ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נב: תחילת פרק כיצד מעברין עד נב: 4-)
אגדתא
א. מאברין או מעברין?
- A.מחלוקת רב ושמואל.
אגב, עוד שלוש מחלוקות שלהם:
- 1.מערת המכפלה: שתי קומות או שני חדרים (ומכפילה כי נקברו שם זוגות).
- 2.אמרפל – אמר והפיל את אברהם, נמרוד – המריד נגד ה'.
- 3.ויקם מלך חדש – חדש או נתחדשו גזירותיו כאילו שלא ידע את יוסף.
- B.רי"ח בשם ר' אושעיא בריבי – מאברין.
קשה – הרי אמר שלמד רק דבר אחד ממנו במשנתנו, והרי למד אצלו יותר דברים? - 1.למד על לבם, אך לא הלכות.
- 2.למד מהתלמידים.
- 3.הכוונה לדבר אחד במשנתנו.
[הערות על ר' אושעיא בריבי:
- a.רי"ח - היו יושבים אצלו צפופים.
- b.רי"ח - השוואה לר"מ, שחבריו לא יכלו לעמוד על סוף דעתו.
- c.רי"ח – לבם של ראשונים שפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל.
מי זה מי?
| ר"ע (תנא 3) | ר"א בן שמוע (תנא 4, תלמידו של ר"ע. רבי למד אצלו) | ר' אושעיא בריבי (סתם ר' אושעיא, אמוראים 1). |
| ראשונים | אחרונים |
|
|
| ראשונים | אחרונים |
(נג. 10-)
- C.שאלו את בני יהודה ואמרו ששתי הגרסאות מקובלות.
למה התקיימה תורתם של בני יהודה ולא של בני הגליל:
- 1.ר"י-רב: בני יהודה דייקו בלשונם של השמועות + נתנו סימנים.
[דוגמא משיחת חולין: שבן יהודה מכר טלית ותיאר את צבעה "כתרדין עלי אדמה" כדי לדייק, לעומת בן גליל שביקש "אמר" בצורה לא ברורה ולא ברור למה התכוון].
- 2.למדו מרב אחד.
- 3.רבינא: גלו מסכתא (לימדו לאחרים/למדו את טעמי ההלכות) (וכן דוד מול שאול).
(נג: 3+ ברחבות)
אגב דיבורם המדוקדק של בני יהודה והלא מדוקדק של בני הגליל:
ב. ענייני דיבור – לא ברור, בחכמה וברמז
- 1.שני סיפורים על ההיא איתתא שדיברה לא ברור ויצאו שגיאות.
- 2.אמתו של רבי שדיברה ברמז לתלמידים מתי להישאר ומתי ללכת.
- 3.ר' יוסי בר אסיין – קרא לתרדין בחרדל – שור משפט בטור מסכן. אוש פי זה.
- 4.ר' אבהו – לאתרג את הגחלים וכו'.
- 5.ר' אבהו על ר' עלאי – עלץ עם נערה אהרנית וכו', מחלוקת אם הכוונה לאשתו או למסכת.
ר' עלאי על ר' אבהו – "הנגיב למפיבושת".
- 6.ר' יהושוע בן חנניה –
אישה – בעלת האכסניה שביקרה אותו: 1. שאומר שאינו רעב ובכ"ז אכל לחם. 2. שאכל את כל הצלחת.
תינוקת – "ליסטים שכמוך כבשוה".
תינוק – "דרך קצרה שהיא ארוכה" ולהפך.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












