ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מבאר הרב זצ"ל שישנם שני סוגים של אכילה. כאשר האדם מצוי במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים, עליו לצמצם את צדדי החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, שמא ישקע בגסות ונפשו תפנה לכיוונים נמוכים ושליליים. בזמן זה על האדם לצמצם את אכילתו להכרח האפשרי בלבד ולהציב לפניו חומות של פרישות. לעומת זאת, במצב השלם כשכל הנטיות חיוביות – אין פחד, "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב, ח). במדרגה גבוהה כל רגש גופני שמתעורר אצל האדם מהווה תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. במצרים, בעת הנפילה והשפלות התפתח בנו כשרון נמוך עד כדי ירידה לרמה של התעניינות באוכל, כפי שנאמר "זכרנו את הדגה" (במדבר יא, ה), אך היה לכך תפקיד חשוב, והוא שבעתיד נוכל לרומם גם כוחות אלו, כשנגיע לארץ ישראל שהיא מלאה כל טוב.
יש אם-כן שני סוגי אכילה: אכילת ההכרח לקיום הגוף, ואכילה שעניינה עונג על מנת להרחיב את הופעת החיים כבמצוות עונג השבת. אנו מוצאים יסוד זה גם בדברי חז"ל שאמרו שכשישראל נכנסו למדרגת ארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ, התירו להם "כתלי דחזירי" (חולין יז ע"א). אפשר להבין שהסיבה היא משום שכשנמצאים במצב של מלחמה ופיקוח נפש אין צורך לחפש אוכל כשר, אך האמת הפנימית היא שבמדרגות עליונות אפשר לקדש אף מציאות אסורה, להגיע לרוממות כזו שאף האיסור הופך טהור. כך גם בליל הסדר. לילה זה, הוא ליל שימורים, בו אדם משומר מכל המזיקים הגשמיים והרוחניים (פסחים קט ע"ב), ולכן מתעורר בו הצורך להרחיב את נטיות החיים בעונג ולעורר תיאבון ללא חשש. ההתעלות לקדושה עליונה שכזו מתבטאת בייחוד באכילת הכרפס.
הכרפס גם מרמז לכך שס' ריבוא עבדו בפרך (כרפס – פרך ס', מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה יד) והקשר ברור, שעל ידי עבודת הפרך התרוממנו והזדככנו עד שאנו יכולים לרומם אפילו את כוחות האכילה והתיאבון. הייסורים והמצב של פגיעה בכוחות הגוף גורמת להזדככות רוחנית, וכך עבודת הפרך גרמה להזדככות. גם אם זה לא נראה כך באותה שעה, בגלל הסבל והעבודה הקשה, חל בתוכם שינוי, ויותר מאוחר הוא יתגלה (בדומה לכך ראה חידושי אגדות למהר"ל, נדרים פא ע"א על מאמר חז"ל: "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה").
מדברים אלו רואים את ההסתכלות המיוחדת של הרב קוק זצ"ל. אנו לומדים מכאן שצריך לחפש בכל דבר שקורה בעולם את התפקיד שלו, לאיזה דבר טוב הוא צריך להביא. צריך להסתכל על כל דבר בשני פנים. מצדנו: אנו צריכים לבדוק מה טוב ומה רע ולנסות להסיר את הרע. אך לגבי הדברים שלא תלויים בנו ובבחירתנו, כמהלכים אלוקיים, צריך לחפש את התפקיד והמטרה של המהלך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















