ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
אֲבָל הַמִּצְווֹת הַהַנְהָגָתִיּוֹת — כְּגוֹן לֹא תִּרְצַח, וְלֹא תִּנְאַף, וְלֹא תִּגְנֹב, וְלֹא תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ, וְכִבּוּד אָב וָאֵם, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, וְלֹא תְּכַחֲשׁוּ וְלֹא תְּשַׁקְּרוּ, וּלְהִמָּנַע מִן הַנֶּשֶׁך וְהַתַּרְבִּית, וּלְדַקְדֵּק בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק, וַעֲזִיבַת הַלֶּקֶט וְהָעוֹלֵלוֹת וְהַפֵּאוֹת, וְמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה. דוגמאות למצוות חברתיות
___________________________
שנתלה בה – שקשור אליה. מזולת הנבואה – מלבד ידיעת העתידות בדרך נבואה שהיא מותרת. חלק אשי ה' – למזבח, הדם נזרק על המזבח והחלב מוקטר עליו. הראיון – הבאת עולת ראייה ברגל. שיצטרך הוא – הבעלים המקריב קורבן.
ביאורים
בסימן זה ריה"ל מסביר את המעגלים השונים שקיימים בעבודתו של החסיד. ההתקשרות אל ה' על ידי המצוות נחלקת לשלוש מערכות. הראשונה היא מערכת המצוות האלוהיות. מערכת זו כוללת את המצוות החורגות מן ההבנה האנושית. אלה מעשים המכוונים על ידי הבורא שאלמלא היינו מצטווים עליהם לא היינו יודעים מסברתנו על קיומם. מצוות אלה מבדילות את עם ישראל מכל חברה אנושית אחרת. אלה המעשים המייחדים את העם שלנו מכל העמים. המערכת השנייה היא המעגל החברתי. מעגל זה כולל התנהגות חברתית מתוקנת כגון האיסורים לרצוח, לנאוף, לגנוב וכדו'. מעשים אלה מאפשרים את קיומה של חברה אנושית מתוקנת. זוהי הקומה המוסרית שמחייבת כל אדם, ובוודאי אדם מעם ישראל המצווה גם על מדרגות גבוהות יותר. כמובן, בשונה מחברות אחרות שבהן מקובלים איסורים אלה, הייחוד של תורתנו הוא בפירוט של מצבים שונים ומקרים רבים שאולי לא היו מוגדרים על ידי אחרים כגנבה. התורה מגדירה בדיוק הן את האיסור והן את מרחבו והגדרת פרטיו. המערכת השלישית היא המעגל הנפשי. זהו, אם אפשר לכנות זאת כך, המעגל האינטימי של עובד ה'. מעגל זה לא מוחצן החוצה במעשים. זוהי החוויה הקיומית של הקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. זוהי האמונה בשלמותה, לאחר הסרת הסיגים והקלקולים שבה. חלק מהותי מעיקרון זה הוא האמונה בהשגחה פרטית ובשכר ועונש. זוהי מהות הקשר האישי עם ה', קשר שבו החסיד לומד את דרכי השגחתו של בוראו, ומגלה עד כמה פונה ה' לכל נבראיו, רוצה בהם ומשגיח עליהם.
הרחבות
* חלוקת המצוות לסוגים שונים
ריה"ל מחלק כאן את סוגי המצוות לשלושה: מצוות אלוהיות, אשר לא היינו יודעים אותם אילולא ציוויו. מצוות חברתיות שהם מצוות לכינון חברה צודקת. ומצוות נפשיות שהן דברים שאינם דווקא במעשה אלא בעבודת הנפש, במחשבה.
את המצוות ניתן לחלק במספר אופנים שונים. כבר בגמרא אנו מוצאים חלוקה בין מצוות שתלויות בגוף האדם (כגון תפילין ושבת) למצוות התלויות בארץ (כגון כלאיים ושמיטה) [קידושין לח, א ועוד].
הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות מסביר חלוקה מפורסמת נוספת: חלוקה בין מצוות עשה למצוות לא תעשה. (בעיקר בשורש השישי). חלוקה זו מופיעה כבר בגמרא [מכות כג:].
חלוקה מפורסמת נוספת היא חלוקתו של רס"ג , חלוקה זו דומה לחלוקת החבר אצלנו. לפי חלוקה זו יש לחלק את המצוות למצוות שמעיות ומצוות שכליות. המצוות השכליות הן מצוות לכינון חברה צודקת, כאיסור הגניבה, הרחקה מניאוף והשקר. מצוות אלו היינו יכולים לקיים גם ללא ציווי אלוהי. המצוות השמעיות הן מצוות שאנו מקיימים בגלל ציווי ה', כמצוות קידוש המועדים, קידוש הכוהנים ואיסור אכילת חיות טמאות. אולם, גם למצוות אלו פעמים רבות אנו יכולים למצוא סיבה מובנת. על אף ש"גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" [אמונות ודעות ג, ב].
ישנם חלוקות נוספות: חלוקה בין חובת האיברים לחובת הלבבות [הקדמת חובת הלבבות] וחלוקה בין מצוות קיומיות לחיוביות [מנחת חנוך שפו ועוד].
שאלות לדיון
החסיד משתדל בעבודתו על מנת שיוכל לומר באמת: "לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" - מה יכול אדם לעשות על מנת שלא ישכח? מה אנו יכולים ללמוד מהנהגה זו של החסיד?
החסיד נזהר עד לפרטי פרטים בקיום המצוות ובזהירות מעברות. מה המשמעות של הזהירות הרבה בעבודת ה' גם בדברים שאינם מובנים לנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
