח יש פחות מהפרוץ).
  2. 2.פרוץ כעומד.

היום נראה דוגמא נוספת לשאלות אלו לגבי עור העסלא האוויר שבאמצע שמצטרפים לטפח לעניין טומאה.

רבין – 1.5, 1, 1.5

            הנחות יסוד:

  1. 1.אין עומד משתי רוחות.
  2. 2.עומד כפרוץ = פרוץ.

רב דימי – 2, 2, 2

            במה נחלק:

  1. 1.אביי – יש עומד משתי רוחות.

דחיית רב דימי – אז לא הייתי מדגים כשכולם שווים אלא שהעומדים קטנים מהרוויח, למשל – 1.6, 2.8, 1.6

  1. 2.רב דימי – עומד כפרוץ = עומד.

(י: 4-)

חלק ב – האם צורת הפתח מועילה לפתח רחב מ-10?

א. במשנה – צורת הפתח מועילה לרוחב יותר מ-10, ואמלתרא לגובה.

ולהפך:

צה"פ לגובה – מועילה (ברייתא)
אמלתרא לרוחב – ניסו להבין בברייתא שמועילה אך דחו.

(יא. 8+)

ב. שיטת רב – צורת הפתח לא מועילה לרוחב מעל 10

כדלעיל בדף ב: שרבנן לומדים מפתח ההיכל, והרי שם היתה צורת הפתח.

A. רב יוסף -

נשווה בין שני סוגי פסולים: 1. יותר מ10. 2. פרוץ מרובה על העומד (גם בפרצות של פחות מ10).

כמו שצה"פ לא מועיל ליותר מ10, כך היא לא מועילה לפרוץ מרובה (בחצר).

דחייהיותר מעשר (חמור) > פרוץ מרובה(קל)(כי בפסי ביראות לר"מ פסול ביותר מ10, אך לא פסול בפרוץ מרובה).

סיוע – דפנות שריבה בהן פתחים (עם צה"פ) – צריך שיהיה עומד מרובה.

דחיית רב כהנא – באמת צה"פ מועילה ל"פרוץ מרובה", אך שם מדובר בפתחי שימאי שאין להם צה"פ טובה (שאין להם מזוזות ישרות או שאין חלק עליון (רש"י. לריטב"א – יש חלק עליון אך אין משקוף)).

משמע שלמסקנה זה נדחה וצה"פ מועילה לפרוץ מרובה.

 

(יא. שליש תחתון)

B. שיטת רי"ח

הקדמה –

  1. 1.לגבי כלאיים נראה ברייתא שצה"פ מועילה יותר מ10 (ומשמע שזה לפי כולם, גם לרב).
  2. 2.רב חסדא – בצה"פ הקורה למעלה חייבת להיות מעל ולא מהצד.

רבין ב"ר אדא - מעשה שאדם הקיף שטח רק בצה"פ מכל הכיוונים,

לכלאיים: מותר

לשבת: ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.

            למה רי"ח אוסר:

  1. 1.כי זה היה יותר מ-10 (וכשיטת רב), (ובהמשך מובאת ברייתא שבכלאיים צה"פ מועילה ביותר מ10).
  2. 2.דחייה: כי היה מהצד (וכשיטת ב חסדא) ור"ל מתיר.

(יא. 3-)

סתירה לגבי מן הצד:

 

כלאיים

שבת

תשובות

מעשה באדם מבקעת בית חורתן (והעמדנו במהצד)

רי"ח

מותר

אסור

 

ר"ל

מותר

מותר

 

"פיאה" (יא: 1+)

רי"ח

אסור

אסור

כאן מדובר על מהצד + יותר מ-10 – זה פוסל גם בכלאיים,

ראיה: ר' יוחנן בן נורי אמר לר' יהושע שפיאה מועילה עד 10 לכלאיים, והרי יש ברייתא שמועילה בכלאיים יותר מ10, אלא ששם מדובר מהצד + יותר מ10 וזה פסול.

ר"ל

מותר

אסור

זה לא ר"ל אלא בשם ר' יהודה בר' חנינא

 

(יא: שליש עליון "גופא")

חלק ג – מבנה צורת הפתח

א. תאנים שונים: רב חסדא – 1. הקורה מלמעלה. 2. חזקה מסיק לדלת קשים. 3. ר"ל – היכר ציר (אך לא צריך דלת בפועל), ולפי הרי"ף רב אשי חולק ולא מצריך.

ב. האם צריך שהקורה תיגע בצדדים?

רב נחמן – לא צריך, רב ששת – צריך.

  1. A.סיפור על רב נחמן ורב ששת אצל הריש גלותא.
  2. B.ראיה לרב נחמן – ברייתא של רבה בר שמואל –

[פתח חייב במזוזה במינימום של 4 על 10 טפחים].

ציור 90 - פתח עם ראש עגול (כיפה), בתוך קיר, שהדפנות ישרות עד גובה 10 ורק אחר כך מתעגל, לפי כולם חייב במזוזה, כי רואים את החלק העליון של הקיר שהוא ישר – כקורה העליונה.

            [אגב זה –

            אם רק 3 טפחים ישרים, ואחר כך מתעגל עד גובה 10 -
            ר"מ – חייב (חוקקים להשלים), רבנן – פטור ממזוזה (אין חוקקים להשלים).

 

 

סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il