ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מסביר הרב זצ"ל שיש לחלק את המצה לשני חלקים, כדי לזכור שגם אם האדם כבר התעלה למדרגה הגבוהה, לא תמיד כל כוחותיו התעלו, ולא כל אכילותיו מקודשות. החצי הגדול יותר שנשמר לסוף הסעודה: האפיקומן, בא לזכר קרבן פסח שהיה נאכל על השובע. לכאורה למה אוכלים על השובע? הרי זו סתם זלילה, שכן יש כאן אכילה אחר שהאדם כבר שבע והיא לא באה כדי להשביע אלא רק לשם הנאה? אלא שאכילה זו מסמלת את התעוררות כוחות הנפש הרחבים יותר על ידי העונג.
אך החלק השני של המצה נאכל לתאבון. צריך לדעת שאף שאכילת ההכרח היא רק אמצעי כדי להגיע לאכילת העונג, ואינה האידיאל הכי גבוה, מאידך זוהי הקדמה שאין לדלג עליה. בשלב הראשון של התפתחות האדם יש לעבור דרכה ולזכך את הכוחות, ורק אז אפשר להתעלות ולהגיע לאכילה האידיאלית, אכילה שנעשית על השובע. ההנאה והעונג מחיים הרבה כוחות ורגשות שלא מתעוררים על ידי ההכרח. אכילת ההכרח מחיה את הנפש, היא עוזרת לקיום העצמי, והעונג מחיה כוחות רגש נוספים. לכן צריך את שני החלקי המצה. כפי שאמרנו בביאור סימן "כרפס", כשאדם נמצא במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים הוא צריך לצמצם את החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, על מנת שלא ישקע בגשמיות ויטה את הנפש לכיוונים נמוכים שליליים. אך במדרגה גבוהה, כל רגש גופני שמתעורר אצלו, הוא תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. לכן צריך לדעת שיש יסוד כפול באכילה, אכילת ההכרח על מנת לקיים הגוף ואכילה על השובע לעונג על מנת להרחיב את הופעת החיים.
כלומר מוכרחים אנו לחלק את המצה כדי שנזכור שיש שני מצבים, וגם אם כבר התעלה למדרגה הגבוהה, לא תמיד כל כוחותיו התעלו. ולכן צריך לזכור שלא כל אכילותיו מקודשות, ולא יעשה אידיאולוגיה מכל אכילותיו, אלא תמיד יזכור על ידי חילוק המצה, שיש עוד צורה של אכילה, אכילת ההכרח שלפעמים צריך רק אותה. בנוסף לכך, גם לאחר שאדם התעלה למדרגה גבוהה, עליו לדעת שלא כולם בדרגה זו, ואין לו להדריך את כולם באותה דרך, אלא כל אחד לפי מעלתו והתפתחותו המוסרית. כך מצאנו שאף שאברהם אבינו הגיע לדרגתו הענקית, הוא נטע אשל והתעסק עם מי שהיו עדיין במדרגת אכילת ההכרח. גם אנו בלילה זה מכריזים: "כל דצריך ייתי ויפסח", ומוכנים אנו למלא את צרכי רוחו חוקותיו וצרכיו של כל אדם לפי מעלתו ועניינו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

דיני קדימה בברכות

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מכינים תה בשבת?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.

מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.

י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.

י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!

רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות

פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"

עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.

אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.















