ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְהִיא אֲשֶׁר נִכְתְּבָה לָנוּ וְחֻיְּבָה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בָּהּ וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ בְּ"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ", כְּדֵי שֶׁנְּצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ שֶׁהַהַתְחָלָה מִמֶּנּוּ, לֹא מֵאִתָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֹּאמַר בִּבְרִיאַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, לְמָשָׁל, שֶׁהֵם לֹא בָּרְאוּ אֵת עַצְמָם, אֶלָּא ה' יְצָרָם וְשִׁכְלְלָם כַּאֲשֶׁר רָאָה חֹמֶר הָרָאוּי לַצּוּרָה הַהִיא, כֵּן הָיָה הוּא יִתְעַלֶּה הַמְמַהֵר וְהַמַּתְחִיל לְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת לוֹ לִצְבָאוֹת וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ לְמֶלֶך, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים". וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, כְּבָר אָמַר גַּם: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".
___________________________
בשמור שבמקומות – במצרים בארץ גושן. במצוע עם – הקב"ה מתגלה באמצעות חיי האומה הישראלית. והיא – תורת ישראל.
ביאורים
החבר משלב לסירוגין את האופי של עבודת ה' עם מעלת עם ישראל. אחרי תיאור הטבע האלוהי של ישראל שאינו משתנה אף בגלות, הסביר החבר את עבודת ה' המתאימה לעם כזה, וכעת הוא ממשיך להדגים את הייחודיות של עם ישראל בכל הזמנים. השגחת ה' על ישראל היא רציפה, מאבות האומה דרך השהייה הממושכת בגלות מצרים ועד היישוב הלאומי הראשון בארץ ישראל. בהשגחת ה' על העולם קיים דירוג, גם ביחס לאנושות שבראשה ניצב עם ישראל לדורותיו, וגם ביחס לארצות שבראשן ניצבת ארץ ישראל וירושלים. נוכחות ה' ניכרת באופן גלוי דרך העם הנבחר והארץ הנבחרת, והיא מבטאת את המשמעות של אהבת ה' אותנו. האהבה איננה מופשטת, אלא מוחשית ומעשית, בדרך שבה ה' מנחה את ההיסטוריה של עם ישראל ומאיר את דרכו לאורך הדורות. עם ישראל לא ניכס לעצמו את המעלות המיוחדות ביוזמה אישית שלו. לכן גם הטבע הלאומי והשליחות שלנו בעולם, לא תלויה בבחירתנו, אלא ברצון ה' בלבד. עם ישראל נוצר באופן על טבעי, וכך ה' חקק בו תכונות על טבעיות, עד כדי כך שהוא רואה בנו את הנציגים שלו בעולם, ומתפאר בנו.
הרחבות
1. עליונות הציווי על הספונטניות
כְּדֵי שֶׁנְּצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ שֶׁהַהַתְחָלָה מִמֶּנּוּ, לֹא מֵאִתָּנוּ. לפי דברי ריה"ל עלינו לצייר בנפשנו שהמעשים המקרבים אותנו אל ה' אין מקורם בהיקשנו השכליים כי אם בציוויו של ה'. שכל האדם הוא מוגבל, סופי, ואין לו שום יכולת לדעת מהו רצון ה' לולא ה' שמגלה לו מה רצונו.
החבר בעצמו, בהסבר חטא העגל, כותב בעניין זה: "וְחֶטְאָם הָיָה בַּעֲשִׂיַּת צוּרָה אֲשֶׁר נֶאֶסְרָה עֲלֵיהֶם, וְשֶׁיִּחֲסוּ עִנְיָן אֱלֹהִי לְדָבָר שֶׁעָשׂוּ בִּידֵיהֶם וּבִבְחִירָתָם מִבְּלִי צִוּוּי ה'... וְלֹא יִמָּצֵא גְּנַאי בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָּהֶן, כַּכְּרוּבִים" [ מאמר ראשון, צז ]. לפי דבריו, חטא העגל היה בעשיית פסל שלא על פי ציווי ה'. הרי גם לכרובים יש צורת פסל והם מקרבים לאלוה.
זוהי גם הסיבה שהמלך דחה את טענת הפילוסוף. המלך הבין שאת הדרך לעניין האלוהי מתווה ה' בעצמו: "כְּבָר חִזַּקְתָּ דַּעְתִּי בְּמַה שֶּׁהֶאֱמַנְתִּי בּוֹ וּבְמַה שֶּׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֶלָּא בְּדָבָר אֱלֹהִי, רְצוֹנִי לוֹמַר, בְּמַעֲשִׂים שֶׁיְּצַוֶּה בָּהֶם אֱלֹהִים" [אות צח].
לפי דברים יסודיים אלו נוכל גם להבין את חטאם של נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה. כך מסביר זאת הרב קוק : "כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש, ושל כל חכמה והופעה שבעולם, בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות, ובמדידת המידות הטובות, המשוערות על פיה, הרי זה חטא נדב ואביהו" [אוה"ק ג', עמ' שס].
שאלות לדיון
האם משנה הדבר אם ה'אהבה' התחילה מה' אלינו או ממנו לה'?
לאור דברי ריה"ל, מה הפירוש 'אהבת עולם אהבתנו'?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











