ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
אֲבָל הַמִּצְווֹת הַהַנְהָגָתִיּוֹת — כְּגוֹן לֹא תִּרְצַח, וְלֹא תִּנְאַף, וְלֹא תִּגְנֹב, וְלֹא תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ, וְכִבּוּד אָב וָאֵם, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, וְלֹא תְּכַחֲשׁוּ וְלֹא תְּשַׁקְּרוּ, וּלְהִמָּנַע מִן הַנֶּשֶׁך וְהַתַּרְבִּית, וּלְדַקְדֵּק בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק, וַעֲזִיבַת הַלֶּקֶט וְהָעוֹלֵלוֹת וְהַפֵּאוֹת, וְמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה. דוגמאות למצוות חברתיות
___________________________
שנתלה בה – שקשור אליה. מזולת הנבואה – מלבד ידיעת העתידות בדרך נבואה שהיא מותרת. חלק אשי ה' – למזבח, הדם נזרק על המזבח והחלב מוקטר עליו. הראיון – הבאת עולת ראייה ברגל. שיצטרך הוא – הבעלים המקריב קורבן.
ביאורים
בסימן זה ריה"ל מסביר את המעגלים השונים שקיימים בעבודתו של החסיד. ההתקשרות אל ה' על ידי המצוות נחלקת לשלוש מערכות. הראשונה היא מערכת המצוות האלוהיות. מערכת זו כוללת את המצוות החורגות מן ההבנה האנושית. אלה מעשים המכוונים על ידי הבורא שאלמלא היינו מצטווים עליהם לא היינו יודעים מסברתנו על קיומם. מצוות אלה מבדילות את עם ישראל מכל חברה אנושית אחרת. אלה המעשים המייחדים את העם שלנו מכל העמים. המערכת השנייה היא המעגל החברתי. מעגל זה כולל התנהגות חברתית מתוקנת כגון האיסורים לרצוח, לנאוף, לגנוב וכדו'. מעשים אלה מאפשרים את קיומה של חברה אנושית מתוקנת. זוהי הקומה המוסרית שמחייבת כל אדם, ובוודאי אדם מעם ישראל המצווה גם על מדרגות גבוהות יותר. כמובן, בשונה מחברות אחרות שבהן מקובלים איסורים אלה, הייחוד של תורתנו הוא בפירוט של מצבים שונים ומקרים רבים שאולי לא היו מוגדרים על ידי אחרים כגנבה. התורה מגדירה בדיוק הן את האיסור והן את מרחבו והגדרת פרטיו. המערכת השלישית היא המעגל הנפשי. זהו, אם אפשר לכנות זאת כך, המעגל האינטימי של עובד ה'. מעגל זה לא מוחצן החוצה במעשים. זוהי החוויה הקיומית של הקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. זוהי האמונה בשלמותה, לאחר הסרת הסיגים והקלקולים שבה. חלק מהותי מעיקרון זה הוא האמונה בהשגחה פרטית ובשכר ועונש. זוהי מהות הקשר האישי עם ה', קשר שבו החסיד לומד את דרכי השגחתו של בוראו, ומגלה עד כמה פונה ה' לכל נבראיו, רוצה בהם ומשגיח עליהם.
הרחבות
* חלוקת המצוות לסוגים שונים
ריה"ל מחלק כאן את סוגי המצוות לשלושה: מצוות אלוהיות, אשר לא היינו יודעים אותם אילולא ציוויו. מצוות חברתיות שהם מצוות לכינון חברה צודקת. ומצוות נפשיות שהן דברים שאינם דווקא במעשה אלא בעבודת הנפש, במחשבה.
את המצוות ניתן לחלק במספר אופנים שונים. כבר בגמרא אנו מוצאים חלוקה בין מצוות שתלויות בגוף האדם (כגון תפילין ושבת) למצוות התלויות בארץ (כגון כלאיים ושמיטה) [קידושין לח, א ועוד].
הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות מסביר חלוקה מפורסמת נוספת: חלוקה בין מצוות עשה למצוות לא תעשה. (בעיקר בשורש השישי). חלוקה זו מופיעה כבר בגמרא [מכות כג:].
חלוקה מפורסמת נוספת היא חלוקתו של רס"ג , חלוקה זו דומה לחלוקת החבר אצלנו. לפי חלוקה זו יש לחלק את המצוות למצוות שמעיות ומצוות שכליות. המצוות השכליות הן מצוות לכינון חברה צודקת, כאיסור הגניבה, הרחקה מניאוף והשקר. מצוות אלו היינו יכולים לקיים גם ללא ציווי אלוהי. המצוות השמעיות הן מצוות שאנו מקיימים בגלל ציווי ה', כמצוות קידוש המועדים, קידוש הכוהנים ואיסור אכילת חיות טמאות. אולם, גם למצוות אלו פעמים רבות אנו יכולים למצוא סיבה מובנת. על אף ש"גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" [אמונות ודעות ג, ב].
ישנם חלוקות נוספות: חלוקה בין חובת האיברים לחובת הלבבות [הקדמת חובת הלבבות] וחלוקה בין מצוות קיומיות לחיוביות [מנחת חנוך שפו ועוד].
שאלות לדיון
החסיד משתדל בעבודתו על מנת שיוכל לומר באמת: "לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" - מה יכול אדם לעשות על מנת שלא ישכח? מה אנו יכולים ללמוד מהנהגה זו של החסיד?
החסיד נזהר עד לפרטי פרטים בקיום המצוות ובזהירות מעברות. מה המשמעות של הזהירות הרבה בעבודת ה' גם בדברים שאינם מובנים לנו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
קילוף פירות וירקות בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
